דרופשיפינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרופשיפינגאנגלית: Drop shipping) היא שיטת מסחר פופולרית לניהול שרשרת האספקה ​​שבה הקמעונאי אינו שומר סחורות במלאי, אלא מעביר את הזמנות הלקוח ופרטים למשלוח אל היצרן, חנות אחרת או סיטונאי, כאשר האחרון לאחר מכן שולח את הסחורה ישירות ללקוח. כמו ברוב העסקים הקמעונאיים, רוב הקמעונאים עושים את הרווח שלהם על ההבדל בין מחיר הסיטונאי והמחיר הקמעונאי. דרך שבה קמעונאים מרוויחים אחוז מוסכם של המכירות בעמלה, שמשולם על ידי סיטונאי לקמעונאי, קיימת גם כן.

אופי העבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרופשיפר (אדם העוסק בדרופשיפינג) יכול להציג את הפריטים אותם הוא מוכר בחנות פיזית או לספק קטלוג מוצרים דרך האינטרנט, כדי לאפשר ללקוחות לעיין בפריטים לפני הרכישה. קמעונאים אשר שולחים את הסחורה במסגרת דרופשיפינג נוקטים באמצעים שונים כדי להסתיר את העובדה שמקור הסחורה אינו ידוע. אמצעים אלו כוללים "משלוח עיוור" (משלוח הסחורה ללא כתובת החזרה) או "תווית משלוח פרטית" (שליחת הסחורה מהסיטונאי עם כתובת החזרה של הקמעונאי). הסיטונאי עשוי לשלוח את הסחורה כשהיא עטופה באריזה מותאמת אישית, כולל פרטים כגון שם החברה, לוגו, ומידע ליצירת קשר של הקמעונאי.

היתרון בשיטת הדרופשיפינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

היתרון הגלום בשיטה זו, היא העובדה שהדרופשיפר חוסך הוצאות רבות כגון ייצור המוצר, אחזקתו, אחסנתו ושליחתו ללקוח ומפחית מעצמו סיכון רב. במודל זה, הדרופשיפר לא מפסיד כסף במידה ומוצר לא נמכר (בשונה מהיצרן או הספק שצריכים לייצר ולהחזיק את מלאי המוצרים), הוא משלם כסף רק כאשר לקוח רוכש ממנו מוצר. כך בדרך זו הוא מוציא כסף רק לאחר שהוא מכניס כסף, מה שהופך את השיטה לפופולרית בקרב משתמשים רבים.

החסרון בשיטת הדרופשיפינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעייתיות העיקרית בעבודת הדרופשיפינג היא שהמוצר שהדרופשיפר מוכר אינו נמצא בשליטתו. כך יוצא שבמידה והיצרן שולח מוצר תקול ללקוח או שהמשלוח מגיע באיחור, הכתובת לתלונות היא הדרופשיפר. כך יכול לקרות מצב שהדרופשיפר נאלץ להחזיר כסף ללקוח שרכש את המוצר ולאבד גם את הכסף ששילם ליצרן ששלח את המוצר.[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]