הבונדסליגה השניה (כדורגל נשים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבונדסליגה השנייה לנשים
שם מלא 2. Frauen-Bundesliga
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הגרמנית
מדינות גרמניהגרמניה גרמניה
קבוצות 14
תקופת הפעילות 5 בספטמבר 2004 – הווה (19 שנים)
אלופה נוכחית רד בול לייפציג
מירב הזכיות הופנהיים ב׳, קלן(אנ') (3)
מפעל גבוה הבונדסליגה
מפעל מקביל הגביע הגרמני
מפעל נמוך הרגיונליגה לנשים(אנ')
האתר הרשמי

הבונדסליגה השנייה לנשיםגרמנית - 2. Frauen-Bundesliga - "הליגה הפדרלית השנייה") היא ליגת כדורגל הנשים השנייה בחשיבותה בגרמניה. הליגה הוקמה על ידי התאחדות הכדורגל הגרמנית בשנת 2004, והיא המפרידה בין הבונדסליגה לרגיונליגה לנשים(אנ') ושאר הליגות הנמוכות. נכון לעונת 2023/24, מורכבת הליגה מ-14 קבוצות.

קבוצות הבונדסליגה השנייה לנשים לעונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה עיר אצטדיון תכולה
איינטרכט פרנקפורט ב׳ פרנקפורט האצטדיון על ברנטנובאד (אנ') 5,650
מפן(אנ') מפן(אנ') האנש ארנה(אנ') 13,696
טורבינה פוטסדאם פוטסדאם אצטדיון קארל ליבקנכט 9,254
באיירן מינכן ב׳ מינכן באיירן קמפוס (אנ') 2,500
אנדרנאך(אנ') אנדרנאך(אנ') אצטדיון דרך בסנהיימר לא ידוע
הופנהיים ב׳ הופנהיים אצטדיון דיטמר-הופ (אנ') 6,350
קארל צייס יינה(אנ') ינה מתקן הספורט ארנסט-אבה(אנ') 15,000
וולפסבורג ב׳ וולפסבורג אצטדיון AOK(גר') 5,200
גוטרסלוה(אנ') גוטרסלוה(אנ') תוניס ארנה(גר') 3,652
אינגולשטאדט(גר') אינגולשטאדט מרכז הספורט המחוזי(גר') 8,000
זאנד(אנ') ווילשטאט(אנ') אצטדיון אורסיי 2,000
ויינברג(גר') ויינברג (אאוראץ׳)(גר') מרכז הספורט ויינברג 1,000
המבורג(אנ') המבורג מרכז הספורט וולפגנג-מייער 2,000
בורוסיה מנשנגלדאך(אנ') מנשנגלדבך אצטדיון גרנצלנד 10,000

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת הבונדסליגה בשנת 1997, תוך זמן קצר הגיעו בהתאחדות הגרמנית להבנה שהפער בין הבונדסליגה לליגות האזוריות גדל יותר ויותר עם הזמן. בדרך כלל, הקבוצות שהודחו מהבונדסליגה היו חזקות בהרבה מקבוצות הליגות האזוריות. אך בכל אופן, לעיתים רבות נכשלו הקבוצות בניסיונן לחזור לבונדסליגה. בכדי לצמצם את הפער בין הליגות, החליטה התאחדות הכדורגל הגרמנית בהתכנסותה השנתית על הקמתה של הבונדסליגה השנייה לקראת עונת 2004/05.

במחשבה ראשונית, תוכננו שתי ליגות בנות 12 קבוצות. לליגות המחוזיות מהצפון והמערב נועדו 8 מקומות, לליגה המחוזית הדרומית-מערבית נועדו 2 מקומות, לליגה המחוזית הדרומית נועדו 7 מקומות ולליגה הצפון-מזרחית נועדו 5 מקומות. בנוסף לכך, 2 מקומות נועדו לקבוצות שנשרו מהבונדסליגה, ונציגות לכל אחת משלוש הליגות הטובות בדרום גרמניה. בתחילה, קבוצות מילואים לא הורשו לשחק בליגה בדומה לנוהל בבונדסליגה השנייה לגברים, אך ככל שהתפתחות הליגה התקדמה, ההתאחדות הגרמנית התירה לקבוצות המילואים להשתתף בליגה. עם זאת, התוכנית לצמצם את מספר הקבוצות בליגות לעשר בכל ליגה נזנחה לאחר מחאות חזקות מהמועדונים.

ברגיונליגה המערבית, המועדון ט.ו.ס. קלן(אנ') העפיל לליגה החדשה מבחינה ספורטיבית, אך המועדון החליט שלא להשתתף בליגה מסיבות כלכליות. כיון שהמועדון דיסבורג(אנ') שהיה הבא בתור להעפלה, גם הוא וויתר על זכותו, המועדון לוטגנדורטמונד(גר') הוא שהעפיל. נידרקירכן(אנ'), אלופת הרגיונליגה הדרום-מערבית, העפילה גם היא מסיבות ספורטיביות, אך כיון שיכלה לשחק רק בבונדסליגה, לא השתתפה בליגה בסופו של דבר. בנוסף לכן, קבוצת הנשים של המועדון ו.פ.ב. לייפציג הועברה מסיבות של חדלות פירעון ללוקומוטיב לייפציג(אנ').

מחזור המשחקים הראשון של הליגה החל ב-5 בספטמבר 2004. כריסטינה ארנד מזאארבריקן(אנ') כבשה את השער הראשון בהיסטוריית הליגה, בניצחון 7:1 של קבוצתה נגד ארצגבירגה אווה.

כיון שהוחלט שהחל מעונת 2018/19 תתקיים הליגה בחטיבה אחת, עונת 2017/18 שימשה כזו שתקבע את המשתתפות בפורמט החדש. הקבוצות שסיימו במקומות 2-6 בליגות הדרומית והצפונית העפילו לליגה. בנוסף לכך השתתפו בליגה היורדות מהליגה הראשונה, וכן הקבוצה שניצחה בטורניר ההעפלה משאר הליגות.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה מסודרת במבנה של ליגה ומשוחקת בשיטת משחקי בית-חוץ, כשכל הקבוצות משחקות פעמיים האחת נגד השנייה. כל מועדון מורשה להשתתף עם קבוצה אחת בלבד. במקרה של ירידת ליגה של קבוצת הבוגרות של מועדון כלשהו מהבונדסליגה לבונדסליגה השנייה, קבוצת המילואים - אם משחקת בליגה השנייה - יורדת אוטומטית לליגה השלישית. לדוגמה, המועדון טורבינה פוטסדאם יוצג על-ידי 3 קבוצות בשלוש הליגות הבכירות במהלך עונת 2005/06.

בעונת 2005/06, לא התקיימו משחקי הפלייאוף על הירידה מהבונדסליגה. פ.ס.וו פרנקפורט שסיימה במקום האחרון בבונדסליגה, לא נרשמה לרישיון משחק בבונדסליגה השנייה. שנתיים לאחר מכן, שוב לא התקיים הפלייאוף. נידרקירכן(אנ') שהצליחה להישאר בליגה, לא קיבלה רישיון משחק לעונת 2008/09. גם לאחר עונת 2014/15 לא נרשמה ירידה מהליגה, עקב עזיבתה של קבוצת הנשים של בוכום(גר') את הליגה.

לקראת עונת 2018/19 עברה הליגה למתכונת של חטיבה בודדת, החלטה שהתקבלה בתקווה שתסייע בשיפור רמתה של הליגה[1].

