דזיגה ורטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דזיגה ורטוב
Дзига Вертов
David Kaufman (Dziga Vertov) 1913.jpg
צילום משנת 1913 מאת אחיו, מויסיי (מיכאיל) קאופמן
לידה 2 בינואר 1896
ביאליסטוק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 1954 (בגיל 58)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Дави́д А́белевич Ка́уфман דוד אבלביץ' קאופמן
סוגה מועדפת סרט תיעודי
מדינה ברית המועצות, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1917–12 בפברואר 1954 (כ־37 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי, במאי קולנוע, עורך סרטים, צלם קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יליזבטה סווילובה (19291954) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור הכוכב האדום
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דזיגה ורטוברוסית: Дзига Вертов) בשמו המקורי דוד אבלביץ' קאופמן (ברוסית: Дави́д А́белевич Ка́уфман; ‏2 בינואר 1896 - 12 בפברואר 1954) היה קולנוען ותאורטיקן קולנוע יהודי-רוסי. אחיו, מיכאיל ובוריס קאופמן, היו גם הם יוצרי קולנוע ידועים.

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטוב נולד בביאליסטוק שבפולין הקונגרסאית (אז בשליטה רוסית) כדוד אבלביץ' קאופמן למשפחה של אינטלקטואלים יהודים. הוא למד מוזיקה בקונסרבטוריון של ביאליסטוק עד 1915, ימי מלחמת העולם הראשונה, עת ברחה משפחתו למוסקבה מפני צבא האימפריה הגרמנית הפולש והתיישבה לבסוף בסנקט פטרבורג.

בשנים 19161917, למד קאופמן רפואה במוסד הפסיכנוירולוגי בסנקט פטרבורג. בתקופה זו שינה את שמו לשם דניס ארקדייביץ' כדי להקנות לו צליל רוסי, ולבסוף נודע בכינוי דזיגה ורטוב ("דזיגה" הוא באוקראינית סביבון).

לאחר מהפכת אוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורטוב החל את דרכו הקולנועית בשנים 19181919 לאחר מהפכת אוקטובר באיסוף קטעים מצולמים והפיכתם ליומני חדשות. בשנים 19201922 עבר לעריכת סרטי איסוף באורך מלא שכללו גם קטעים אישיים שלו. בשנת 1922 החל ביצירת סדרת יומני הקולנוע "קינו פראבדה" (ברוסית, "קולנוע אמת") יחד עם אשתו יליזבטה ואחיו מיכאיל. ורטוב התעסק בעיקר בתחום שהיום מוגדר כדוקומנטארי, טען שמטרת הקולנוע היא להציג את האמת ושקולנוע עלילתי הוא בעצם אשליה בורגנית שמטרתה לפגוע בפועלים.

סרטו המפורסם ביותר הוא האיש עם מצלמת הקולנוע שיצא בשנת 1929 וזכה להצלחה רבה. חמש שנים לאחר מכן ביים את הסרט שלושה שירים על לנין שהביא מעשית לסוף הקריירה שלו. סטלין, שהופיע בסרט פעם אחת למשך ארבע שניות בלבד, כעס מאוד וחיבל בקריירה שלו למרות הפופולריות שבה זכה.

מורשת והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2014 זכה סרטו של ורטוב "האיש עם מצלמת הקולנוע" בתואר "הסרט התיעודי הטוב בכל הזמנים" על ידי מגזין הקולנוע הבריטי Sight & Sound.[1]

החל משנת 2017 מוענק פרס האקדמיה האוקראינית לקולנוע הנקרא על שמו "דזיגה הזהב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דזיגה ורטוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]