האמברגו על צפון קפריסין
האמברגו על צפון קפריסין הוא אמברגו כלכלי וחברתי המוטל על צפון קפריסין. האמברגו נתמך על ידי מדיניות האומות המאוחדות ויישומו על ידי האיחוד האירופי הוא על פי החלטת בית הדין לצדק של האיחוד מ-1994.
צפון קפריסין, המוכרת דיפלומטית רק על ידי טורקיה, נמצאת תחת החרמות חמורות מאז הכרזת עצמאותה החד-צדדית ב-1983, והן מקודמות באופן פעיל על ידי קמפיינים קפריסאים-יוונים. בין הארגונים המסרבים להתקשר עם הקהילה הקפריסאית הטורקית נמצאים איגוד הדואר העולמי, הארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית ויאט"א. האמברגו הכלכלי החריף מאוד עם פסיקתו של בית הדין לצדק של האיחוד האירופי ב-1994, כאשר תעודות המזון שהונפקו על ידי צפון קפריסין נחשבו בלתי מקובלות עבור האיחוד האירופי. ייצוא וטיסות מצפון קפריסין מורשות לצאת רק דרך טורקיה, כיוון שטיסות ישירות נאסרו בינלאומית. קפריסאים-טורקים נתקלים בהחרמות גם בתחומים של ספורט ותרבות; קבוצות ספורט לא מורשות להשתתף בטורנירים בינלאומיים, ספורטאים לא מורשים להתחרות בינלאומית אלא אם כן הם מייצגים מדינות אחרות והופעות של אמנים ולהקות בינלאומיים נאסרו.
אמברגו כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפתחות האמברגו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הנזק הכלכלי הרב שנגרם לאחר פלישת טורקיה לקפריסין ב-1974, חלקו הדרומי של האי קיבל תמיכה רבה מהקהילה הבינלאומית על מנת לפתח את כלכלתו. לעומת זאת, צפון קפריסין קיבל סיוע רק מטורקיה וסיוע בינלאומי קטן ביותר. מצב זה גרם להתפתחות כלכלית פחותה בהשוואה לדרום ותלות כלכלית בטורקיה. האמברגו גם הגביל את תחום התיירות.
עד 1994, הממלכה המאוחדת, גרמניה ומדינות אירופאיות נוספות הסכימו לייבא מצפון קפריסין מוצרי מזון, כולל פירות הדר שיובאו ישירות. אמנם היה הסכם משנת 1972 אשר אישר לייבא לשוק האירופי רק סחורות שפוקחו על ידי הרפובליקה של קפריסין, אך הוא פורש כמתייחס לאי כולו ולשכת המסחר הקפריסאית הטורקית נתנה תעודות שנשאו את הבולים הישנים של קפריסין ולא את שלה. ב-1983, לאחר הכרזת עצמאותה של צפון קפריסין, רפובליקת קפריסין שינתה את הבולים שלה והודיעה לאיחוד האירופי ולמדינות החברות בו כי יש לקבל רק מוצרים עם תעודות הנושאות את הבולים החדשים. עם זאת המועצה האירופית חזרה על כך ששני הצדדים צריכים להפיק תועלת שווה מהסכם כזה, וסחורות קפריסין הטורקית המשיכו להיות מיובאים ישירות. משרד החלקאות הבריטי פרסם הודעה לפיה "התעודות הטורקיות-קפריסאיות טובות בדיוק כמו התעודות ביווניות-קפריסאיות".
בעקבות ההצהרה, תבעה קבוצה של יצרני הדרים קפריסאים-יוונים את משרד החקלאות הבריטי והמקרה הועבר לבית הדין האירופאי לצדק. בית הדין פסק נגד אישורן של התעודות הקפריסאיות-טורקיות, מה שגרם לאמברגו נגד צפון קפריסין. החלטה זו גררה ביקורת נגד בין הדין בטענה שהוא חורג מסמכותו ושההחלטה על הטלת אמברגו היא סמכות בלעדית של גופי הממשל. בנוסף, ההחלטה גרמה למכס של 14% על הסחורה שמקורה מצפון קפריסין ומטענים הוחזרו ממדינות אירופה, מה שהביא לנזק קשה לכלכלת צפון קפריסין.
לאחר תכנית אנאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תכנית אנאן (אנ') לאיחוד קפריסין (על שמו של קופי אנאן), היו הבטחות מהאיחוד האירופי להקלתן של הסנקציות על צפון קפריסין שיכללו פתיחה מחדש של הנמלים, אך אלו נחסמו על ידי הרפובליקה של קפריסין. טכנית, קפריסאים טורקים יכולים לייצא לעולם דרך הקו הירוק, אבל זה מחייב הסכמה מהרפובליקה של קפריסין ובירוקרטיה כבדה, שנחשבת בלתי אפשרית על ידי אנשי העסקים מצפון קפריסין.
בשנות האלפיים וה-2010, ארגונים וחברות עולמיים נפתחו לצפון קפריסין דרך טורקיה, דבר שנתפס כסוג של נורמליזציה על ידי הקפריסאים הטורקים. עם זאת, לקפריסאים טורקים יש גישה לשוק העולמי רק כצרכנים ולא כיצרנים, וגישה זו עדיין תלויה בטורקיה.