דנש בארה
 | |
| לידה |
16 בנובמבר 1925 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 2008 (בגיל 82) סגד, הונגריה |
| לימודי רפואה |
Madách Imre High School, אוניברסיטת סגד |
| תפקידים |
פתולוג, אקדמאי, נוירואנדוקרינולוג, רופא |
| בן או בת זוג |
אווה סאבו (1953–2008) |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
דֵנֶש בַּארָה (במקור בכרך עד 1961, בהונגרית: Bara Dénes; בודפשט, 16 בנובמבר 1925 – סגד, 16 באפריל 2008) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, פתולוג, נוירואנדוקרינולוג, פרופסור באוניברסיטה, פרופסור אמריטוס משנת 1991, קנדידט למדעי הרפואה (1957) ("דוקטורט קטן"- .CSc).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנש בכרך נולד במשפחה יהודית בורגנית ענייה כבנם של דז'ה בכרך (1885–1945), בעל מלאכה וקמעונאי, ושל מתילד מלר (1891–1939).[1] את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה על שם אימרה מדאץ', שם ניגש לבחינת הבגרות שלו באביב 1944. הוא נלקח מייד למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים הונגרים עבור הצבא ההונגרי) לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, בנובמבר 1944 נשלח לכיוון ווינה באחד מצעדות מוות בודפשט-הדיישהאלום (סתיו 1944), אך הוא הצליח להימלט ליד הכפר גניי וחזר לבודפשט, שם הסתתר תחילה באחד מהבתים המוגנים תחת חסות שווייצרית ולאחר מכן במתחם גטו בודפשט. אביו גורש למחנה הריכוז טרזינשטט, משם לא חזר.
בתחילת 1945, הוא החל את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת סגד עם חברו ג'ורג' קליין. הוא הוסמך לדוקטור לרפואה ב-1950. כסטודנט באוניברסיטה, החל לעבוד במכון לפתולוגיה בהנהגתה של פרופסור בלה קורפאשי. בשנים 1949–1950 הפך לעוזר הוראה במכון, ובין 1950 ל-1954 הפך לרופא מתמחה, מרצה ועוזר פרופסור. בפברואר 1954 קיבל הסמכה בפתולוגיה והיסטולוגיה, ומכאן ואילך עבד כמרצה בכיר. בשנת 1958, המרכז הלאומי (הצרפתי) למחקר מדעי העניק לו מלגה של 14 חודשים, כתוצאה מכך הוא ביצע ניסויים נוירו-אנדוקרינולוגיים במעבדה ההיסטופיזיולוגית של קולז' דה פראנס בפריז. בשנים 1961–1962 - לאחר מותו של קורפאשי - עמד בראש המכון לפתולוגיה והיסטולוגיה. הוא הפך לפרופסור חבר בינואר 1963 וסיים באותה שנה את לימודיו באוניברסיטת ערב מרקסיזם-לניניזם. ב-1 ביולי 1970 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה, ובשנת 1979 הוא עבר את הבחינה המומחה בפתו-היסטולוגיה-ציטולוגיה. הוא פרש לגמלאות ב-16 בנובמבר 1985. פרופסור אמריטוס מאז 1991.
חברויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנהלת החברה הפתולוגית ההונגרית
- אגודת שאנדור קוראני
- איגוד האנדוקרינולוגים ההשוואתיים האירופיים
- האקדמיה הבינלאומית לפתולוגיה
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא עסק בנוירופתולוגיה, בעיקר בבדיקה המורפולוגית של מערכת ההיפותלמוס - היפופיזה. הוא גם השיג תוצאות משמעותיות בעולם בתחום ההיסטופיזיולוגיה של מה שנקרא מרכזי וזופרסין, כלומר הורמון אנטי-דיורטי (ADH – Antidiuretic hormone), מחקר על הקשר בין הפרשה עצבית ומאזן מים, הפרשה עצבית ותפקודים אנדוקריניים. משנת 1966, חקר את הטופוגרפיה המטבולית והיסטוכימיה של האנזים של חלקים מסוימים של המוח הגדול, כמו גם את השימוש בו בפונקציונליות ובפתו-מורפולוגיה.
המשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 1953, אשתו הייתה אווה סבו (1927–2019),רופאה, רופאת עור, מרצה בכירה במרפאת העור של SZOTE. ילדיהם: טמאש בארה ומריאנה בארה.
פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Emésztéses gyomorfekély és gyomorrák. Korpássy Bélával, Ormos Jenővel, Bencze Györggyel. (שבועון רפואי, 1951. 5)
- Adrenalin és cortison eosinopeniát okozó hatásának gátlása Evipan-nátrium narkózissal. Oláh Ferenccel, Varró Vincével, Majoros Máriával, Kovács Kálmánnal. (Orvosi Hetilap, 1951. 35.)
- Peptic Ulcer and Cancer of the Stomach. Többekkel. (Acta Medica, 1951)
- Histochemical Examination of the Colloids of the Hypothalamus–Hypophysis System. Többekkel. (Acta Morphologica, 1953)
- Az adenohypophysis morphológiája fokozott ACTH-termelés esetén. Többekkel. (Kísérletes Orvostudomány, 1954)
- A hypothalamicus neurosecretio főbb kérdései. Kandidátusi értekezés. (Szeged, 1956)
- Az antidiureticus központok fokozott működése kísérletes traumás oliguriában. Többekkel. (Orvosi Hetilap, 1956. 18.)
- A traumás veseischaemia gyógyszeres befolyásolása. Többekkel. (Orvosi Hetilap, 1956. 19.)
