דער איד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg דער איד
Der Yid
תאריכי הופעה 1953–הווה (כ־69 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.deryid.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דער איד הוא עיתון שבועי היוצא בניו יורק, שנוסד ב-1953. העיתון יוצא לאור על ידי חסידי סאטמר, אך נקרא בציבור החרדי הרחב דובר היידיש. הוא משתמש בניב יידיש הנפוץ בחסידות סאטמר, בניגוד לכללים של ייווא המקובלים בחוגים חילוניים ואקדמיים.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמוד הראשון של דער איד כאשר אדולף אייכמן נתפס ב-1960

"דער איד" נוסד בשנת 1953 כעיתון דו-שבועי על ידי ד"ר אהרון רוזמרין, עורך העיתון "דר מורגן-ז'ורנאל" (אנ'). לאחר שדר מורגן-ז'ורנאל נקנה ב-1953 על ידי עיתון מתחרה ביידיש, "דער טוג" (אנ'), הוא פוטר והחליט להקים עיתון משלו.

בהשפעתו של ד"ר רוזמרין, שומר מצוות, נחשב "דער איד" לאוהד יותר ליהדות החרדית מאשר שאר העיתונים היידישיים הגדולים באותה תקופה. העורך הראשון של "דער איד" היה הסופר אוריאל צימר (אנ').

בשנת 1955, במהלך מחאת סאטמר במרכז מנהטן נגד הקמת מועדון לילה בירושלים, קרע הרב הלל ליכטנשטיין בפומבי עותק של "דר מורגן-ז'ורנאל" כאות לאי הסכמה לעמדתו הפרו-ציונית. ד"ר רוזמרין הגיב במחיאות כפיים. בסופו של דבר הוא מכר את "דער איד" למנהיגים פעילים של קהילת סאטמר, בהם סנדר דויטש.[2]

רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, הפך לקול המנחה של העיתון, וביסס את "דער יאד" כעיתון חרדי ואנטי-ציוני. פעם הוא אישר ערעור על תרומות כספיות לעיתון בליל יום כיפור, כמשקל נגד לפניות כספיות פרו-ציוניות שהיו מקובלות ביום כיפור.

בשנת 1972 הורחב העיתון על ידי רבי חיים משה שטאובר לעיתון שבועי המציג חדשות עולמיות.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום דער איד נמצא בבעלות תומכיו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. העיתון נותר אנטי-ציוני, אם כי חלו בו מספר שינויים. למשל, כאשר מוזכרת מדינת ישראל, היא כבר לא מופיעה במירכאות לועגות. דער איד נמנע מפרסום תצלומי נשים בדפיו, בהתאם לסטנדרטים החסידיים של צניעות. לפי מגזין טאבלט, נכון לשנת 2018, "דער איד", הנמכר בקהילות חרדיות ברחבי העולם, נמכר בתפוצה של כ-80,000 עותקים.[3] עם זאת, לפי הניו יורק פוסט, נכון לשנת 2019, יש לעיתון תפוצה של כ-55,000 עותקים.[4] העיתון מפרסם מהדורה יומית, שלפי אתר האינטרנט שלו מונה 15,000 מנויי דואר אלקטרוני.[5]

קהילתו של הרב אהרן טייטלבוים מוציאה לאור עיתון דומה, המכונה "דער בלאט" (אנ').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל שם העיתון "דער איד" במקום "דער ייד". החסידים ממעטים להשתמש באות יו"ד כפולה, המזכירה את שם האל.
  2. ^ Botsina Kadisha (in Hebrew) volume 2, p. 258, memoirs by Sender Deutsch
  3. ^ Rose, Waldman (4 בדצמבר 2018). "New York's Yiddish Press Is Thriving". Tablet. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Fenton, Reuven (12 באפריל 2019). "Yiddish newspaper publishes editorial to support vaccinations amid measles outbreak". New York Post. נבדק ב-6 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "YidDaily.org". We are excited to present to you the daily 'Der Yid', which is distributed [to] and seen by over 15,000 readers.