עקב התפרצותה של מגפת הקורונה בגרמניה, עונת 2020/21(אנ') נחלקה לשתי עונות[2], ובעונת 2021/22(אנ') חזרה הליגה למסלולה. מאז, מורכבת הליגה מ-14 קבוצות, והוחלט שקבוצות המילואים לא יוכלו לשתף במשחקיהן יותר מ-3 כדורגלניות מעל גיל 20[3]. שתי הקבוצות שסיימו במקומות הראשונים בטבלה מעפילות לבונדסליגה, ושלוש הקבוצות שסיימו בתחתית הטבלה יורדות לרגיונליגה. אלופת הרגיונליגה הדרומית מעפילה ישירות לבונדסליגה השנייה, כששתי המעפילות השניות נקבעות במשחקים בין אלופות הליגות הצפונית, הצפון-מזרחית, הדרום-מערבית והמערבית.

החל מ-2022, אלופת הליגה מקבלת גביע אליפות, כששמות האלופות הקודמות מכל תקופות הליגה חקוקות עליו[4].

סיכום עונות הבונדסליגה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת שתי הליגות

עונה ליגה צפונית ליגה דרומית
2004/2005 בראוור פולהיים(אנ') זינדלפינגן(אנ')
2005/2006 וולפסבורג קריילשהיים(אנ')
2006/2007 וואטנשייד(גר') זאארבריקן(אנ')
2007/2008 הרפורדר(אנ') יינה(גר')
2008/2009 טניס בורוסיה ברלין(אנ') זאארבריקן
2009/2010 הרפורדר באייר לברקוזן
2010/2011 המבורג ב׳(אנ')[5] פרייבורג(אנ')
2011/2012 טורבינה פוטסדאם ב׳[6] זינדלפינגן
2012/2013 קלופנבורג(אנ') הופנהיים
2013/2014 טורבינה פוטסדאם ב׳[7] זאנד(אנ')
2014/2015 לובארס(אנ')[8] קלן
2015/2016 דיסבורג(אנ') הופנהיים ב׳[9]
2016/2017 ורדר ברמן(אנ') הופנהיים ב׳[10]
2017/2018 בורוסיה מנשנגלדבך(אנ') הופנהיים ב׳[11]

התקופה הנוכחית

עונה אלופה מעפילות לבונדסליגה
2018/2019 באיירן מינכן ב׳ קלן, יינה(גר')
2019/2020 ורדר ברמן(אנ') ורדר ברמן(אנ'), מפן(אנ')
2020/2021 קארל צייס יינה(אנ')(צפון), קלן(דרום) קארל צייס יינה, קלן
2021/2022 מפן(אנ') מפן, דיסבורג(אנ')
2022/2023 רד בול לייפציג רד בול לייפציג, נירנברג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיכום ועידת כדורגל הנשים, באתר nw.de
  2. ^ הודעה באתר ההתאחדות הגרמנית, באתר ההתאחדות
  3. ^ מתכונת הליגה, בויקיפדיה הגרמנית
  4. ^ גביע לאלופה, באתר ויקיפדיה בגרמנית
  5. ^ קבוצת המילואים של המבורג לא קיבלה אישור להעפלה, המועדון לוקומוטיב לייפציג(אנ') העפיל במקומה
  6. ^ קבוצת המילואים של פוטסדאם לא קיבלה אישור להעפלה, המועדון גוטרסלוה(אנ') העפיל במקומה
  7. ^ קבוצת המילואים של פוטסדאם לא קיבלה אישור להעפלה, המועדון הרפורדר העפיל במקומה
  8. ^ לוברס ויתרה על ההעפלה לליגה הבכירה, ורדר ברמן(אנ') העפילה במקומה
  9. ^ קבוצת המילואים של הופנהיים לא קיבלה אישור להעפלה, המועדון בורוסיה מנשנגלדבך(אנ') העפיל במקומה
  10. ^ קבוצת המילואים של הופנהיים לא קיבלה אישור להעפלה, המועדון קלן העפיל במקומה
  11. ^ קבוצת המילואים של הופנהיים לא קיבלה אישור להעפלה, המועדון באייר לברקוזן העפיל במקומה