הבחירות הכלליות בברזיל (2022)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש ב־2 באוקטובר 2022
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.
‹ 2018 ברזילברזיל הבא ›
הבחירות הכלליות בברזיל
2 באוקטובר 2022

 

הבחירות הכלליות של שנת 2022 בברזיל, מיועדות להיערך ב-2 באוקטובר 2022, לבחירת הנשיא, סגן הנשיא והקונגרס הלאומי. הבחירות למושלי המדינה וסגני מושלים, אסיפות המחוקקים במדינות ולשכת המחוקקים של המחוז הפדרלי יתקיימו במקביל. תחת הנחיה משנת 2020 שנקבעה על ידי מועצת הבחירות העליונה, על המפלגות הפוליטיות להקצות מקומות ברשימותיהן, כמו גם זמן אוויר במהלך מערכת הבחירות, למועמדים שחורים.[1]

מערכת בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצבעה בברזיל מותרת לאזרחים מעל גיל 16 וחובה לבני 18 עד 70. מי שלא מצביע בבחירות ולא מציג אחר כך הצדקה מקובלת (כמו למשל היעדרות ממקום ההצבעה באותה עת) חייב לשלם קנס בסך 3.51 ריאל (שווה ערך ל-0.96 דולר).[2][3] אזרחי ברזיל המתגוררים בחו"ל רשאים להצביע לנשיא בלבד.

בחירות לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא וסגן הנשיא של ברזיל נבחרים באמצעות המערכת הדו-סיבובית. אזרחים רשאים להגיש את מועמדותם לנשיאות ולהשתתף בבחירות הכלליות, המתקיימות ביום ראשון הראשון באוקטובר (במקרה זה, ב-2 באוקטובר 2022).[4] אם מועמד מקבל יותר מ־50% מכלל הקולות, הוא / היא נבחר. אם רף 50% לא עומד על ידי מועמד כלשהו, סבב הצבעה שני נערך ביום ראשון האחרון באוקטובר (במקרה זה, 23 באוקטובר 2022). בסיבוב השני רשאים להשתתף רק שני המועמדים שמקבלים הכי הרבה קולות מהסיבוב הראשון. הזוכה בסיבוב השני נבחר לנשיא ברזיל. הנשיא בוחר את סגן הנשיא שלו.

בחירות למושל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושלים וסגני המושל של כל המדינות ושל המחוז הפדרלי ייבחרו, בשני סיבובים במידת הצורך, באותו אופן כמו הבחירות לנשיאות.

בחירות לקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות לסנאט הפדרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שליש מתוך 81 חברי הסנאט הפדרלי ייבחרו, ושני השלישים האחרים נבחרו בשנת 2018. מועמד אחד ייבחר מכל אחת מהמדינות והמחוז הפדרלי באמצעות הצבעה ברוב.[5]

בחירות ללשכת הצירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל 513 חברי לשכת הצירים (הצירים הפדרליים) ייבחרו, כאשר המועמדים ייבחרו מ-27 מחוזות המתאימים למדינות ולמחוז הפדרלי, בגודל משתנה בין 8 ל-70 מושבים. הבחירות נערכות באמצעות בחירות בשיטה היחסית ברשימה הפתוחה. שאר המושבים מוקצים בשיטת ג'פרסון.[6]

בחירות לאסיפות מחוקקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייבחרו כל חברי האסיפות המחוקקות המדינתיות ולשכת המחוקקים המחוזית הפדרלית (צירי המחוז). בחירות אלה נערכות גם באמצעות בחירה יחסית ברשימה הפתוחה.

מועמדים לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים פוטנציאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברית למען ברזיל (תנועה עצמאית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הדמוקרטית הברזילאית (MDB)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איבניס רושה – מושל המחוז הפדרלי ברזיליה מאז 2019.[11]
  • רנן פילו – מושל אלגואס מאז 2015.
  • סימון טבט – סנטור מטו גרוסו דו סול.

מפלגת חידוש העבודה הברזילאית (PRTB)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת הסוציאל-דמוקרטית הברזילאית (PSDB)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז'ואו דוריה - מושל סאו פאולו מאז 2019; ראש עיריית סאו פאולו 2017–2018; נשיא Embratur‏ 1986–1988; שר התיירות של סאו פאולו 1983–1986.[7][14][9] כאשר הנשיא לשעבר לולה קיבל בחזרה את זכויותיו הפוליטיות בתחילת 2021, דוריה הביא את האפשרות שהוא יתמודד לבחירות מחדש כמושל סאו פאולו.[15]
  • אדוארדו לייט - מושל ריו גראנדה דו סול מאז שנת 2019; ראש עיריית פלוטאס 2013–2016; חבר מועצת פלוטאס 2009–2011.[16][17][18]

