לדלג לתוכן

רכישה מקוונת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אדם משתמש בכרטיס אשראי לצורך רכישה באינטרנט

שופינג מקוון או רכישה מקוונת הוא סוג של מסחר אלקטרוני. השופינג כולל מכירה ורכישה מקוונת באמצעות האינטרנט כולל אתרי שירות שונים המאפשרים ומציעים מכירת מוצרים, בין אם באופן ישיר מהיצרן או עקיף דרך מתווך.

בשונה מתהליך הרכישה הרגיל בו על הקונה להסתובב ולהגיע עצמאית לחנות, לבית העסק או לבית המוכר או ירידים על מנת לבצע את הקניה, תהליך הרכישה מתבצע באופן שהסחורה מגיעה לתיבת הדואר של הרוכש או עד ביתו של הקונה באמצעות שליח דואר.

בתי עסק שונים בנוסף לחנויותיהם שבמרכזי ספורט, מרכזים תיירותיים, אזורי תעשייה, מרכזים מסחריים, חופי ים ובתי מלון פותחים אתר אינטרנט לצורך מכירת מוצריהם ואף מעמידים חשבון מוכר באתרי השוואת מחירים. למשל ב-eBay.

בתי עסק שונים מוכרים מוצרים שונים ובהם: רעיונות ופטנטים, חומרי בניין, מזון וארוחות, כלי בית, מוצרי ילדים, ביגוד והלבשה, מוצרי טיפוח והגיינה, רעיונות ופטנטים, תוכנות ופונקציות, ארגון אירועים, קייטרינג, אלכוהול, גאדג'טים, מלונות, טיסות, אירוח, סרטים, אפליקציות, אתרי אינטרנט, עיתונים, מאמרים, ספרים.

אמצעי רכישה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב אופן ביצוע הרכש הוא באמצעות PayPal או כרטיס אשראי בינלאומי. כיום קיימים אף אפליקציות ייעודיות אליהן ניתן להטעין כסף בין אם באשראי או מזומן ולבצע העברות בנקאיות בין חברים וכן רכישת מוצרים, כדוגמת WeChat.

השוואת מחירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים אתרים שונים בהם ניתן לבצע קנייה מקוונת תוך השוואת מחירי אותו מוצר בין המוכרים השונים. כדוגמת: אמזון, zap השוואת מחירים, יד2, eBay. בנוסף, קיימים אתרי אינטרנט בהם ניתן לבצע רכישת כרטיס טיסה והזמנת מלונות לינה בין השוואת מחירי הצעות בתי המלון וחברות הטיס השונות.

במידה ומדובר בסחורה שנרכשה באותו החודש ושמקורה מחו"ל, מס הכנסה מבצע הערכת שווי הסחורה באמצעות שמאי ובמידה ושוויה לאחר הצגת הקבלות מצד הקונה אכן היו מעל 1,000 ש"ח יהיה על הקונה לשלם מס קנייה.

חנויות אינטרנט בדרך כלל פועלות 24 שעות ביממה,[1][2] ורבים מהצרכנים במדינות המערב נהנים מגישה לאינטרנט הן בעבודה והן בבית.[3] מוסדות אחרים, כמו בתי קפה עם אינטרנט, מרכזים קהילתיים ובתי ספר, גם מספקים גישה לאינטרנט. בניגוד לכך, ביקור בחנות קמעונאית רגילה דורש נסיעות והוצאות, כגון דלק, חנייה או כרטיסי אוטובוס, ובדרך כלל חייב להתבצע בשעות העבודה. המשלוח תמיד היה נושא שהשפיע על הנוחות של קניות מקוונות. בנוסף, תעשיית הקניות באינטרנט לא רק כוללת את הקונספט של מתן נוחות ללקוחות, אלא גם משפרת את תפיסת האינטגרציה החברתית. עם זאת, על מנת להתגבר על כך, סוחרים רבים, כולל קמעונאים מקוונים בטייוואן, הטמיעו שירות איסוף עצמי מהחנות. משמעות הדבר היא שהלקוחות יכולים כיום לרכוש מוצרים באינטרנט ולאסוף אותם בחנות הקרובה, מה שהופך את הקניות באינטרנט לכדאיות יותר עבור הלקוחות.[4][5] במקרה של בעיה עם המוצר (לדוגמה, המוצר לא תאם את ההזמנה או היה לא מספק), הצרכנים מודאגים מהפשטות של החזרת המוצר בתמורה למוצר הנכון או להחזר כספי. ייתכן שיידרש מהצרכנים ליצור קשר עם המוכר, לבקר בדואר ולשלם על משלוח חוזר, ואז להמתין להחלפה או להחזר כסף. חברות מקוונות מסוימות מציעות תנאי החזרה נדיבים יותר כדי לפצות על היתרון המסורתי של החנויות הפיזיות. סקר מ-2018 בארצות הברית הראה ש-26% מהרוכשים המקוונים אמרו שהם לעולם אינם מחזירים מוצרים, ועוד 65% ציינו שהם עושים זאת לעיתים נדירות. סוחרים יכולים להרוויח מסחר מקוון הודות ללחץ נמוך על מלאי במחסן, הוצאות תפעול נמוכות, והיקף הפעילות אינו מוגבל על ידי האתר.

