דימיטר פרוטיץ'
 | |
| לידה |
15 בספטמבר 1874 ולס, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
27 ביולי 1945 (בגיל 70) סופיה ממלכת בולגריה |
| תקופת כהונה |
? – 27 ביולי 1945  |
| תקופת הפעילות |
? – 27 ביולי 1945 |
| תפקידים בולטים |
נשיא בית המשפט העליון לערעורים בבולגריה הממונה על הקומיסריון לשאלות יהודיות, מנסח החוק שביטל את החוק להגנת האומה |
| פעילויות נוספות | עורך דין, נוטריון |
ד"ר דימיטר חריסטוב פרוטיץ' (בבולגרית: Димитър Христов Протич; 15 בספטמבר 1874, ולס, האימפריה העות'מאנית - 27 ביולי 1945 סופיה, ממלכת בולגריה) היה משפטן בולגרי שכיהן כנשיא בית המשפט העליון הבולגרי ובהמשך כממונה על הקומיסריון לשאלות יהודיות. פרוטיץ' ניסח את הצעת החוק לביטול החוק להגנת האומה על כל תקנותיו והרחבותיו והיא אושרה בפרלמנט הבולגרי ב-30 באוגוסט 1944.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית הקריירה וביסוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוטיץ' הוסמך למשפטים באוניברסיטת היידלברג ובהמשך הועסק כקצין שיפוט צבאי, כנוטריון וכנשיא בית המשפט המחוזי בקיוסטנדיל. מאוחר יותר מונה לשופט בבית המשפט העליון לערעורים הבולגרי ובין ה-16 במאי 1938 ל-19 בספטמבר 1942[1]כיהן כנשיאו.[2]
נסיבות ביטול החוק להגנת האומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 ביוני 1944 מונה איוון בגריאנוב לתפקיד ראש ממשלת בולגריה. בגריאנוב היה פרו-מערבי והחל במשא ומתן חשאי עם נציגי בעלות הברית המערביות. מספר ימים לאחר מינויו, נפגש עם מנהיגי הקהילה היהודית ובראשם ויטלי חיימוב. בגריאנוב הצהיר על כוונתו לבטל את החוק להגנת האומה וציין כי התהליך ייעשה בזהירות מאחר שעדיין קיימת נוכחות צבאית גרמנית בממלכה. בגריאנוב ביקש מראשי הקהילה לציין בפניו מועמד המקובל עליהם לכהונת הממונה על הקומיסריון לשאלות יהודיות והם המליצו על דימיטר פרוטיץ'. בגריאנוב פיטר את היושב המכהן חריסטו סטומאנייקוב ומינה את פרוטיץ' תחתיו.
נציגי הקהילה נועדו עם פרוטיץ' כדי לגבש חלופות לביטול כל ההגבלות שהוטלו על בני הקהילה. סוכם שהיקפן של התקנות והמגבלות במסגרת החוק המקורי ואלו שהוספו עליו, מחייב ברוב המקרים חקיקה מתקנת בפרלמנט הבולגרי. באמצעות צווים מיוחדים בוטלו חלק קטן מההגבלות כגון חובת ענידת כוכב צהוב שבוטלה ב-27 ביולי. פרוטיץ' הכין את טיוטת החוק לביטול החוק להגנת האומה ונקלע לעימות מול שר הפנים הבולגרי הפרופסור אלכסנדר סטאנישב (Александър Станишев), שטען כי החוק מקל מדי עם יהודי בולגריה ותבע לערוך בו שינויים. בגריאנוב הכריע לטובת דימיטר פרוטיץ', וב-30 באוגוסט אישר הפרלמנט הבולגרי את החוק שניסח פרוטיץ'. למחרת היום התפטר בגריאנוב ופרסום החוק ברשומות נדחה. ב-4 בספטמבר 1944 פרסם ממשלו של קונסטנטין מוראבייב את החוק החדש ברשומות הממלכה ובכך בוטל רשמית החוק להגנת האומה.[3]
אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה בבולגריה הפיכה בחסות הצבא האדום שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית. קונסטנטין מוראבייב הודח ובמקומו מונה קימון גאורגייב לראשות הממשלה. בהמשך הוקם בית משפט מיוחד לשפיטת נציגי המשטר הקודם אשר הואשמו בשיתוף פעולה עם הנאצים. ב-1 בפברואר 1945 הוצאו להורג עשרות פוליטיקאים, אנשי צבא ועיתונאים לאחר שהורשעו בבגידה ובשיתוף פעולה עם הנאצים ובהם ראש הממשלה לשעבר איוון בגריאנוב ושר הפנים בממשלתו אלכסנדר סטאנישב. הממונה על הקומיסריון שקדם לפרוטיץ', חריסטו סטומאנייקוב נידון לחמש שנות מאסר.[4] דימיטר פרוטיץ' לא היה בין הנשפטים והוא הלך לעולמו בסופיה, ביולי 1945 והוא בן 71 שנים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נשיאי בית המשפט העליון הבולגרי, באתר .ahjucaf.org (בצרפתית).
- ^ דימיטר פרוטיץ' באתר vks.bg (בבולגרית).
- ^ חיים קשלס, תולדות יהודי בולגריה, כרך ג' – תקופת השואה, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמודים 219-222.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ג' - תקופת השואה, עמוד 264.