דלקת מעי נמקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דַּלֶּקֶת מְעִי נִמְקִית
Neonatal necrotizing enterocolitis, gross pathology 20G0022 lores.jpg
דגימה פתולוגית של מעי תינוק עם דלקת מעי נמקית. אתר התנקבות המעי סמוך לחץ.
שם בלועזית Necrotizing enterocolitis
סיווג
 ‑ ICD-10 P77
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/977956 
DiseasesDB 31774
MeSH D020345
MedlinePlus 001148

דַּלֶּקֶת מְעִי נִמְקִיתאנגלית: Necrotizing enterocolitis,‏ NEC) היא מצב רפואי הנראה בעיקר אצל פגים, בו חלקים מהמעי עוברים נמק (נקרוזיס) ומתים.

סימנים ואבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימנים המוקדמים לדלקת מעי נמקית כוללים אי סבילות למזון והאכלה, עליה בשאריות האכלה, הרחבה של הבטן וצואה דמית. עם התקדמות המחלה יש דיסקולורציה של הבטן ועלולה להתהוות פרפורציה של המעי יחד עם פריטוניטיס ותת לחץ דם, הדורשים התערבות טיפולית מהירה.

האבחון לדלקת מעי נמקית נעשה לרוב כאשר יש חשד קליני. לשם כך נעזרים בצילום בטן, סקירה אשר מראה לולאות מעי מורחבות, פנאומטוזיס אינטסיטינליס (קיום בועות קטנות בחלל הבטן- פתוגנומוני), גז בווריד הפורטלי ופנאומופריטונאום (קיום אוויר חופשי מחוץ למעי). כ-5% עד 10% מהפגים בעלי משקל נמוך מאוד (מתחת ל-1500 גרם) מאובחנים עם דלקת מעי נמקית.

היווצרות דלקת מעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה להיווצרות דלקת מעי נמקית אינה ידועה עדיין, אך קיימות מספר תאוריות בנושא. חלק מן התאוריות מצביעות על זיהום הגורם להתפתחות דלקת מעי נמקית, אך לא נמצאו פתוגנים ספציפיים האחראיים לכך. במרבית המקרים האזור שנפגע בדלקת מעי נמקית הוא האזור האילאו-צקאלי (המחבר בין המעי הדק למעי הגס). בנוסף, דלקת מעי נמקית כמעט ואינה נצפת אצל פגים לפני האכלה דרך הפה, כמו כן מתן אוכל על ידי פורמולה מגדיל את הסיכון לפיתוח דלקת מעי נמקית פי 10 מאשר האכלה מחלב אם.[דרוש מקור]

טיפול ומניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בדלקת מעי נמקית כולל טיפול תמיכתי, מנוחת מעיית וצום. בנוסף, הטיפול יכלול דקומפרסיה של הקיבה (על ידי ביצוע שאיבות חוזרות), טיפול אנטיביוטי ומתן נוזלים ואלקטרוליטים. כאשר לא ניתן לשלוט במחלה באמצעים שמרניים אלו בלבד, או כאשר יש פרפורציה של המעי, יש לפנות לניתוח חירום על מנת לכרות את קטע המעי אשר עבר נמק. בניתוח מבוצע קולוסטומי (פיום המעי הגס) אשר לאחר מכן מתוקן לצורך השקה מחודשת של חלקי המעי התקינים.

הבראה מדלקת מעי נמקית אשר טופלה באמצעים שמרניים ללא ניתוח, כוללת כ-10 עד 14 יום שבהם התינוק אינו מוזן דרך הפה. הסיבוכים בטווח הארוך יכולים לכלול אנמיה וחסימת מעיים. סיכויי הישרדותם של תינוקות העוברים ניתוח עומדים על 70%-80%, כאשר הסיבוכים לטווח הארוך הם short bowel syndrome ו-neurodevelopmental disability.

במחקר שפורסם בשנת 2008[1] נמצא כי שימוש בשיעור גבוה יותר של ליפידים באינפוזיה הוריד משמעותית את הסיכון לפיתוח דלקת מעי נמקית לעומת קבוצת הביקורת. נאונאטולוגים נוספים ציינו את החשיבות של אספקת כמויות מועטות של חלב אם דרך הפה, בעוד עיקר התזונה נעשית תוך ורידית, על מנת להקל על המעי בתהליך ההתפתחות ולא לגרום לעומסים כבדים עליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלקת מעי נמקית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Drenckpohl D, McConnell C, Gaffney S, Niehaus M, Macwan KS, Randomized trial of very low birth weight infants receiving higher rates of infusion of intravenous fat emulsions during the first week of life, Pediatrics, 122 (4), עמ' 743-751

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי