הגמל המעופף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגמל המעופף הוא מושג תלמודי קדום אשר ייתכן ושימש כמקור השראה ואומץ כאייקון וסמל בתרבות העברית המתחדשת בארץ ישראל החל משנות ה-30 של המאה ה-19.

ההקשר הקדום ביותר למושג הגמל המעופף הוא התלמוד הבבלי במסכת מכות בדף העמוד א התלמוד עוסק בשאלה האם עדים יכולים היו להימצא בבוקרו של יום בעיר סורא ובסיומו של אותו היום בעיר נהרדעא המרחק בין הערים עומד על כמאה ק"מ. בתקופה בה נכתבו הדברים בין המאה ה -3 למאה ה - 5 לפני כ- 1600 שנה האפשרות היחידה כי אכן כך היה היא "ליחוש לגמלא פרחא"משמעו : האם עלינו להבין שמא היה ברשותם "גמל מעופף" שריצתו כה מהירה שאיפשרה להם לגמוע מרחק זה ביום אחד?!

כמו כן הביטוי חוזר במסכת יבמות דף קטז עמוד א הדן באפשרות שאדם עבר ביום אחד מסורא לנהרדעא.

וכן בהיבט דומה במסכת שבועות שבתלמוד הבבלי בדף כט עמוד א מה מעמד אדם שנשבע כי ראה גמל פורח באוויר

מן הפרשנים השונים יש הרואים אפשרות לגמל מירוצים כה זריז אשר יש ביכולתו לגמוא מרחק רב בקצב מהיר וכי ריצתו נראית כמעין רחיפה. [1]

ייתכן ומקור תלמודי זה שימש את האדריכל הישראלי אריה אלחנני ביצירת פסלו הנודע של הגמל המעופף בשנת 1932 שהפך לסמלו של יריד המזרח

לימים הפך ביטוי זה לשמו של מועדון חובבי הדאייה בישראל שהוקם בשנת 1933 וכן לסמלה של טייסת 100 טייסת תובלה הראשונה בחיל האוויר הישראלי אשר הוקמה בשנת 1947

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]