דני וריינס
| לידה |
29 באוקטובר 1958 (בן 65) סולט לייק סיטי, יוטה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 2.01 מטרים |
| מספר | 20, 23 |
| מכללה | אוניברסיטת יוטה |
| דראפט |
בחירה חמישית, 1981 סיאטל סופרסוניקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1981–1986 1986–1988 1988–1989 1989–1992 1992 |
סיאטל סופרסוניקס פילדלפיה 76' א.א.ק. אתונה ארסיום מילאן פלקנסטרו וארזה |
| הישגים כשחקן | |
| חמישיית ההגנה השנייה של העונה (1985) | |
דניאל לה-דרו "דני" וריינס (באנגלית: Daniel LaDrew "Danny" Vranes; נולד ב-29 באוקטובר 1958) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1981–1992. ממוצעיו הכוללים לאורך 7 עונותיו בליגת ה-NBA הם 5.1 נקודות, 3.9 ריבאונדים ו-1.2 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
וריינס נולד וגדל בסולט לייק סיטי שביוטה, ובין השנים 1977–1981 למד באוניברסיטת יוטה. בעונות 1978 ו-1981 העפיל עם קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה לשלב שמינית גמר טורניר אליפות המכללות (NCAA Sweet Sixteen), לצד בן כיתתו טום צ'יימברס. בארבע עונותיו בקבוצה רשם וריינס ממוצעים של 15.4 נקודות ו-8.6 ריבאונדים למשחק.[2]
בדראפט ה-NBA 1981 נבחר וריינס על ידי סיאטל סופרסוניקס, בבחירה החמישית.[3] ב-5 עונותיו עם הסופרסוניקס זכה לדקות משחק מרובות ואף פתח במרבית המשחקים בשל יכולותיו ההגנתיות, ועל אף תפוקתו ההתקפית המוגבלת. לאורך התקופה קלע 6.0 נקודות ואסף 4.4 ריבאונדים בממוצע למשחק, תחת המאמנים לני וילקינס וברני ביקרסטאף. בעונת 1984/1985 נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.
לקראת עונת 1985/1986 הועבר בטרייד לפילדלפיה 76'.[4] בשתי עונותיו בפילדלפיה תרם 2.3 נקודות בממוצע למשחק בלבד.
בעונת 1988/1989 עבר לשחק בא.א.ק. אתונה היוונית, ובין השנים 1989–1992 שיחק עבור קבוצות "ארסיום מילאן" ופלקנסטרו וארזה האיטלקיות, בטרם פרש ממשחק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות המשחק של וריינס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של וריינס, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1981, באתר basketball-reference.com
- ^ וריינס ומקורמיק נשלחים בטרייד לפילדלפיה, באתר שיקגו טריביון, 19 בדצמבר 1986
