הבנק הערבי

הבנק הערבי או ערב בנק (בערבית: البنك العربي - אלבנכ אלערבי, באנגלית Arab Bank) הוא אחד מהמוסדות הפיננסיים הגדולים ביותר במזרח התיכון. משרדיו הראשיים שוכנים בעמאן שבירדן. כיום הוא הבנק הערבי בעל מספר הסניפים הגדול ביותר בעולם. הוא מונה למעלה מ-500 סניפים בכ-30 מדינות. הבנק הוא גוף פיננסי בולט בשווקים של לונדון, ניו יורק, דובאי, ציריך, סינגפור, פרנקפורט, סידני ופריז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד הבנק היה עבד אלחמיד שומאן (ער'), שנולד ב-1890 בכפר בית חנינא הסמוך לירושלים והתעשר בארצות הברית. ב-21 במאי 1930, כשהיה בן 40, רשם את הבנק, יחד עם אחמד חילמי עבד אל-באקי שניהל את הבנק^[1]. ב-14 ביולי 1930 נפתח הסניף הראשון בירושלים, ששכן ברחוב יפו.

ב-1933 הקים הבנק הערבי חברה בת, "הבנק החקלאי הערבי"^[2]^[3] שנפתח בתחילת 1934^[4].

במהלך מלחמת העולם השנייה פרחו עסקי הבנק. בסוף 1942 עמד הונו העצמי על 105,000 לא"י מניות יסוד, שהיו רובם ככולם בבעלות שומאן. באמצע 1943 הונפקו מניות של הבנק, ועד סוף 1944 נמכרו לציבור בארץ ישראל ומחוצה לה מניות בשווי 400,000 לא"י ועוד הושקעו בבנק קרנות שמורות בשווי 472,000 לא"י. בכך גדל הון הבנק פי 7 והיה לבנק הגדול ביותר בארץ ישראל. למועצת המנהלים צורפו, מעבר לבני משפחת שומאן, נציגי ציבור שכללו את מוסא אל-עלמי. לבנק היו בתחילת 1945 סניפים ביפו, חיפה, שכם, רבת עמון, אירביד, דמשק, ביירות וקהיר^[5]. לאחר המלחמה המשיך הבנק להתפתח והונו הגיע למעל 2 מיליון לירות^[6]. לאחר נסיגת הבריטיo מארץ ישראל בשנת 1948, איבד הבנק את סניפיו ביפו ובחיפה. הסניפים שאבדו הוקמו מחדש; סניף חיפה הועבר לביירות ואחריו לעמאן, סניף יפו הועבר לשכם ולאחר מכן לרמאללה. כאשר נקלע הסניף בירושלים למהומות האזרחיות, הועברה פעילות הבנק למשרדים בעיר העתיקה בירושלים.

יורשו של עבד אל-חמיד שומאן היה בנו, עבד אל-מג'יד שומאן. לאחר מותו של עבד אל-מג'יד ב-5 ביולי 2005 ירש אותו בנו שמכהן גם כיום כנשיא החברה, עבד אל-חמיד שומאן (כשם סבו המייסד).

תביעות נגד הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים הוגשו מספר תביעות אזרחיות נגד הבנק בטענה שהוא מממן לכאורה ארגוני טרור, אך כל התביעות נדחו.

אחת התביעות המפורסמות הייתה זו של קורטני לינדה, אמריקאית שבעלה ג'ון נהרג ממטען צד ברצועת עזה בשנת 2004 בזמן ששימש כאיש ביטחון של דיפלומטים אמריקנים. התביעה התבססה על החוק האמריקני נגד טרור (אנ') ובספטמבר 2014 הרשיע בית משפט מחוזי בברוקלין את הבנק באספקת ציוד לחמאס. חבר המושבעים הורה לבנק לשלם פיצויים ל-297 אזרחי ארצות הברית שנפגעו ב-24 פיגועים של חמאס. אולם ב-9 בפברואר 2018 החליט בית המשפט לערעורים שחבר המושבעים פעל בניגוד להוראות בית המשפט, וביטל את ההרשעה.

ב-26 בפברואר 2004 החרימו כוחות צה"ל סכומי כסף ממספר חשבונות שנוהלו בסניף הבנק ברמאללה, בחשד שהם משמשים למימון פיגועי טרור. בספטמבר 2009 הודיע צה"ל שאין לבנק ולעובדיו מעורבות במעשי טרור ובמימונם^[7].