דיקטטורה של הפרולטריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דיקטטורה של הפרולטריון הוא מושג שטבעו קרל מרקס ופרידריך אנגלס בספרם המניפסט הקומוניסטי.

משמעות המושג, שמופיע במחשבה המרקסיסטית והקומוניסטית, הוא שליטה בלעדית של מעמד הפועלים על אמצעי השלטון ועל אמצעי הייצור. מרקס טען שבמדינות הבורגניות ישנה "דיקטטורה של הבורגנות": גם אם יש בהן דמוקרטיה היא משרתת רק את בעלי-ההון, מכיוון שכל המערכת הפוליטית דואגת לחיזוק העשירים: למשל, בשל חוקי הבחירות ועלויות הפרסום חסרי אמצעים לא יכולים להתמודד שווה בשווה מול בעלי ההון, ובשל חוקי הקניין הליברליים, לא ניתן לשנות את מבנה הבעלות על אמצעי הייצור. בניגוד לדיקטטורה של הבורגנות, הדיקטטורה של הפרולטריון, שאמורה, לפי מרקס, לקום אחרי מהפכה סוציאליסטית, תהיה דמוקרטיה פועלית. לדוגמה, עובדי מפעל ייבחרו את מנהליו. כמו כן, בדיקטטורה של הפרולטריון העובדים ייקבעו את מוסדות השלטון. על פי מרקס, הדיקטטורה של הפרולטריון היא השלב האחרון בדרך לקומוניזם, שהוא "הדמוקרטיה של הפרולטריון", בו כבר אין שלטון מרכזי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.