- A hypothalamus neurosecretios működése néhány főbb kérdéséről – patkánykísérletek alapján. (Kísérletes Orvostudomány, 1958)
- A vegetatív idegrendszer működését gátló gyógyszerek hatása a hypothalamus neurosecretiójára, fehérpatkányban. Többekkel. (Orvosi Hetilap, 1958. 15., angolul: Acta Physiologica, 1958)
- A vegetatív idegrendszert befolyásoló gyógyszerek hatása sebészi betegek vizeletgátlására. Többekkel. (Orvosi Hetilap, 1958. 16.)
- Hypothalamikus léziók hatása a neurosecretióra és az adenohypophysis működésére, patkányban. Kordon C.-vel. – Hátsóhypothalamicus-kivonat elhúzódó adagolásának hatása a pajzsmirigyre. (MTA Biológiai-orvosi Tudományok Osztálya Közleményei, 1960)
- A mellékvesekéreg histophysiológiájának változása dehydratióban és rehydratióban. Többekkel. (Kísérletes Orvostudomány, 1962, angolul: Hystophysiological Changes of the Adrenal Cortex of the Rat in Dehydration and Rehydration. Journal of Endocrinology, 1961)
- Effect on the Thyroid Gland of Protracted Administration of Posterior Hypothalamic Extracts. Többekkel. (Nature, 1962)
- Patkány elülső hypothalamus–neurohypophysis-rendszerének histophysiológiája az adenohypophysis fokozott, illetve csökkent thyreotrop funkciója esetén. László Arankával és Szabó Évával. (Kísérletes Orvostudomány, 1962)
- A hypothalamo-hypophysealis kapcsolatokról alkotott ismereteink fejlődése az utóbbi másfél évtizedben. (Orvosi Hetilap, 1962. 50.)
- Idült agyléziók hatása a neurosecretios tevékenységre fehérpatkányban. László Arankával és Pokorny Lajossal. (Kísérletes Orvostudomány, 1963)
- Újabb adatok hátsóhypothalamus-kivonatoknak a pajzsmirigy súlyát és szöveti képét befolyásoló hatásához. László Arankával és Szabó Évával. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1963)
- The Relation of Structure and Function in the Antherior Hypothalamic Nuclei. (Major Problems in Neuroendocrinology. New York, 1964)
- Subtotalis hepatektomia hatása az antidiuretikus központokra. Többekkel. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1965)
- Adatok a „sárga köröm” syndromához. Többekkel. (Magyar Belorvosi Archívum, 1965)
- Sulfhydryl- és disulfid-csoportok histochemiai vizsgálata a supraopticus és paraventricularis neuronok működési ciklusában. B. Szabó Évával. (MTA Orvostudományok Osztálya Közleményei, 1966)
- Adatok lactáló patkány hypothalamusának neurosecretios tevékenységéhez. László Arankával és Skaliczki Józseffel. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1966)
- Az antidiuretikus központok histophysiológiája. Benyújtott doktori értekezés. (Szeged, 1968, megjelent, kivonatosan: Ideggyógyászati Szemle, 1967)
- Adatok az ADH centrális hatásának kérdéséhez. Kocsárdi E.-vel és László Arankával. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1967)
- Adatok az antidiuretikus központok enzymhistochemiájához. Skaliczki Józseffel. (Kísérletes Orvostudomány, 1967)
- A hypophysisnyél choristomája, valamint „centralis Reclingshausen” a hypophysis daganatos beszűrődésével. Lantos Péterrel. (Orvosi Hetilap, 1967. 45.)
- Two Rare Forms of Tumor in the Hypothalamo-Hypophysial System. Lantos Péterrel. – Histoenzymology of the Antidiuretic Centres. Skaliczki Józseffel. (Acta Morphologica, 1968)
- Adatok a hypothalamikus neurosecretio ultrastruktúrájához. Bartók Imrével és Csapó Zsuzsannával. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1968)
- A hypothalamus magvidékeinek thiaminpyrophosphatase activitása. Bőti Zsuzsannával és Skaliczki Józseffel. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1971)
- A hypothalamus „parafornicalis sejtrendszer”-ének ultrastrukturális vizsgálata. Csapó Zsuzsannával. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1972)
- Fehérpatkány Ammon-szarvának enzymhistochemiája. Bőti Zsuzsannával és Skaliczki Józseffel. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1973)
- A hypothalamus és Ammon-szarv histoenzymologiája. Benyújtott doktori értekezés. (Szeged, 1975)
- Oxydatív enzymek histochemiai kimutatásának jelentősége kísérletes agyléziók környéki és távoli hatásának megítélésében. Többekkel. (Morphológiai és Igazságügyi Orvosi Szemle, 1975)
- A szájnyálkahártya és a nyálmirigyek pathológiája. Jegyzet. (Szeged, 1979)
- Congenitalis vitiumok agyi szövődményeinek klinikopathológiai elemzése. Bozóky Bélával és Kertész Erzsébettel. (Orvosi Hetilap, 1985. 20.)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Emed, Alexander. Zsidó származású magyar orvosok. Fapados Könyv. (אלכסנדר אמד: רופאים יהודים הונגרים)
- Kozák Péter: Bara Dénes. www.nevpont.hu (פטר קוזאק:דנש בארה באתר "נקודת שם")
- "An Interview with Dr. Denes Bara Survival" (PDF). Lives of Hungarians under Communist and Capitalist Governments 1956-2006 Oral History Series.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דנש בארה".