ימת לדוגה
 | |
| החופים הצפוניים של ימת לדוגה | |
| מיקום | קרליה ומחוז לנינגרד שבצפון-מערב רוסיה |
|---|---|
| סוג | ימת מים מתוקים |
| שטח | 17,891 (ללא האיים) קמ"ר |
| אורך מרבי | 219 ק"מ |
| רוחב מרבי | 83 ק"מ |
| עומק ממוצע | 51 מטרים |
| עומק מרבי | 230 מטרים |
| נפח | 837 קילומטר מעוקב |
| גובה | 5 מטרים מגובה פני הים |
| נהר מזין | רשימה |
| מקור לנהר | נייבה |
| אגן ניקוז | 276,000 קמ"ר |
| מדינות באגן הניקוז | רוסיה, פינלנד |
| איים | 660 בשטח כולל של כ-435 קמ"ר |
| קואורדינטות | 61°00′N 31°00′E / 61.000°N 31.000°Eקואורדינטות: 61°00′N 31°00′E / 61.000°N 31.000°E |
 | |
ימת לַדוֹגַה (ברוסית: Ла́дога או Ладожское о́зеро (לַדוֹז'שְקּוֹיֲה אוֹזֻרוֹ); בפינית: Laatokka (בעבר: Nevajärvi); בקרלית: Luadogu) היא ימת מים מתוקים בקרליה ובמחוז לנינגרד שבצפון-מערב רוסיה, לא רחוק מסנקט פטרבורג והיא הימה הגדולה באירופה וה-14 בשטחה בעולם.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם בימה כ-660 איים בעלי שטח כולל של כ-435 קמ"ר. רוב האיים, כולל ארכיפלג וולאם, קילפולה וקונבץ מרוכזים באזור הצפוני-מערבי של הימה. ימת לדוגה נשפכת למפרץ פינלנד דרך נהר נייבה.
הימה נגישה לניווט כחלק מאפיק המים הוולגה-בלטי המחבר בין הים הבלטי לנהר הוולגה. תעלת לדוגה עוקפת את הימה מצדו הדרומי ומחברת בין הנייבה לנהר סוויר.
נהרות הזורמים לאגם לדוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באגן הניקוז של ימת לדוגה כ-50,000 אגמים ו-3,500 נהרות הארוכים מ-10 ק"מ. בערך 85% מהמים הנכנסים לימה מגיעים דרך יובלים ופלגים, 13% מגיעים ממשקעים, ו-2% מגיעים ממי התהום.
- נהר סוויר מימת אונגה ממזרח בספיקה של 790 מ"ק לשנייה.
- נהר וולחוב מימת אילמן מדרום בספיקה של 530 מ"ק לשנייה.
- נהר וואוקסה ונהר בורנייה מימת סאימה בפינלנד שבצפון-מערב בספיקה של 540 מ"ק לשנייה.
- נהר סיאס מדרום בספיקה של 50 מ"ק לשנייה.
- נהר אולונקה מאגם אוטוזרו.
