יריד המזרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יריד המזרח
Tel Aviv Port Lowshot.jpg
חצי האי הירקוני כיום בו עמד יריד המזרח ולצידו נמל תל אביב
מידע על המבנה
סוג מרכז כנסים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רחוב התערוכה, תל אביב
מדינה ישראל
התחלת הבנייה 17 באוגוסט 1933
סיום הבנייה 26 באפריל 1934
אדריכל אריה אלחנני
קואורדינטות 32°05′54″N 34°46′32″E / 32.09822222°N 34.77557778°E / 32.09822222; 34.77557778 קואורדינטות: 32°05′54″N 34°46′32″E / 32.09822222°N 34.77557778°E / 32.09822222; 34.77557778 
yarid-hamizrach.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932

"יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין לשמאל-אלכסנדר עזר יבזרוב, מאיר דיזנגוף, יורש העצר השוודי ומר שלמה יפת ביריד המזרח 1932
הכניסה אל מתחם יריד המזרח בכיכר פלומר בשנות השלושים, ברקע - ביתן בלגיה ולידו ביתן איטליה על יד ביתן צרפת. למטה מימין - "פסל הפועל העברי".
"הזורע" מאת זאב בן צבי מוצג בביתן ויצו ביריד המזרח (1934)
תצלום מאוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית
שרידי התבליט בביתן לבנון, המציג את עתיקות בעל בק
כרזה לאירוע "ימי הספרות והאמנות העברית" (1934) שהתקיים ביריד
הגמל המעופף - במרכז הירידים והקונגרסים בישראל
לוחית זיכרון למפעל תע"ש שהיה בביתן הרומני ביריד המזרח
לוחית זיכרון לפעולת אצ"ל ביריד המזרח

קדמו ליריד המזרח שורה של תערוכות וירידים שנערכו בתל אביב בשנים 1929-1923, ואורגנו ברובם על ידי חברת "מסחר ותעשייה" שהוקמה על ידי יזמים תל אביביים (אלכסנדר יבזרוב-עזר, שלמה יפה ואברהם אידלסון).

התערוכה הראשונה נערכה בקיץ 1923 בשלושה חדרים של "המועדון הציוני" בשדרות רוטשילד וזכתה להצלחה מפתיעה. באפריל 1924 נערכה בבית הספר לבנים ברחוב אחד העם "התערוכה והיריד למען תוצרת הארץ", והיא סללה את הדרך לחמשת הירידים הבאים, שנערכו במתחם שהעמידה עיריית תל אביב לרשות היזמים, באזור שומם בדרום העיר הקטנה דאז ברחוב השפלה – אזור התחנה המרכזית הישנה (כיום בניין ההנהלה של החברה להגנת הטבע). הירידים נערכו ב-1925, ב-1926 (שניים), ב-1929 (יריד זה קיבל את השם "יריד היובל" – במלאת לתל אביב 20 שנה) וב-1932. היריד ב-1932 היה הראשון שכונה "יריד המזרח", ועוצב לו סמל מיוחד, "הגמל המעופף", על ידי האדריכל הראשי של היריד, אריה אלחנני. לכבוד היריד ניטעו ברחוב השפלה עצי דקל מזן וושינגטוניה, ארבעה מהם נמצאים שם עד היום.

יריד המזרח – כרזה 1934

הירידים זכו להצלחה גוברת והולכת ופקדו אותם רבבות ולאחר מכן מאות אלפי יהודים, ערבים, אנגלים ותיירים רבים. ביריד 1932 ביקרו קרוב ל-300 אלף איש. בזמן קיומו של יריד זה הופעלה, לראשונה בארץ ישראל, תחנת שידור ששידרה שידורי רדיו בשפה העברית. היה זה ארבע שנים לפני שהחלו שידורי רדיו סדירים בארץ ישראל באמצעות קול ירושלים.

בין המבקרים בירידים מאז 1924 היו הנציבים העליונים הרברט סמואל, הרברט פלומר, ג'ון צ'נסלור וארתור ווקופ וראשי עיריות יפו וירושלים הערבים.

ככל שהתרחב היקף התערוכה, כך עלה הצורך בבניית מתחם קבע ליריד ולירידים נוספים. הנציב העליון ווקופ, שתמך ביישוב העברי, התלהב מהרעיון והעביר שטח בחצי האי הירקוני בצפון העיר לצורך בניית המתחם. ב-17 באוגוסט 1933 נערך טקס הנחת אבן הפינה למתחם היריד בהשתתפות ווקופ, מאיר דיזנגוף וראשי היישוב.

