דסקית הוקי

דסקית הוקי קרח תקינה

דסקית הוקי היא דסקית פתוחה או סגורה המשמשת במגוון ענפי ספורט ומשחקים. ישנם עיצובים המיועדים לשימוש על משטח מקרח, כגון הוקי קרח, ואחרים עבור הווריאציות השונות של הוקי רצפה הכוללים את גרסת ההוקי רולר. כולם נועדו לשרת את אותה מטרה שכדור משמש במשחקי כדור.

דסקית הוקי סגורה היא בעלת צורה של גליל קצר העשויה גומי מגופר ומשמשת בספורט הוקי קרח. דסקיות הוקי מיועדות לשימוש על משטח מקרח, רצפה יבשה או מתחת למים, אם כי עיצובים של דסקיות פתוחות שימשו רק על רצפות.

לדסקיות הוקי פתוחות יש חור, היוצר צורה של טורואיד (טורוס שטוח), לשימוש בסגנון מסוים של הוקי רצפה. אין לבלבל ביניהם עם טבעות רינגט, שהן כצורת טורוס, לשימוש בספורט הרינגט. מאמר זה עוסק בעיקר בדסקיות הספורט והמשחק שהם דסקיות סגורות.

אטימולוגיה

מקור המילה פאק (דסקית באנגלית: Puck) מעורפל. מילון אוקספורד האנגלי מציע שהשם קשור לפועל to puck (קוגנט ל-poke) המשמש במשחקי שינטי והרלינג כדי לחבוט או לדחוף את הכדור, מה-puc הגאלית סקוטית או ה- poc האירית, שפירושו "לתקוע, להכות או לתת מכה":

יתכן שמתיישבי נובה סקוטיה, שרבים מהם היו סקוטים ואירים ששיחקו שינטי והרלינג, אולי הכניסו את המילה לקנדה. הדבר נתמך על ידי השימוש הרווח בקנדה במילה "שיני" למשחק הוקי לא רשמי או "איסוף" ("pick-up"), שנגזר גם הוא מהמשחק הסקוטי של שינטי. ההתייחסות המודפסת הראשונה הידועה הייתה במונטריאול, בשנת 1876 (מונטריאול גאזט מ-7 בפברואר 1876), שנה בלבד לאחר ששוחק שם משחק ההוקי המקורה הראשון.

דסקית הוקי מכונה גם "ביסקוויט". לשים את ה"ביסקוויט בסל" זה להבקיע שער.

הוקי קרח

הדסקית (במרכז) נחבטת לכיוון השער ע"י בראיין ראסט (ימיני קיצוני)

הוקי קרח דורש דסקית קשיחה מגומי מגופר. דסקית הוקי קרח סטנדרטית היא שחורה, עובייה אינץ' (25 מ"מ), קוטרה 3 אינץ' (76 מ"מ), ומשקלה נע בין 5.5 ל-6 אונקיות (156 עד 170 גרם); חלק מהדסקיות כבדות או קלות יותר מהאופן הסטנדרטי. דסקיות מסומנות לעתים קרובות עם לוגו של קבוצה או ליגה על צד אחד או שני הצדדים. הדסקיות מוקפאות לפני המשחק כדי להפחית הקפצות במהלך המשחק.

היסטוריה

דסקיות ההוקי הראשונות

דסקיות ההוקי הראשונות נעשו מגללי פרות קפואים וכריות מעור כבד. לדסקיות המוקדמות הללו היה תוחלת חיים של בערך משחק אחד לפני שהן היו רכות מדי או קשות מדי ליכולת משחק, אז הם הוחלפו באלה מעץ.

משחקי כדור על קרח

לספורט הבנדי, לפני הארגון הרשמי הראשון שלו בבריטניה, התפשטו הגרסאות הבלתי פורמליות שלו לאמריקה הצפונית, שם הם ומושגי משחק מלקרוס, שינטי והרלינג שימשו כמבשרים בפורמט כלשהו להוקי קרח. המשחקים הבלתי פורמליים הללו השתמשו בסוגים שונים של כדורים תוך כדי משחק על קרח עד למחצית השנייה של קנדה של המאה ה-19, שלאחריה המשחק של הוקי קרח ודסקית ההוקי קרח החלו לקבל את צורתם הרשמיים.

