אהרן טייטלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אהרן טייטלבוים
Grand Rabbi Aaron Teitelbaum, Satmar Rebbe, in synagogue, on Hanukkah, in Kiryas Joel, New York State
לידה 20 באוקטובר 1947 (בן 70)
ו' בחשוון ה'תש"ח
ניו יורק
חסידות חסידות סאטמר
מספר בשושלת שלישי
הקודם רבי משה טייטלבוים
תחילת כהונה 2006
אב משה טייטלבוים עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים ראה בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אהרן טייטלבוים (נולד ב-ו' בחשוון ה'תש"ח, 20 באוקטובר 1947), הוא אחד משני אדמו"רי סאטמר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק, לרבי משה טייטלבוים שכיהן אז כרב של קהילת סיגט בבורו פארק. בשנות ה-60 נישא לסאשה, בתו של רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר הקודם מוויז'ניץ[1]. לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בישראל ולמד בכולל חזון איש.

בשנת ה'תשמ"ג (1983) הוכתר כרבה של קריית יואל במונרו. אנשי קהילת "בני יואל" במקום, אשר התנגדו גם לאביו, התנגדו למינוי.

עד לשנת ה'תשנ"ט (1999) בלט הרב אהרן כדמות מרכזית בסאטמר וההנחה המקובלת בקרב החסידים הייתה שהוא ימלא את מקום אביו, אולם באותה שנה נקרא אחיו, הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב), שכיהן עד אז כרב קהילת סאטמר בירושלים, לשוב לארצות הברית, שם הוכתר כרב בוילאמסבורג. מאוחר יותר, בצוואה שכתב בשנת ה'תשס"ב (2002), ציווה האב למנות את הרב יקותיאל יהודה לאדמו"ר אחריו.

בין שני פלגי החסידות מתנהלת מחלוקת עזה, והיא גברה לאחר פטירת האדמו"ר האב בשנת ה'תשס"ו (2006). החסידים התומכים באח הצעיר ("זאלים") טוענים כי מעשי האב בחייו וכן צוואתו אינם מותירים מקום לספק בדבר זהות היורש. לעומתם, הפלג התומך ברב אהרן (מכונים "אהרנים") טוען כי האדמו"ר הקודם חלה במחלת אלצהיימר ולמעשה נשלט על ידי בני ביתו ומשמשיו, ובייחוד הגבאי רב-העוצמה משה פרידמן, וכי בצוואה קודמת משנת ה'תשנ"ו (1996) מינה האב את בנו הרב אהרן ליורש.

באוגוסט 2007 ביקר הרב אהרן בישראל. בביקורו השתתף בהנחת אבן הפינה לשני בנייני מגורים שיועדו לחסידיו במתחם קולנוע אדיסון לשעבר בירושלים[2]. בהמשך הוא נפגש בקריית צאנז בנתניה עם האדמו"ר רבי צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז, זאת לאחר נתק של שנים רבות בין חסידות צאנז לחסידות סאטמר[3]. לעומתו, מתנגדים אחיו וחסידיו לסיום הנתק, בשל הפגיעה לטענתם של חסידות קלויזנבורג במייסד השושלת רבי יואל טייטלבוים.

בחודש שבט ה'תשע"ב, בעת ביקורו בישראל לרגל שמחה משפחתית, נפגש עם גיסו רבי ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלז, לאחר שלושים ושלוש שנות נתק בין החסידויות. המפגש כונה "היסטורי"[4], וגם הוא נעשה בניגוד לדעת אחיו.

הוא מתנגד לפעילות הפלג הירושלמי, שאחיו הוא פטרונם. בין היתר אמר שהם ציונים ממש כמו יריביהם ושהם מתפרעים בהפקרות.[5] אחרי הצהרת טראמפ לגבי הכרה בירושלים כבירת מדינת ישראל, הודיע כי איננו מכיר בכך.[6].

הרב טייטלבוים תיקן בין היתר שאין להוציא על כל הליך הנישואין למעלה מ-30,000 דולר[7].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו הוציאו 27 חיבורים המבוססים על דרשותיו ושיחותיו, בהם:

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב אהרן שמונה ילדים:

  • הרב מנחם מנדל טייטלבוים ("ר' מנדל'ה"), רב קהילת חסידי אביו בויליאמסבורג וראש "ישיבה לצעירים ד'סאטמאר". נשוי לבת דודתו ברכה-סימא, בת רבי דוב בעריש מייזליש.
  • חיה, נשואה לרב חנוך העניך אשכנזי בן הרב יצחק אשכנזי, האדמו"ר מאלעסק. רב בית המדרש "אבני צדק" בשכונת עצי תמרים בקריית יואל.
  • שרה מרים, נשואה לרב ברוך טייטלבוים בן הרב נחום אפרים, האדמו"ר מוואלאווא. רב בבתי המדרש "ויואל משה - ברך משה" בקרית יואל.
  • הינדא, נשואה לרב שמעון זאב מייזליש בן רבי זלמן לייב, אב"ד סיגייט. רב בית מדרש "ישמח משה" בשכונות ברך משה בקריית יואל.
  • הרב חיים צבי, רב בית הכנסת סיגוט בוויליאמסבורג ור"מ בישיבת סאטמאר שם. נשוי לרבקה חיה שרה, בת רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים.
  • חנה, נשואה לרב דוד דוב דושינסקיא, בן הרב יוסף צבי האדמו"ר מדושינסקיא. רב בית הכנסת אוהל פייגא בקריית יואל.
  • הרב יואל, נשוי לרבקה בלומא בת הרב לייביש אייכנשטיין, רב קהילת ברטש במונסי ורב בבית המדרש "בית ברוך" בקריית יואל.
  • מרגלית, נשואה לרב יוסף רוקח בן רבי יואל, אב"ד אוהל משה, בן רבי מאיר, האדמו"ר מקוזלוב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
הרב משה טייטלבוים
הרב אהרן טייטלבוים- הרב זלמן לייב טייטלבוים
2006 - נוכחי
הבא:
-