יריד המזרח, 1934[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחתו החגיגית של יריד המזרח של שנת 1934 הייתה ב־26 באפריל 1934 במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף בתל אביב, מה שקרוי כיום: רחוב התערוכה. בפתיחה נכח הנציב העליון ארתור ווקופ. היריד שולב בחגיגות חצי היובל לייסוד תל אביב. היריד היה אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של היישוב. השתתפו בו 30 מדינות וביקרו בו כ־600,000 מבקרים במשך שישה שבועות.

היריד השתרע על פני שטח של עשרה דונם ובהם ביתני התצוגה של המדינות המשתתפות, פיתוח סביבתי, גינון, דרכים, לונה פארק ופסלים. רוב ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. ליריד הייתה חשיבות רבה בתולדות האדריכלות המקומית ולטובתו נבנו כמה ביתנים על ידי האדריכלים היהודים הבולטים ביותר של אז, בהם אריה אלחנני, ריכרד קאופמן ואריה שרון. סמל היריד, שעוצב על ידי אריה אלחנני, היה גמל בעל כנפיים שניתן לו הכינוי "הגמל המעופף". כיכר הכניסה ליריד נקראה "כיכר פלומר" על שם הנציב העליון הרברט פלומר. בכיכר זו ניצב על ראש תורן פסל הגמל המעופף שהוקם על ידי האדריכל אריה אלחנני. בסמוך לשפך הירקון הוקם אצטדיון המכביה הראשונה בשנת 1932. בסמוך לכיכר פלומר בכניסה הראשית הוקמה רחבה בצורת אמפיתיאטרון.

ביריד נכלל גם ביתן לבנוני, שלדברי נשיא לבנון דאז נועד ל"טיפוח הידידות המסורתית בין שתי השכנות". על הבניין בנה הפסל אהרון פריבר תבליט של עתיקות בעל בק (אותו ניתן לראות גם כיום).

הביתן המרכזי ביריד היה ביתן תוצרת הארץ שתוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן בצורת ספינה. פסל "הפועל העברי" שנבנה על ידי אריה אלחנני ניצב באתר גם היום. פסלים נוספים שעמדו ביריד היו "פסל אשת לוט", "פסל הזורע", "פסל הצבי" ו"פסל האישה". כמו כן הושם דגש רב על אלמנטים עיצוביים כגון "תורני דגלים" שמילאו את צירי התנועה ביריד וגם "עמודי תאורה" שבראשם הוצבה פלטה עגולה ומתחתיה הוצבו זר נורות ליבון.

משנת 1936 ועד קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יריד נוסף נערך בשנת 1936, אולם בשל מאורעות המרד הערבי הגדול, שהחלו כשבועיים לפני פתיחתו ואשר שיתקו את נמל יפו, היה זה יריד מצומצם, רחוק מאוד מהיקפו של קודמו. אירועים רבים שתוכננו בוטלו ומציגים רבים ביטלו את השתתפותם. יריד זה גרם לחברה שארגנה אותו הפסדים כספיים. בעקבות התמשכות המאורעות ומלחמת העולם השנייה לא נערכו עוד ירידים במקום. לאחר קום המדינה הוקם מתחם ירידים חלופי, מתחם גני התערוכה.

כשהוקם נמל תל אביב בסמוך למתחם בשנת 1936 שימשו מבני יריד המזרח כמחסנים זמניים, עד שהוקמו מחסני הקבע של הנמל. הרחוב שהוביל אל הנמל נקרא בשם "שער ציון", שמו של הנמל שניתן לו בעת שנפתח.

בדצמבר 1936 נערך באחד מבנייני היריד הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של ארטורו טוסקניני.

במלחמת העולם השנייה הופקע המתחם על ידי הצבא הבריטי, והפך לבסיס אימונים, בו נערכו בין השאר אימוני כ"ג יורדי הסירה. במלחמת העצמאות שימשו מבני המתחם כמחסנים של צה"ל.

