לדלג לתוכן

דרך החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משאית גא"ז טיפוסית שהובילה אספקה בזמן המצור. המשאית הזו נשלתה ממימי ימת לדוגה ושוחזרה
קטר רכבת שנסעה על הקרח הקפוא של ימת לדוגה

דרך החיים הייתה נתיב תחבורה יבשתי על הקרח של אגם לדוגה, שהיה הנתיב היחיד שחיבר את לנינגרד הנצורה עם יתר ברית המועצות. הדרך פעלה בחודשי החורף החל מנובמבר 1941 ועד לאביב 1943.

הפעלת הדרך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת העיר שליסלבורג ב-8 בספטמבר 1941 החל מצור לנינגרד. הנתיב היחיד לאספקת מוצרים לעיר היה אגם לדוגה. לאור תנאי מזג האוויר באזור, האגם לא היה מנוצל להעברת סחורות. בעקבות המצב, במהלך ספטמבר 1941 הסובייטים התארגנו והחלו להעביר סחורות דרך האגם. עד לקפיאת האגם הועברו לעיר כ-60 אלף טון אספקה ופונו מהעיר 35 אלף אנשים.

ב-17 בנובמבר החלו בדיקות של חוזק הקרח וב-20 בנובמבר עברה השיירה הראשונה שהובלה על ידי סוסים על הקרח. ב-22 בנובמבר החלה נסיעת משאיות והיא נמשכה עד ל-24 באפריל 1942. לאחר העברתן של כ-60-70 משאיות היה צורך לסגור את התוואי ולטפל בשיקומו. תוואי הדרך היה כ-20-25 ק"מ משפת האגם. העברת המשאיות בוצעה תחת הפגזה ארטילרית והפגזה אווירית קשה, במיוחד בחורף 1941-1942 כאשר העליונות האווירית הגרמנית הייתה מוחלטת. לפי הערכות כ-25% מהמשאיות לא שרדו את המסע וטבעו באגם. בחוף המערבי של האגם נבנו מתקני פריקה והסחורות היו מועברות לרכבות שהיו מגיעות לתחנת פינלנד במרכז העיר. רוב המשאיות היו מתוצרת גא"ז בעלי יכולת העמסה של כ-1.5 טון. לאורך נתיב הנסיעה נבנו עמדות נגד מטוסים, עמדות עזרה ראשונה, תדלוק וכו'.

במהלך תקופת פעילותה בעונה הראשונה בדרך החיים עברו כ-361 אלף טון סחורות כולל 262 אלף טון מזון, פונו 550 אלף אזרחים ו-35 אלף פצועים.

במהלך אביב וקיץ 1942 עברו דרך האגם מעל למיליון טון סחורות, פונו 448 אלף אזרחים והועברו לעיר כ-290 אלף חיילים. במהלך הקיץ הונחו על קרקעית האגם כבל חשמלי וצינור לאספקת דלק.

החל מ-19 בדצמבר 1942 ועד ל-30 במרץ 1943, במשך 101 ימים, פעלה דרך החיים על הקרח. בעונה זו הועברו מעל 200 אלף טון סחורות ופונו 89 אלף אזרחים.

ב-18 בינואר 1943, במהלך מבצע ניצוץ שחרר הצבא האדום את העיר שליסלבורג מידי הגרמנים ובכך נפרץ המצור על לנינגרד. ההשתלטות על שליסלברג יצרה פרוזדור יבשתי ברוחב של 8 עד 11 ק"מ שחיבר בין העיר לבין שאר השטח שבשליטת ברית המועצות. תוך פחות מ-20 יום הוקמה מסילת רכבת זמנית דרך הפרוזדור שנוצר וב-5 בפברואר רכבת אספקה ראשונה הגיעה ללנינגרד.

לאורך דרך החיים הוקמו 7 אנדרטאות ו-102 עמודי זיכרון. המתקנים נכללים ב"טבעת התהילה הירוקה" ונבנו במהלך סוף שנות ה-60 לאורך קווי החזית שהייתה במהלך המצור. הוקמו גם אנדרטאות לזכר דרך החיים ביישובים שהיו בסיס יבשתי להעמסה/פריקה של המשאיות בחוף המזרחי ובחוף המערבי של האגם, לאורך הדרך משפת האגם עד לעיר ולאורך הנתיב התחבורתי בגבולות העיר עצמה.

מאז 1991 נערך המרתון הבינלאומי "דרך החיים" בתוואי הדרך, לזכר אותה הדרך.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרך החיים בוויקישיתוף