פרויקט בן-יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרויקט בן יהודה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרויקט בן-יהודה
סוג מאגר יצירה עברית חינמי המבוסס על עבודת מתנדבים
סלוגן הציבור מְמַמֵּש את קניינו
תאריך ההקמה 1999
מייסדים אסף ברטוב
שירותים עיקריים מאגר יצירות עבריות שפגו תוקף זכויות היוצרים עליהן, או יצירות שעבורן התקבלה רשות פרסום מיוחדת
http://www.benyehuda.org

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על טהרת ההתנדבות, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש. הפרויקט כולל, בין היתר, שירה, סיפורת, תרגום, עיון ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו.

תוכן הפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטון קצר על פרויקט בן-יהודה שהופק לכבוד קבלת פרס יגאל אלון

במסגרת הפרויקט, מוגשות לציבור יצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים, כלומר, הן נחלת הכלל וברשות הציבור (על פי החוק הישראלי, יצירות שמחברן נפטר לפני יותר משבעים שנה), או יצירות שעבורן התקבלה רשות פרסום מפורשת מאת בעלי הזכויות (תוך שמירה על זכויותיהם).

כל היצירות מוקלדות (ולא נסרקות), כשהן מנוקדות, על מנת לאפשר חיפוש ומחקר מתקדם.

המאגר אינו כולל יצירות בעלות אופי תורני מובהק (כיוון שישנם מיזמים אחרים העוסקים בכך), אך כן כולל חיבורי עיון אודות יצירות תורניות או יצירות ספציפיות בעלות אופי דתי, אשר מהוות חלק מכלל יצירתו של יוצר, כמו שירי הקודש של רבי אברהם אבן-עזרא.

הפרויקט מכיל אך ורק יצירות שנכתבו בשפה העברית (כולל תרגומים לעברית), אך לא את כל היצירות שנכתבו באות עברית, היינו, אינו מכיל יצירות שנכתבו ביידיש, או לאדינו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיזם החל בשנת 1999 ביוזמת אסף ברטוב, שהחל להקליד יצירות עבריות בעצמו, ועלה לרשת לראשונה בשנת 2001.

את ההשראה לפרויקט שאב ברטוב מ"פרויקט גוטנברג", אשר יזם פרופסור מייקל ס' הארט בשפה האנגלית, ומאז התווספו אליו מיזמים נוספים בשפות נוספות.

עם היצירות הראשונות בפרויקט נמנו שיריה של המשוררת רחל, סיפוריו של יוסף חיים ברנר, מאמריו של אחד העם, תרגומיו של אורי ניסן גנסין וכתביו של חיים נחמן ביאליק, שהוצגו באתר מיד עם פקיעת זכויות היוצרים עליהם, באחד בינואר, 2005.

בשנת 2004 הוקמה "העמותה למחשוב ספרות עברית" (עמותה רשומה) בראשות ברטוב, בעיקר לצורך קבלת תרומות, אשר משמשות לבניית והשבחת התשתית הטכנולוגית של הפרויקט. מאז תחילת דרכו ועד היום, הפרויקט מנוהל כולו על טהרת ההתנדבות (היינו, אין לו משרדים או מקבלי משכורות), וכל עבודת ניהול הפרויקט מרוכזת באינטרנט.

הפרויקט בעשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לסוף שנת 2013 פעילים במיזם כ-250 מתנדבים, והוא כולל כ-8,000 יצירות, מאת כ-200 מחברים שונים.

בניגוד לשנות פעילותו הראשונות, בו עסק אך ורק ביצירות שהפכו זה מכבר נחלת הכלל, היום הפרויקט כולל גם יצירות שעודן מוגנות בזכויות יוצרים, אך מוצגות לטובת הציבור ברשות בעלי הזכויות, כמו יצירותיהם של אברהם רגלסון, אביגדור המאירי, משה בסוק, שושנה שרירא, ישראל כהן, דוד בן-גוריון ורבים נוספים. יצירות אלה מסומנות באופן מיוחד באתר הפרויקט, על מנת להקל על הקוראים להבדיל בין יצירות חופשיות למוגנות.

באוקטובר 2012 חנך הפרויקט ערוץ יוטיוב, אליו מועלות הרצאות מיוחדות של אנשי רוח על הפרויקט, כגון אבשלום אליצור, נורית גוברין ושמואל אבנרי וכן סיפורים ואנקדוטות מאת מתנדבי הפרויקט. בתחילת 2013 החל מיזם "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות הפרויקט", במסגרתו מועלים לערוץ סרטי וידאו, בהם מצד אחד ניתן לראות את המקריאים בפעולה ומן הצד השני את הטקסט עצמו, במטרה להנגיש יצירות עבריות לקהל קוראים נוסף. בין היתר, צולמו עבור הפרויקט יורם מלצר, נורית גוברין, שמואל אבנרי, מאיה בז'ראנו, יקיר בן משה, גלית סליקטר, אגי משעול ואחרים.

בכל אחד בינואר חוגג הפרויקט את "יום קניין הציבור", בו על פי חוק זכויות יוצרים הישראלי משתחררות הזכויות על יצירותיהם של יוצרים שנפטרו לפני 70 שנה. ב-6 בינואר 2014 חגג הפרויקט את פקיעת הזכויות על כתבי שאול טשרניחובסקי ואחרים, בערב מיוחד בספרייה הלאומית בהשתתפות דן אלמגור, חזי עמיאור, עידו בסוק, עמינדב דיקמן וברי סחרוף.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]