דרך הטבק (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרך הטבק
Tobacco Road
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על מחזה "דרך הטבק" של ארסקין קולדוול
בימוי ג'ון פורד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דריל זאנוק
תסריט ננלי ג'ונסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ברברה מקלין
שחקנים ראשיים צ'רלי גרייפווין
מרג'ורי רמביו
ויליאם טרייסי
דיינה אנדרוז
ג'ין טירני
מוזיקה דייוויד בטולף
צילום ארתור סי. מילר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 בפברואר 1941
משך הקרנה 84 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 1,900,000 דולר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרך הטבקאנגלית: Tobacco Road) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1941 בבימויו של ג'ון פורד.

התסריט מבוסס על המחזה "דרך הטבק" של ג'ק קירקלנד (1933) המבוסס על רומן בשם זה מאת ארסקין קולדוול (1932). המחזה מוצג בברודוויי מאז 1933 והוא במקום ה-19 ברשימת ההצגות שהוצגו לאורך זמן ובמקום שני להצגות שאינן מחזות זמר.[1]

קולדוול נולד וגדל במזרח ג'ורג'יה וב-1930 בעת השפל הגדול חזר לביקור שם והחליט לכתוב על מצבם העגום של החקלאים המרוששים וחסרי התקווה.

הסרט הופץ בארץ ישראל המנדטורית בשם "ברחוב הטובקו".[2]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת לסטר יושבת כבר 100 שנים באזור כפרי במזרח ג'ורג'יה, שנקרא "דרך הטבק". בעבר האזור פרח מגידולי טבק וכותנה, ומצבם הכלכלי היה מצוין, אבל עם השנים המצב הלך והדרדר וכיום הם גרים בבית מט ליפול על אדמה שכבר אינה שלהם.

אבי המשפחה הוא ג'יטר לסטר (צ'רלי גרייפווין), אשר מתאפיין בבטלנות ואנאלפביתיות, לבוש סחבות, שמתפרנס ממכירת גזרי עצים במכונית המקרטעת שלו. הוא מסרב בעקשנות לעבור לעיר ולהיות פועל בבתי החרושת לטכסטיל. אתו גרה אשתו, עדה (אליזבת פטרסון), בנו דוד חובב המכוניות ומוגבל קצת בשכלו, בתו אלי מיי בת 23 (ג'ין טירני), שמשדרת מיניות, אבל כמעט אינה פותחת את פיה. חתנו, לאב בנסי (ווארד בון) נשוי לבתו פרל, אבל היא בורחת ממנו. כשלאב מגיע להתלונן על כך, ובידיו שק עם לפת, מתנפלים עליו הלסטרים הרעבים וחוטפים את השק כדי לאכול מיד את הלפת. לאחר שמצפונו מציק לו, הוא מבקש מחילה מהאחות בסי.

למקום מגיע טים הרמון (דיינה אנדרוז), בנו של בעל האדמות, ביחד עם הבנקאי שלו מר פיין (גרנט מיטשל). ג'יטר מבקש הלוואה אבל טים מודיע לו שהאדמה כבר בידי הבנק והבנקאי פיין מוכן להחכיר לו תמורת 100 דולר לשנה.

בבניין סמוך גרה בסי רייס (מרג'ורי רמביו), אלמנה בת 50, שמטיפה לכולם לחזור לדת ולשיר מזמורים דתיים. היא מודיעה לג'יטר כי ברצונה להינשא לדוד. ג'יטר מרוצה, מכיוון שיודע כי ברשותה כסף מהביטוח של בעלה המנוח. אולם הוא מתאכזב, כשהיא קונה לדוד מכונית חדשה בסכום של 800 דולר. דוד נוהג במכונית בפראות וגורם לה נזקים.

ג'יטר מבקש לנסוע איתם העירה לקנות עצים. הם משתכנים במלון ובלילה בורח ג'יטר עם המכונית, נתפס על ידי שוטר ומובא לחקירה, שם הוא פוגש את בסי ודוד. המכונית החדשה נראית כגרוטאה. לאב מגיע שוב לג'יטר, ובוכה על בריחת פרל, וג'יטר מציע לו את אלי מיי שהיא "רווקה זקנה" בת 23, והיא שמסכימה מיד ומצטרפת ללאב.

ג'יטר לא מצליח לגייס 100 דולר והבנק מבקש לפנותו. הם אורזים את מטלטליהם הספורים וצועדים לעבר בית מחסה אבל בדרך עוצר אותם טים, נותן לג'יטר 50 דולר לחצי שנה ו-10 דולר לקניית זרעים. ג'יטר אומר לאשתו כי יתחיל את תוכנית שיקום החווה "בהקדם".

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
צ'רלי גרייפווין ג'יטר לסטר
מרג'ורי רמביו בסי רייס אחות מטיפה
אליזבת פטרסון עדה לסטר
ג'ין טירני אלי מיי לסטר
ויליאם טרייסי דוד לסטר
דיינה אנדרוז טים הרמון
ווארד בונד לאב בנסי חתנו של לסטר
גרנט מיטשל ג'ורג' פיין פקיד בנק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרך הטבק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המחזה הועלה בתיאטרון האוהל ב-1953 בתרגומו של דן בן אמוץ עם מאיר מרגלית בתפקיד הראשי. השיר "דרך הטבק" של רפי בן משה זכה לפרסום רב בביצוע הדודאים.
  2. ^ ברחוב הטובקו, המשקיף, 4 בדצמבר 1942