יוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוטה (מדינה)
Utah
Seal of Utah.svg
Flag of Utah.svg
כינוי Beehive State
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מושל גארי הרברט (רפובליקני)
בירת המדינה
(והעיר הגדולה ביותר)
סולט לייק סיטי
שפה רשמית אנגלית
תאריך ייסוד 4 בינואר 1896
סדר כניסה 45
שטח 220,080 קמ"ר (דירוג: 13)
 ‑ שטח ואחוז מים 7,092 קמ"ר 3.25%
גובה 1,860 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 4,126 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 610 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 2,763,885 (דירוג: 34, 2010)
 ‑ צפיפות 10.50 נפש לקמ"ר (דירוג: 41, 2010)
קואורדינטות 39°30′N 111°30′W / 39.5°N 111.5°W / 39.5; -111.5קואורדינטות: 39°30′N 111°30′W / 39.5°N 111.5°W / 39.5; -111.5
אזור זמן UTC -7
www.utah.gov

יוטהאנגלית: Utah להאזנה (מידע · עזרה)) היא מדינה בארצות הברית. שמה של המדינה מגיע משמו בשפת היוטה של שבט אינדיאני בשם זה, פירוש השם הוא "אנשי ההרים".[1] ביוטה יש חמישה פארקים לאומיים, בהם הפארק הלאומי ציון ובו עולם חי וצומח מגוונים ביותר. ביוטה נמצא גם הפארק לאומי ברייס קניון, קניון עתיר עמודי חול וגיר. יוטה ידועה באוכלוסיית המורמונים הגדולה המתגוררת בה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "יוטה" נגזור משמו של השבט האינדיאני "יוט", כלומר "אנשי ההרים" בשפתו של שבט זה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד להתיישבות המורמונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך אלפי השנים שלפני בואם של חוקרים אירופים, חיו בסביבת יוטה שבטים ותרבויות כגון אנסאזי ותרבות פרימונט.

האירופי הראשון שהגיע ליוטה היה החוקר הספרדי פרנסיסקו וסקס דה קורונדו בראשית שנת 1540, כאשר חיפש אחרי שבע ערי הזהב. קבוצה נוספת הייתה משלחת דומינגס-אסקלנטה בהנהגתם של שני כמרים. המשלחת עזבה את סנטה פה שבניו מקסיקו לכיוון קליפורניה בשנת 1776. המשלחת חיפשה דרך להגיע אל החוף בקליפורניה, ואף נפגשה עם הילידים. בתחילה, הספרדים לא רצו ליישב את האזור, בגלל אופיו המדברי.

התיישבות מורמונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוצים מורמונים באו לעמק סולט לייק לראשונה ב-24 ביולי 1847. באותה עת יוטה הייתה שטח מקסיקני. בעקבות מלחמת ארצות הברית מקסיקו והסכם גואדלופ הידלגו, ב-2 בפברואר 1848, הפכה יוטה לשטח אמריקני (אך עדיין לא מדינה). התפתחו סכסוכים בין תושבי יוטה המורמונים לבין ממשלת ארצות הברית על רקע מנהג המורמונים לשאת יותר מאישה אחת ומורמונים נחשבו כמרדנים ואנטי-אמריקאים. ב-1857, בעקבות דיווחים כוזבים על מרד, נשלחו חיילים לדכא את ה"מרד" ולהחליף את בריגהם יאנג כמושל הטריטוריה באלפרד קמינג. הסכסוך ידוע כמלחמת יוטה. במאי 1869 נפתח קו רכבת, דבר שפיתח מאוד את האזור מבחינה כלכלית.

בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-19 חוקקו חוקים ביוטה נגד נישואים מרובים וב-4 בינואר 1896 יוטה התקבלה למדינה ה-45 של ארצות הברית.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-20 הוכרזו שמורות טבע רבות ביוטה, כגון הפארק הלאומי ברייס קניון והפארק הלאומי ציון. יוטה נודעה בשל היופי הטבעי שבה, ודרום המדינה הפך למקום צילומים נרחב של סרטים, במיוחד מערבונים. כיום יש ביוטה כ-43 פארקים עם שטח כולל של 4,000 קמ"ר.

בשנות ה-70 החלה צמיחה גדולה בכמות התושבים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד טמפרטורות הנמוכות והגבוהות בערי יוטה
עיר ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
מילפורד 6/-8 8/-7 10/-5 14/-3 20/1 26/5 28/10 26/9 23/5 17/-1 10/-5 6/-8
סולט לייק סיטי 2/-6 6/-3 11/0 16/3 21/8 27/13 32/17 31/16 25/11 17/5 9/-1 3/-5
סנט-ג'ורג 12/-3 15/-0 20/2 25/6 30/10 35/15 38/19 37/18 33/12 26/6 18/0 12/-3
מקורות

ממשל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הרשות המבצעת עומד מושל שנבחר לקדנציה של ארבע שנים. הבחירות למושל מתקיימות יחד עם הבחירות לנשיאות ארצות הברית. אין הגבלה על מספר הפעמים שמושל יכול לכהן. מאז 1975 קיים גם סגן מושל שנבחר עם המושל באותה הצבעה.