צורה וחומר

בשנות ה-70 של המאה ה-20, דסקיות שטוחות היו עשויים מעץ וגם מגומי. תיעודים ממשחק ההוקי קרח המקורה הראשון (1875) השתמשו בדסקית עץ, כדי למנוע ממנו לעזוב את אזור המשחק[8] אם כי עדויות חדשות הראו כי נעשה שימוש גם בחתכים מפקקים גדולים.

בתחילה, הדסקיות נעשו בצורת ריבוע. דסקיות גומי נוצרו תחילה על ידי חיתוך כדור גומי, ולאחר מכן חיתוך לריבוע דיסק. הדסקית המקורית ששימשה לראשונה במשחקים המאורגנים הראשונים בקינגסטון ב-10 במרץ 1886, הייתה עשויה מכדור לקרוס חתוך. היא נראתה כמו גוש פחם, עשויה מגומי רך, וקופצנית הרבה יותר מדסקית הוקי מודרנית.

מועדון ההוקי ויקטוריה ממונטריאול מיוחס לייצור ושימוש בדסקיות בסיבוב הראשון, בשנות ה-80 של המאה ה-19.

גרסאות

ישנן מספר וריאציות לדסקית ההוקי השחורה הסטנדרטית של 6 אונקיות (170 גרם). אחת הנפוצות ביותר היא דסקית כחולה של 4 אונקיות (110 גרם) המשמשת לאימון שחקנים צעירים שעדיין אינם מסוגלים להשתמש בדסקית תקינה. דסקיות כבדות יותר של 10 אונקיות (280 גרם), בדרך כלל בצבע ורוד אדמדם או כתום אדמדם, זמינים גם עבור שחקנים המעוניינים לפתח את חוזק הזריקות שלהם או לשפר את כישורי השליטה במקל שלהם. שחקנים המעוניינים להגביר את חוזק פרק כף היד מתרגלים לעתים קרובות עם דסקיות מפלדה ששוקלים 2 פאונד (910 גרם); דסקיות אלו אינם משמשים לקליעה, מכיוון שהם עלולים לפגוע קשות בשחקנים אחרים. דסקיות לבנות משמשות לשליטה טכנית ותרגול שוער. אלה הם גודל ומשקל תקני, אך עשויים מגומי לבן. הצבע משתלב עם הקרח והמשטח ודורש ריכוז גבוה יותר בדסקית, מה שמקל על הטיפול בדסקית שחורה בשלב מאוחר יותר. דסקית כתומה כפלורסנט קל משקל, זמין עבור הוקי רצפה. גרסאות אחרות, זמינות לשימוש עבור הוקי רולר.

שני פיתוחים עיקריים הומצאו כדי ליצור נראות טובה יותר לדסקית בשידורי טלוויזיה, אך שניהם היו קצרי מועד:

דסקית אש

השימוש ב-"דסקית אש" בתחילת שנות ה-90 היה הניסיון הראשון לשפר את הנראות של דסקיות הוקי כפי שנראו בטלוויזיה. המצאה זו שילבה חומרים מחזירי אור רטרו צבעוניים של אלמנטים משובצים של עדשה או מחזירי מנסרה המשולבים בשקעים על המשטחים השטוחים והקצה האנכי של דסקית הוקי תקינה. צהוב היה הצבע המשתקף המועדף. נדרש להציב זרקור על מצלמת הטלוויזיה ולהתמקד במרכז אזור הצפייה.

קלטת הדגמה קצרה של המינסוטה נורת'סטארס מחליקים עם דסקית האש הוצגה במהלך הפסקת התקופה במשחק האולסטאר של ה-NHL ב-1993 במונטריאול. ליגת ההוקי הבינלאומית (IHL) המשיכה לבחון את הדסקית האש עם הממציא שלה, דונלד קלאסן. הצפייה הבאה בטלוויזיה הייתה משחק האולסטאר של IHL בפורט ויין, אינדיאנה, ינואר 1994, שם נעשה שימוש בדסקית אש במשך כל המשחק. ה-IHL בדק את דסקית האש בשני משחקים נוספים, ולבסוף ליגת ההוקי של החוף המזרחי השתמשה בו ב-17 בינואר 1997, למשחקי האולסטאר שלהם.