אחרי קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה נסגר מתחם היריד בשנת 1949 והמקום הוזנח וננטש והפך למתחם של בתי מלאכה ומוסכים. חלק מהמבנים נהרסו וחלקם התפוררו. הפסלים ויצירות האמנות נעלמו (למעט פסל העובד העברי ששוחזר). כיכר פלומר הפכה למגרש חניה.

בשנת 1959 נפתחו גני התערוכה החדשים בשדרות רוקח אל מעבר לנחל הירקון ביוזמת ראש העיר חיים לבנון יחד עם "תערוכת 50 שנה לעיר תל אביב" ובתכנונו של מתכנן "יריד המזרח" האדריכל אריה אלחנני.

בשנות ה-80 הפך המתחם לאזור של מחסני קרמיקה וכלי אמבטיה ומקום מפוקפק של מאורות סמים וזנות בלילות.

בשנות ה-90 החלה עיריית תל אביב בפעילות הראשונה לשיקום המתחם כאשר הפכה את ההנגרים הישנים למועדוני בילוי.

במהלך שנות ה-2000 עבר המקום לניהולה של "חברת אתרים" בבעלות עיריית תל אביב והחלו בעבודות לשיקום האזור והפיכתו למתחם של קניות ובילוי. במקום הוקמו מתחמי דשא ופעילויות ספורט וכושר, בנוסף הוקם אמפיתיאטרון להופעות בשם: הטריבונה.

ב-2016 יארח האתר המשופץ את יריד האמנות צבע טרי.

הפיתוח האורבני של אזור חצי האי הירקוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתוח האורבני של אזור חצי האי בשפך הירקון גרר שורה של אירועים בתחום התפתחות העיר תל אביב והמשכה צפונה אל מעבר לנחל הירקון, כגון: הקמת נמל תל אביב הסמוך והקמת שדה התעופה "שדה דב" בשנת 1936 יחד עם הקמת "תחנת הכוח רדינג" בשנת 1938 הסמוכה אליו והקמת "אצטדיון המכביה" ו"אולם התזמורת הפילהרמונית" בשטח היריד.

בכניסה ליריד המזרח מוצבות שתי לוחיות זיכרון:

  • לוחית זיכרון על התקפת אצ"ל ב-27 בדצמבר 1945 על המחנה הצבאי הבריטי שהיה במקום לשם החרמת נשק ותחמושת. בפעולה נהרג לוחם האצ"ל דב שטרנגלז.
  • לוחית זיכרון ל"מכון הסניף" של תע"ש שהיה בביתן הרומני בשנים 19421947 ובו יוצרו חלקי תת-מקלעים ומכונות ייצור למפעלי תע"ש.

העיצוב האדריכלי של יריד המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לגני התערוכה המחודשים שהוקמו בסגנון "פארק תערוכות" לאחר קום המדינה, ליריד המזרח היה אופי ברור של "עיר תערוכות" עם רחובות ומרחבים ציבוריים, דבר שהיה מאוד נפוץ בשנות ה-30 של המאה ה-20 בדומה מאוד אל מרכז התערוכה של כל רוסיה במוסקבה הבנוי בסגנון מתחם של רחובות. שהוא כלל ביתנים המוקדשים למדינות ומרכזים כלכליים.

הכניסה הראשית אל המיתחם נקראת: "כיכר פלומר" (במרכז רחוב התערוכה כיום) הקרויה על שם "הרברט פלומר" שהיה הנציב השני של ארץ ישראל מטעם המנדט הבריטי בין השנים 1925-1928, אחרי הרברט סמואל.

פסלים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסל "הגמל המעופף" - שימש כסמל היריד והוצב בכניסה ליריד בכיכר פלומר. עוצב על ידי האדריכל אריה אלחנני.[1]
  • פסל הפועל העברי - פסל בטון שהוצב בקצה כיכר פלומר, שסימל את רוח העבודה העברית. הפסל שוחזר בשנת 1989 על ידי עיריית תל אביב.
  • "פסל הצבי" - סימל את ארץ התנ"ך והוצב בסמוך אל ביתן תוצרת חוץ.
  • "פסל האישה" - פסל שהוצב בכניסה אל ביתן האישה.
  • "פסל אשת לוט" - הוצב בסמוך אל קפה גלינה.
  • "פסל הזורע" - פסל שהוצב בביתן ויצו וסימל את הרוח החקלאית.
  • "כנפי העיר" - הוצב באוקטובר 2012 בשטח יריד המזרח המתחדש, תרומת עיריית מקסיקו סיטי לתל אביב.

