דניס הנובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוחים בלתי אנציקלופדיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

דניס הנובר (נולד ב-20 בנובמבר בשנת 1937 ביוהנסבורג, דרום אפריקה) הוא אמן לחימה ישראלי ומייסדה של שיטת "דניס הישרדות".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל חמש עשרה החל ללמוד ג'ודו והשתתף בתחרויות ספורט של תנועת השומר הצעיר בדרום אפריקה, היה אלוף דרום אפריקה במשקל בינוני[דרוש מקור] ולאחר מכן נהיה חבר נבחרת הג'ודו של דרום אפריקה[דרוש מקור]. הגיע לדרגת דאן 3 שהעניק לו פרופסור רובינסון[דרוש מקור: מי?]. ב-1958 פתח מועדון להגנה עצמית ביחד עם מיקי דווידוב.

בשנת 1960 היגר דניס לישראל והתיישב במושב מולדת, שם פתח את מועדון הג'ודו הראשון בישראל. בשנת 1966 פתח יחד עם אל הולברט, מורה לג'ו ג'וטסו וקונג פו את המועדון הראשון להגנה עצמית בתל אביב. הנובר פעל להכנסת הג'ודו למשחקי המכביה השישית ואת ענף הקראטה למכביה התשיעית. הוא למד קראטה קיוקושנקאי, ענף קראטה מגע מלא מיסודו של מסוטאצו אוימה, מחברו שלמה פייגה שהיה דאן 5, והשתתף בתחרות הראשונה בעולם של קראטה זה בשנת 1975 ביפן והיה אחד משבעת הטובים בעולם בתחום.[דרוש מקור]

הנובר הוא בין מקימי הוועדה לאמנויות הלחימה וההגנה העצמית במכון וינגייט. היה ממכניסי הג'ודו והקארטה למשחקי המכביה (משחקי המכביה השישית והשביעית בהתאמה).

הוא המציא את שיטת הלחימה "דניס הישרדות" שהיא שילוב של קראטה, ג'ו ג'וטסו, ג'ודו והגנה עצמית ויישומם להישרדות בקרבות רחוב. ב-1983 הכירה ההתאחדות האירופית לג'ו ג'וטסו בשיטת "הישרדות" וזיכתה את הנובר בתואר הכבוד של דוקטור לאמנויות לחימה וכיורש של נשיא U.J.J.F (איחוד הג'יו ג'יטסו האירופי, מינוי שלא יצא לפועל מטעמים פוליטיים.[דרוש מקור] בשנת 2000 הוענק להנובר דאן 10.[דרוש מקור] בשנת 2003 הוענק להנובר אות יקיר העיר מטעם עיריית הרצליה על פועלו ותרומתו לקהילה העירונית[1]. בשנת 2004 נהיה נשיאה של ההתאחדות האירופית לג'ו ג'וטסו.[דרוש מקור]

כיום פועל המכון של דניס בהרצליה ובו חניכים רבים, שבימי השיא הגיע מספרם ל-1000.[דרוש מקור] בין תלמידיו המוכרים יותר של דניס מצויים ילדיו של דניס אורלי הנובר-בכר (דאן 8), ירון הנובר (דאן 10), וגיא הנובר (דאן 10) ממשיך דרכו של דניס, יורם יחזקאל (דאן 10), צדוק שמואלי (דאן 10), שמואל (שמוליק) ברנר (דאן 9) ושלומי דיאנה (דאן 8).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ספרים יצאו לאור המסכמים את חייו של דניס. הספר הראשון יצא לאור בשנת 2008 ופורסם רק באנגלית. הספר השני בשם "אלוף בלי נעליים" יצא לאור בשנת 2018 אחרי תהליך של 4 שנים במהלכן הוא נכתב. דבריו על הספר: "חניכים, הורים מדריכים וחברים יקרים, בשמחה ובהתרגשות גדולה אני יכול לבשר לכם על צאתו לאור של ספרי "אלוף בלי נעליים" בו אני מסביר ומתאר את רוח מעגל חיי"[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אירית גרינברג-שאול ויריב לוין מתחת לחגורה: דניס הנובר נלחם בעיריית הרצליה, mynet 24.3.2011
  2. ^ דניס הנובר, ספר אלוף בלי נעליים