השימוש בדסקית האש הופסק בגלל הסיבות הבאות:

• השינוי המבני הקל הגביר את הנטייה של הדסקית לקפוץ על הקרח. הדבר הקשה על השוער והביא להגדלת הניקוד.
• המחליקים התנגדו לשימוש בזרקורי מצלמות שהשתקפו מהקרח.
• ניגודיות הצפייה בטלוויזיה של דסקית האש לא הוגברה בצורה ניכרת כאשר תצוגת המצלמה הייתה של כל החלקה, זה הייתה צילום המצלמה הנפוץ ביותר.

השם דסקית אש סומן במהלך שנות ה-90 אך מאז הופסק.

דסקית חכמה

ה"דסקית החכמה" של FoxTrax פותח על ידי רשת הטלוויזיה פוקס כשהיא החזיקה בזכויות השידור של ליגת ההוקי הלאומית עבור ארצות הברית. הדסקית כללה אלקטרוניקה משולבת כדי לעקוב אחר מיקומו על המסך; פס כחול התחקה אחר דרכו של הדסקית על פני הקרח. הרצף היה הופך לאדום אם הדסקית נחבטת חזק במיוחד. זה היה ניסוי בשידור שנועד לעזור לצופים שאינם מכירים הוקי לעקוב טוב יותר אחרי המשחק על ידי הפיכת הדסקית לגלויה יותר. היא התקבלה בצורה גרועה על ידי אוהדי הוקי מסורתיים רבים, אך הוערכה על ידי רבים מהצופים היותר מזדמנים. המערכת עלתה לראשונה עם פרסום רב במשחק האולסטאר של ה-NHL בפליט סנטר בבוסטון ב-20 בינואר 1996, אך המערכת נגנזה כאשר פוקס ספורטס איבדה את זכויות השידור של ה-NHL שלוש שנים מאוחר יותר.

במהלך משחק

במהלך משחק, דסקיות יכולות להגיע למהירויות של 160 קמ"ש או יותר כאשר חובטים אותם. השיא העולמי הנוכחי מוחזק על ידי דניס קוליאש מאוונגרד אומסק מה-KHL, שחבט דסקית בתחרות מיומנויות משחק האולסטאר של KHL 2011 בסנקט פטרבורג, רוסיה ב-5 בפברואר 2011 במהירות של 177.5 ק"מש. זדנו חארה, שחבטת ההצלפה שלו הגיעה ל-175.1 קמ"ש בתחרות SuperSkills משחקי האולסטאר של ה-NHL ב-2013, שבר את השיא הקודם שלו.

דסקיות שעפות במהירות הם בעלות פוטנציאל סיכון לשחקנים ולצופים. פציעות הקשורות לדסקית במשחקי הוקי אינן נדירות. הדבר הוביל לאבולוציה של סוגים שונים של ציוד מגן לשחקנים, בעיקר מסכת השוער. התקרית הבולטת ביותר שבה היה מעורב צופה התרחשה ב-18 במרץ 2002, כאשר ילדה בת 13, בריטני ססיל, מתה יומיים לאחר שנפגעה בראשה מדסקית הוקי שנכנסה לתוך הקהל במשחק NHL בין קלגרי פליימס וקולומבוס בלו ג'אקטס בקולומבוס. זוהי התקרית הידועה היחידה מסוג זה שהתרחשה בהיסטוריה של הליגה. חלקית כתוצאה מאירוע זה, לוחות הזכוכית או האקרילית המונחים על גבי לוחות משטח ההוקי כדי להגן על הצופים, נוספו רשתות המשתרעות מעל הקצה העליון של הזכוכית.

הוקי רולר

דסקיות הוקי רולר, דומות לדסקיות להוקי קרח אך עשויים מפלסטיק ולכן קלים יותר. יש להם צלעות קטנות בולטות מהחלק העליון והחלק התחתון שלהם אשר מגבילות את המגע עם המשטח ומאפשרות תנועת החלקה טובה יותר ופחות חיכוך. דסקיות אלו מגיעות בדרך כלל בצבעים בהירים, הנראים בקלות: לרוב אדום, אבל לפעמים גם כתום, צהוב, ורוד או ירוק. דסקיות הוקי רולר נוצרו כך ששחקני הוקי והוקי רחוב יוכלו לשחק עם דסקית במקום כדור על משטחים כמו עץ ​​קשיח, בטון ואספלט.