תומאס יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומאס יאנג
Thomas Young
תומאס יאנג
לידה 13 ביוני 1773
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 במאי 1829 (בגיל 55)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה, מתמטיקה
ארצות מגורים אנגליה
מקום לימודים אוניברסיטת אדינבורו, קולג' עמנואל שאוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
נחשב בעיני רבים כ"אדם האחרון שידע הכול", עבודות בתחום האופטיקה - ניסוי שני הסדקים, מודול יאנג.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תומאס יאנגאנגלית: Thomas Young;‏ 13 ביוני 1773 - 10 במאי 1829) היה מדען אנגלי ואיש אשכולות שנחשב בעיני רבים כ"אדם האחרון שידע הכול", כלומר, הוא היה בקיא בכל תחומי האקדמיה המערבית בתקופתו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנג נולד ב-13 ביוני 1773 בעיירה מילברטון שבמחוז סאמרסט, כצעיר מבין עשרה ילדים. בגיל 14 דיבר לפחות חמש שפות, ובהמשך ידע שתים עשרה שפות[1] בהן עברית, יוונית, לטינית, צרפתית, איטלקית, ערבית, טורקית, פרסית, אמהרית ושפות נוספות.

ב-1792 החל ללמוד רפואה בלונדון. ב-1794 עבר לאדינבורו, ובשנת 1795 עבר לגטינגן ולמד באוניברסיטת גטינגן. ב-1796 קיבל תואר דוקטור לרפואה. משיכתו של יאנג לרפואה נבעה מהעובדה שהיה חולה מאוד בתקופת ילדותו.

ב-1797 התקבל לעמנואל קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג'. באותה שנה מת דודו הגדול, ריצ'רד ברוקלסבי, והירושה שיחררה אותו מדאגות כלכליות. ב-1799 ביסס את מעמדו כרופא בלונדון.

ב-1801 התמנה למרצה למדעי הטבע במכון המלכותי (Royal Institution). במשך השנתיים ששהה שם הרצה 91 הרצאות. הרצאות אלו, אשר יצאו לאור בשנת 1807 בשם Course of Lectures on Natural Philosophy, נושאות בחובן את הבסיס לתאוריות רבות שפיתח לאחר מכן. בינתיים התמנה, ב-1802, למזכיר לענייני חוץ של החברה המלכותית (Royal Society), אליה התקבל כחבר עוד ב-1794.

ב-1803 פרש מהמכון המלכותי, מחשש שחובותיו למוסד יתערבו בעבודתו הרפואית. החל מ-1811 עבד כרופא בבית החולים סיינט ג'ורג'. ב-1814 היה חבר בוועדה שבדקה את הסכנות שבשימוש הציבורי בגז בישול בלונדון, שהחל אז.

בשנים האחרונות לחייו עבד גם כיועץ וכרופא בשירות חברת ביטוח חיים וכתב חיבור על אקטואריה. ב-1827 נבחר כאחד משמונת החברים הזרים באקדמיה הצרפתית למדעים.

הישגים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאנג נודע במיוחד בשל עבודתו בתחום האופטיקה. הוא חיבר סדרת מחקרים שעזרו לבסס את התאוריה כי האור הוא גל, ולא חלקיק כפי שקבעה התאוריה הניוטונית. ניסוי שני הסדקים שערך ב-1801 עזר לבסס את ההנחה על האופי הגלי של האור (כיום מקובלת ההנחה כי האור הוא דואלי במהותו). עוד תרומה שלו לפיזיקה היא המצאת מודול יאנג.

כמו כן נחשב יאנג לאבי האופטיקה הפיזיולוגית. ב-1793 הסביר שהעין מתאימה את עצמה לראיית מרחקים שונים באמצעות שינוי הקימור של עדשת העין. ב-1801 תיאר את תופעת האסטיגמטיזם. בהרצאותיו הניח את הבסיס לתאוריה שעל פיה העין קולטת את הצבעים באמצעות שלושה סוגי עצבים (המכונים כיום "קונוסים"), שמגיבים בהתאמה לשלושת צבעי היסוד. יאנג פרסם מאמרים רבים נוספים בנושאי רפואה.

תחום נוסף שבו הרים יאנג תרומה משמעותית הוא הבלשנות. הוא היה אחד הראשונים שפענחו בהצלחה הירוגליפים מצריים, בהתבסס על אבן רוזטה, הישג שאף העניק לו הכרה כאגיפטולוג. המפתח לפענוח היה ההכרה כי רוב סימני הכתב ייצגו הברות ולא מושגים. כמו כן הוא היה זה שטבע את המונח הקולקטיבי שפות הודו-אירופיות, ב-1813. כמו כן, הייתה לו תרומה מסוימת לתחום ההרמוניה המוזיקלית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומאס יאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thomas Young Facts באתר Your Dictionary