המפלגה הסוציאליסטית הברזילאית (PSB)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ז'ואקים ברבוסה - השופט הראשי של בית המשפט הפדרלי העליון 2012–2014; שופט בית המשפט הפדרלי העליון 2003–2014; סגן השופט הראשי של מועצת הבחירות העליונה 2008–2009.[19]
  • רנאטו קסגרנדה – מושל אספריטו סנטו מאז שנת 2019.[20]

מפלגת הדמוקרטיה הנוצרית (DC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הקומוניסטית של ברזיל (PCdoB)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת העבודה הדמוקרטית (PDT)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סירו גומס – נציג פדרלי מטעם סיארה 2007–2011; שר האינטגרציה הלאומית 2003–2006; שר האוצר 1994–1995; מושל סיארה 1991–1994; ראש עיריית פורטלזה 1989–1990; נציג המדינה של סיארה 1983–1989. מועמד לנשיאות בשנים 1998, 2002 ו-2018.[23]

הדמוקרטים (DEM)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הליברלית (PL)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגה חדשה (NOVO)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודמוס (PODE)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוסה רגוף – סגן מחוז המחוז הפדרלי (2007–2011, 2011–2015); סנטור המחוז הפדרלי (2015 ואילך).[22]

המפלגה הנוצרית החברתית (PSC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הליברלית החברתית (PSL)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת הפועלים (PT)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קמילו סנטנה – מושל סיארה מאז 2015; נציג המדינה של סיארה 2011–2014.[36][37][38]
  • פרננדו הדד – ראש עיריית סאו פאולו 2013–2017; שר החינוך 2005–2012; מועמד לראשות עיריית סאו פאולו בשנת 2016. מועמד לנשיא ברזיל בשנת 2018.[39][40]
  • לואיז אינסיו דה סילבהנשיא ברזיל בשנים 2003–2011; ראש סגל הנשיאות 2016; PT‏ 1990–1994, 1980–1988; נציג פדרלי מסאו פאולו 1987–1991; מועמד לנשיא ברזיל בשנים 1989, 1994 ו-1998.[41][42]
  • רואי קוסטה – מושל באהיה מאז 2015; ראש סגל באהיה 2012–2014; נציג פדרלי מבאהיה 2011–2015; שר המדינה לענייני מוסד של באהיה 2007–2011; מועצת העיר סלבדור 2001–2009.
  • וולינגטון דיאס – מושל פיאאוי מאז 2015 ובשנים 2003–2011; סנאטור פיאאוי 2011–2015.[43]

עצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דנילו ג'נטילי – מגיש טלוויזיה וקומיקאי.[44][45]
  • לוצ'יאנו האק – מגיש טלוויזיה ויזם.[28][46] על פי כתב העת אפוקה, לוצ'יאנו לא צריך להיות מועמד בשנת 2022.[47]
  • סרז'יו מורו – שר המשפטים והביטחון הציבורי 2019–2020; שופט פדרלי של בית הדין הפדרלי האזורי של האזור הרביעי 1996–2018.

מועמדים לסגן נשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים פוטנציאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הברזילאית (PSDB)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדוארדו לייט – מושל ריו גרנדה דו סול מאז שנת 2019.[48]

הדמוקרטים (DEM)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רודריגו מאיה – נציג פדרלי מאז 1999; נשיא לשכת הצירים 2016–2021; הנשיא הלאומי של "הדמוקרטים" 2007–2011; מועמד לראשות עיריית ריו דה ז'ניירו בשנת 2012.[49]

הרפובליקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרקו פליסיאנו – נציג פדרלי מסאו פאולו מאז 2011.[50]

מפלגת הפועלים (PT)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוגוסטו הלנו – שר הביטחון המוסדי מאז 2019.[52]
  • דמארס אלבס – שרת הנשים, המשפחה וזכויות האדם מאז 2019.[53]
  • לוצ'יאנו האק – מגיש טלוויזיה ויזם.
  • ננדו מורה – מוזיקאי, מורה ויזם.[45]
  • סרג'ו מורו – שר המשפטים והביטחון הציבורי 2019–2020; שופט פדרלי של בית הדין הפדרלי האזורי של האזור הרביעי 1996–2018.[54]

הקונגרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לקונגרס ייערכו אף הן, במקביל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.reuters.com/article/us-brazil-race-elections-idUSKBN25M2QN
  2. ^ "Justificativa Eleitoral" (בפורטוגזית). Tribunal Superior Eleitoral. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Tira-dúvidas dos eleitores" (בפורטוגזית). Tribunal Superior Eleitoral. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Legal Research Guide: Brazil - The Executive Branch". Library of Congress. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Federal Senate electoral system". Inter-Parliamentary Union. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Chamber of Deputies electoral system". Inter-Parliamentary Union. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Tavares, Joelmir (29 ביוני 2019). "Rival de Bolsonaro para 2022, Doria afaga Moro e aproveita imagem do ex-juiz" (בפורטוגזית). Folha de S. Paulo. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ de Castro, Fabrício (22 ביוני 2019). "Bolsonaro volta a sinalizar que pode tentar reeleição em 2022" (בפורטוגזית). Terra. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 de Sousa Pinto, Ana Estela (30 באוגוסט 2019). "'Nunca precisei mamar na teta de ninguém', responde Doria a Bolsonaro" (בפורטוגזית). Folha de S. Paulo. נבדק ב-30 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Preite Sobrinho, Wanderley (9 באוקטובר 2019). "Bolsonaro quer descartar PSL para se reeleger, diz Bivar" (בפורטוגזית). Uol. נבדק ב-9 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Executiva do MDB quer evitar Bolsonaro e Lula" (בBrazilian Portuguese). 2021-04-05. אורכב מ-המקור ב-2021-04-05.
  12. ^ Mascarenhas, Gabriel. "Mourão admite disputar as eleições presidenciais em 2022". Lauro Jardim - O Globo (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-1 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Levy Fidélix: "Voltarei em 2022!'". Época (בBrazilian Portuguese). 22 באוגוסט 2018. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Maia, Gustavo; Gullino, Daniel (24 ביוני 2019). "Bolsonaro trata Doria como candidato ao Planalto em 2022" (בפורטוגזית). O Globo. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Eleições 2022: Doria estuda disputar reeleição em São Paulo e abrir mão de projeto presidencial" (בBrazilian Portuguese). 2021-03-13. אורכב מ-המקור ב-2021-03-17. נבדק ב-2021-03-19.
  16. ^ Xavier, Mauren. "Eduardo Leite aceita ser alternativa tucana à Presidência da República". Correio do Povo (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-2021-02-14.
  17. ^ "Eduardo Leite sinaliza que está disposto a disputar a Presidência em 2022". br.noticias.yahoo.com (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-2021-02-14.
  18. ^ "Cotado para a eleição de 2022, Eduardo Leite diz que há respeito mútuo com Doria, mas estilos diferentes". cbn.globoradio.globo.com (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-2021-02-14.
  19. ^ Venceslau, Pedro; Beraldo, Paulo (8 באפריל 2019). "Um ano depois de filiação, Joaquim Barbosa se reaproxima do PSB" (בפורטוגזית). Folha de S. Paulo. נבדק ב-30 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "PSB pode ter candidato próprio à presidência em 2022" (בBrazilian Portuguese). 2021-03-05. אורכב מ-המקור ב-2021-03-06. נבדק ב-2021-04-05.
  21. ^ "Eymael é pré-candidato a Presidência da Republica em 2022". Blog de Jamildo (בBrazilian Portuguese). 10 בפברואר 2020. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ 1 2 "Reguffe e Jango Filho: de olho nas urnas de 2022" [Reguffe and Jango Filho: keeping an eye on the polls of 2022] (בBrazilian Portuguese). 3 באוקטובר 2019. אורכב מ-המקור ב-26 בדצמבר 2019. נבדק ב-19 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Murakawa, Fabio (10 באוקטובר 2018). "PDT declara apoio a Haddad e lança Ciro para 2022" (בפורטוגזית). Valor Econômico. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Mandetta diz que política é 'destino' e não descarta se candidatar à Presidência". CNN Brasil. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Pacheco 2022? Alternativas de centro ganham mais um reforço" (בBrazilian Portuguese). 2021-04-03. אורכב מ-המקור ב-2021-04-04. נבדק ב-2021-04-03.