האספה המחוקקת של יוטה מורכבת משני בתים - בית הנבחרים בו יש 75 חברים הנבחרים לקדנציה של שנתיים, וסנאט בו יש 29 חברים הנבחרים לקדנציה של 4 שנים, כאשר כל שנתיים מתקיימות בחירות בכחצי מהמחוזות. אין הגבלה על מספר הפעמים שחברי שני הבתים יכולים להיבחר. האספה המחוקקת מתכנסת למושב שנתי של 45 יום בלבד.[2]

בבית המשפט העליון של יוטה מכהנים חמישה שופטים שממונים על ידי המושל באישור הסנאט. השופטים בוחרים מתוכם את נשיא בית המשפט.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות דתיות ביוטה[3]
נוצרים
מורמונים 55%
פרוטסטנטים אוונגליסטים 7%
פרוטסטנטים אחרים 6%
קתולים 5%
דתות אחרות
מוסלמים 1%
בודהיסטים 1%
אחר 3%
חסרי סיווג דתי 22%
קבוצות גזעיות ביוטה[4]
לבנים לא-היספאנים 80.4%
היספאנים 13%
אמריקאים ילידים 3.1%
שחורים 1.1%
אסייתים 2%
מעורב 2.7%
קבוצות מוצא אתני ביוטה[5]
אנגלים 25.7%
גרמנים 11.8%
אירים 6.0%
אמריקאים 5.6%
דנים 5.6%
סקוטים 4.6%
שוודים 3.9%
איטלקים 2.7%
נורווגים 2.4%
צרפתים 2.1%
וולשים 2.1%
שפות מדוברות ביוטה[5]
אנגלית 85.8%
ספרדית 9.5%
אחר 5%

הערים הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת צפיפות האוכלוסין של מדינת יוטה
הערים הגדולות ביוטה (נתוני 2013)[6]
דירוג שם העיר אוכלוסייה חלק ממטרופולין
1 סולט לייק סיטי 186,440 סולט לייק סיטי
2 וסט ואלי סיטי 129,480 סולט לייק סיטי
3 פרובו 112,488 פרובו-אורם
4 וסט ג'ורדן 103,712 סולט לייק סיטי
5 אורם 88,328 פרובו-אורם
6 סנדי 87,461 סולט לייק סיטי
7 אוגדן 82,825 אוגדן-כלירפילד
8 סנט ג'ורג' 72,897 סנט ג'ורג'
9 לייטון 67,311 אוגדן-כלירפילד
10 טיילורסוויל 58,652 סולט לייק סיטי
11 סאות' ג'ורדן 50,418 סולט לייק סיטי
המטרופולינים הגדולים ביוטה (נתוני 2014)[7]
דירוג שם המטרופולין אוכלוסייה מיקום
1 סולט לייק סיטי 1,153,340 צפון יוטה
2 אוגדן-כלירפילד 632,293 צפון יוטה
3 פרובו-אורם 571,460 צפון יוטה
4 סנט ג'ורג' 151,948 דרום יוטה
5 לוגאן 131,364 צפון יוטה

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורסל יוטה ג'אז ממוקמת בעיר סולט לייק סיטי, הג'אז נוסדה ב-1974 ומעולם לא זכתה באליפות ה-NBA, אך הייתה סגנית האלופה בשנים 1997 ו-1998.
קבוצת הכדורגל ריאל סולט לייק משחקת בליגת ה-MLS. היא נוסדה ב-2005 וזכתה באליפות אחת, ב-2009.

ב-2002 התקיימה אולימפיאדת החורף בסולט לייק סיטי.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי מדינת יוטה
דגל סמל מוטו כינוי
דגל יוטה
Flag of Utah
סמל יוטה
Seal of MMM
Flag of Utah.svg
Seal of Utah.svg
"התמדה"
"Industry"
"מדינת הכוורת"
"Beehive State"
עץ פרח ציפור חיה
צפצפה רעדנית
Quaking Aspen
שושנת סגו
Sego lily
שחף קליפורניה
California gull
אייל קנדי מהרי הרוקי
Rocky Mountain elk
Lockett Meadow (9557856623).jpg
Sego lily cm.jpg
Larus californicus juvenile Morro Bay.jpg
Rocky-mountain-elk.jpg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Quick Facts
  2. ^ חוקת יוטה, פרק VI סעיף 16
  3. ^ "Utah", Religious Landscape Study, Pew Research Center
  4. ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
  5. ^ 5.0 5.1 American FactFinder - Results
  6. ^ "Annual Estimates of the Resident Population: April 1, 2010 to July 1, 2013". United States Census Bureau. Retrieved 6 September 2014.
  7. ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.