במיוחד במקרה של מוצרים גדולים או כבדים, המשלוח יכול להיות לא רק נוח יותר, אלא גם לא לדרוש שימוש או בעלות על רכב פרטי. הימנעות משימוש ברכבים פרטיים, אשר עלולים להשפיע משמעותית על הסביבה, לנסיעות לחנויות המקומיות יכולה להפוך את הקניות המקוונות ליותר אקולוגיות מאשר רכישה בחנויות מקומיות, אם הן נזקקות לשימוש מטעמים אחרים (במיוחד אם המוצרים ארוזים, וכלי ההובלה הם חשמליים ומשתמשים במסלולים אופטימליים). יתר על כן, קצב האורבניזציה, מערכות ההובלה המקומיות והגישה לאינטרנט, שמקלים על תהליך המשלוח, הם גורמים מרכזיים שקובעים את אימוץ המסחר האלקטרוני.

מידע, הנחות וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות אינטרנט משתמשת בבסיס הנתונים שלה כדי להציע ללקוחות שרכשו במהלך 30 הימים האחרונים תוכנית נאמנות.[6] קניות מקוונות בדרך כלל מספקות מידע רב יותר מאשר רכישה בחנויות רגילות שנכנסים אליהן פיזית, ובדרך כלל מציעות השוואה טובה יותר ואפשרות להתאמה אישית גבוהה יותר. חנויות אינטרנט חייבות לתאר את המוצרים הנמכרים באמצעות טקסט, תמונות וקובצי מולטימדיה, ולפעמים גם עם תכונות כמו שאלות ותשובות או מסננים, בעוד שבחנות קמעונאית רגילה המוצר עצמו ואריזת היצרן זמינים לבדיקה ישירה (שיכולה לכלול נסיעת מבחן, מדידה או ניסויים אחרים). בחנויות רגילות המוכרים בדרך כלל מוכנים לענות על שאלות. חנויות אינטרנט מסוימות מציעות צ׳אט בזמן אמת, אך רובם מסתמכים על דואר אלקטרוני או טלפונים לטיפול בשאלות הלקוחות. אפילו אם חנות האינטרנט פועלת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, שירות הלקוחות עשוי להיות זמין רק בשעות העבודה הרגילות.[7] הדבר גם מרמז כי לקידום הפופולריות של הקניות המקוונות יש לקחת בחשבון גורמים גאוגרפיים ולא רק בעיות חברתיות-כלכליות.

מבחר מוצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופינג מקוון מושך קונים לא רק בגלל רמת הנוחות הגבוהה, אלא גם בזכות מבחר רחב יותר, מחירים תחרותיים וגישה רחבה יותר למידע. ארגונים עסקיים שואפים להציע שופינג מקוון לא רק מפני שהוא זול משמעותית בהשוואה לחנויות רגילות, אלא גם משום שהוא מאפשר גישה לשוק העולמי, מעלה את הערך עבור הלקוח ותורם לפיתוח הזדמנויות ברות-קיימא.[8] צרכנים מוצאים את המוצר שמעניין אותם על-ידי ביקור ישיר באתר הקמעונאי או על-ידי חיפוש בין מוכרים חלופיים באמצעות מנוע חיפוש קניות. משתמשים יכולים להשוות ולהעריך מוצרים באמצעות המידע על המוצר באתר, וכן באתרים אחרים, למשל באתרים עם ביקורות על מוצרים. תוכן עשיר אודות המוצר מספק מידע מפורט שמסייע לקונים להעריך את המוצרים, מעבר לתמונות ותיאורים פשוטים. דפי מוצר סטנדרטיים כוללים בדרך כלל את המרכיבים העיקריים: מספר תמונות, מחיר, מאפיינים ותיאור קצר.[9]

לאחר שנמצא המוצר הספציפי ונבחר באתר המוכר, רוב הקמעונאים המקוונים משתמשים בתוכנת עגלת קניות שמאפשרת לקונה לצבור מספר פריטים ולהתאים את הכמות, בדומה למילוי עגלת קניות בחנות פיזית. לאחר מכן מתבצע תהליך השלמת ההזמנה (בהמשך האנלוגיה לחנות פיזית), שבמהלכו, במידת הצורך, נאספים פרטי תשלום ומשלוח. חלק מהחנויות מאפשרות לקונים להירשם לחשבון מקוון קבוע, כך שחלק מהמידע או כולו יוזן רק פעם אחת. הקונה מקבל לעיתים קרובות אישור בדוא"ל לאחר השלמת העסקה. חנויות פחות מתקדמות עשויות להסתמך על כך שהלקוחות יזמינו בטלפון או בדוא"ל (אולם מספרי כרטיסי אשראי מלאים, תוקף וקוד האבטחה של הכרטיס[10] או מספר חשבון בנק ומספר מסלול לא צריכים להישלח בדוא"ל מטעמי אבטחה).

מחקרים המשתמשים במעקב תנועות עיניים יכולים להראות כיצד אנשים מפנים את תשומת ליבם לחלקים מסוימים של חוות דעת ותמונות מוצר, וזה יכול להראות למעשה כיצד ומה הם מחליטים לקנות.[11] מחקרים אחרים מראים שחוות דעת העוסקות במחירים, באיכות ובמשלוח משפיעות בדרך כלל במידה ניכרת על אופן שבו הקונים מוציאים את כספם באינטרנט.

מלבד ביקורות מקוונות, המלצות של משתמשים אחרים בדפי החנויות המקוונות או ברשתות החברתיות משחקות תפקיד מרכזי[12][13][14] עבור הקונים המקוונים בעת בחינת רכישות עתידיות.[15] 90% מכלל הרכישות מתבצעות בהשפעת רשתות חברתיות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכישה מקוונת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]