  26. ^ "De olho nas eleições de 2022, Cabo Daciolo tenta recriar partido de Enéas – Jovem Pan". De olho nas eleições de 2022, Cabo Daciolo tenta recriar partido de Enéas – Jovem Pan (בBrazilian Portuguese). 7 בדצמבר 2019. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Tiririca se lança à reeleição e diz que vai disputar Presidência em 2022". UOL Eleições 2018 (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 de Campos, João Pedroso (23 באוגוסט 2019). "Pesquisa, numa disputa com a esquerda, Bolsonaro é mais forte que Moro" (בפורטוגזית). Veja. נבדק ב-23 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Pesquisa, Amoêdo diz que Zema é expoente para 2022, elogia Moro e fala em impeachment de Bolsonaro" (בפורטוגזית). Itatiaia. 11 במאי 2020. נבדק ב-24 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Witzel admite disputar Presidência em 2022". BR 18 (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-18 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Wilson Witzel planeja concorrer à presidência em 2022 | Radar". VEJA.com (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-18 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Witzel diz que deseja suceder Bolsonaro como presidente do Brasil" (בפורטוגזית). Exame. 6 באוגוסט 2019. נבדק ב-25 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Lima, Daniela (29 באוגוסט 2019). "Witzel entra na mira dos Bolsonaro, que questionam cumprimento de plano fiscal do Rio" (בפורטוגזית). Folha de S. Paulo. נבדק ב-29 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Tavates, Joelmir; Linhares, Carolina (3 במאי 2020). "Janaina Paschoal é estimulado no PSL a tentar a Presidência em 2022" (בפורטוגזית). Folha de S. Paulo. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "PSL quer Janaina Paschoal como candidata à presidência em 2022" (בפורטוגזית). Poder360. 3 במאי 2020. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Projeto presidencial de Camilo faria Ciro apoiar PT, dizem aliados". www.folhape.com.br (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-14 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Lula quer experimentar Camilo Santana em 2022". CN7 - Sem medo da notícia (בBrazilian Portuguese). 13 באוקטובר 2020. נבדק ב-14 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Mediado por Camilo, o aperto de mãos Lula-Ciro projeta o governador para as presidenciais de 2022". Focus.jor | O que importa primeiro (בBrazilian Portuguese). 3 בנובמבר 2020. נבדק ב-14 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Roxo, Sergio (25 בפברואר 2019). "Haddad se opõe a ideia de Lula e, de olho em 2022, descarta disputar prefeitura de SP" (בפורטוגזית). O Globo. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Governador da Bahia ganha força para ser o candidato do PT à presidência em 2022" (בפורטוגזית). Último Segundo. 5 במאי 2019. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Said-Moorhouse, Lauren; Pedroso, Rodrigo (17 במרץ 2021). "Exclusive: Former Brazilian leader Lula urges Biden to call an emergency coronavirus summit". CNN. נבדק ב-18 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "À CNN, Lula pede a Biden que reúna G20 por vacinas e fala sobre candidatura". CNN Brasil (בפורטוגזית). 17 במרץ 2021. נבדק ב-18 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Não se espante se o nome de Wellington Dias aparecer como candidato a presidente em 2022 - OitoMeia". OitoMeia - Notícias: Teresina, Piauí, Brasil e Mundo. 8 באוגוסט 2019. נבדק ב-30 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Dantas, Claudio (19 במרץ 2021). "Só queria que existissem mais alternativas, diz Danilo Gentili sobre possível candidatura" (בפורטוגזית). O Antagonista. נבדק ב-22 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ 1 2 "Danilo Gentili presidente em 2022?" (בפורטוגזית). MBL. 19 במרץ 2021. נבדק ב-22 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Bergamo, Mônica (23 באוגוסט 2019). "Senador da Rede tem encontro com articulador de Huck ao Planalto" (בפורטוגזית). Folha de S. Paulo. נבדק ב-23 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Huck não vai se candidatar em 2022". 2021-03-28. אורכב מ-המקור ב-2021-03-28. נבדק ב-2021-03-30.
  48. ^ "Luciano Huck já tem data para sair da Globo e disputar corrida presidencial" [Luciano Huck already has a date to leave Globo and compete in the presidential race]. 22 בינואר 2021. אורכב מ-המקור ב-23 בינואר 2021. נבדק ב-23 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Previdência fortalece Maia para eleição de 2022" (בפורטוגזית). Exame. 12 ביולי 2019. נבדק ב-22 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Gomes Batista, Henrique; Martins, Elisa (27 ביוני 2019). "Feliciano se diz candidato ideal a vice de Bolsonaro em 2022" (בפורטוגזית). Época. נבדק ב-2 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Líder do PDT cogita aliança com PT após fala de Santana sobre chapa Ciro-Lula" (בBrazilian Portuguese). Último Segundo - iG. 27 באוקטובר 2020. נבדק ב-27 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Araújo, Carla (9 בנובמבר 2020). "Após EUA, Planalto quer estratégia eleitoral e pensa em vice para Bolsonaro". UOL Economia (בפורטוגזית). נבדק ב-10 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Damares pode ser vice de Bolsonaro na chapa de 2022" (בפורטוגזית). Valor. 14 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Moro já cogita compor chapa com Bolsonaro em 2022" (בפורטוגזית). O Dia. 28 בספטמבר 2019. נבדק ב-3 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)