מבנים, ביתנים ואתרים ביריד המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הביתן שנת בנייה אדריכל תצוגה הערות תצלום
כיכר פלומר (תל אביב)  ?
הכניסה הראשית אל מתחם היריד. השם "פלומר" נשאר כמו שהיה בתחילה והמיבנים בצורת "ר" שהיו בכניסה נהרסו בחלקם ועברו שיפוץ לאחר שיקום המתחם
PikiWiki Israel 29190 Events in Israel.jpg.
הגמל המעופף אריה אלחנני נהרס.
סמלו של היריד שהוקם בכיכר פלומר בכניסה הראשית אל היריד. כיום הוא מופיע בסמליל של מרכז הירידים והקונגרסים בישראל ופסל שלו נמצא בכניסה לביתן 1 שם.
PikiWiki Israel 29193 Events in Israel.jpg.
ביתן עיר מודיעין  ? נהרס באופן חלקי.
המבנה המזרחי בכיכר הכניסה הראשית "כיכר פלומר"
ארמון תוצרת הארץ 1934 ריכרד קאופמן נהרס חלקית.
המבנה המרכזי של יריד המזרח, שנבנה על שטח של 3,400 מ"ר, עוצב בצורת ספינה שחזיתה פנתה מזרחה. מן המבנה המקורי שרד רק ה"חרטום" או האפסיס.
Levante Fair Tower 1934.jpg
ארמון תוצרת חוץ  ? אריה אלחנני נהרס בחלקו.
מבנה זה הורכב למעשה משלושה מבנים: "הביתן האיטלקי", "הביתן הזר" ו"הביתן הצרפתי", שלושת המבנים אופיינו בסגנון מודרני מובהק. ב-26 בדצמבר 1936 נערכה במבנה זה הופעת הבכורה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
ביתן המוסדות הלאומיים / ביתן לבנון 1936 נהרס בחלקו
מן המבנה המקורי נותר ביתן קטן מעוגל, הצמוד למבנה גלידה מונטנה, ועליו תבליט המציג את עתיקות בעלבכ מאת הפסל אהרון פריבר.
PikiWiki Israel 29179 Events in Israel.jpg
[2]
ביתן ההסתדרות 1934 אריה שרון תצוגת הביתן עוצבה בשנת 1934 על ידי משה רביב, וכללה תצלומים וטקסטים שתיארו את התפתחות הפעילות של ההסתדרות בארץ ישראל. נהרס.
מבנה בסגנון קונסטרוקטיבי.
Histadrut Pav 34-M.jpg
אולם המכונות  ? ה. לוריא נהרס.
ביתן בריטיש טומסון יוסטון  ? נהרס. PikiWiki Israel 29180 Events in Israel.jpg
ביתן בריטניה  ? נהרס PikiWiki Israel 29183 Events in Israel.jpg
ביתן איטליה  ? נהרס PikiWiki Israel 29178 Events in Israel.jpg
ביתן בלגיה  ? שרל ורשל נהרס.
מבנה בסגנון חצי באוהאוס וסגנון חצי אקלקטי.
ביתן נורווגיה / ביתן האישה  ? אריה אלחנני
ביתן צ'כיה  ? ריכרד פסובסקי נהרס.
ביתן רומניה  ? נהרס. במבנה זה פעל בשנים 1942 - 1947 מפעל תע"ש שכונה "הסניף" ובו יוצרו חלקים לתת מקלע. שלט על כך נמצא במקום. PikiWiki Israel 29184 Events in Israel.jpg
ביתן בולגריה  ? ה. לוריא נהרס בחלקו.
הביתן נבנה כמבנה אורך מלבני שבצידו האחד אפסיס. בשנות השישים של המאה ה-20 הוקמה במקום "גלידה מונטנה". בשנת 2013 החל שיפוץ מקיף בבניין וסככת הפח והסורגים שנוספו לבניין במשך השנים הוסרו.
ביתן פולין  ? PikiWiki Israel 2782 Poland ביתן פולניה.JPG
הפועל העברי 1934 אריה אלחנני שוחזר בשנת 1989 PikiWiki Israel 5750 the hebrew worker.jpg
קפה גלינה 1934 ג'ניה אוורבוך, אלזה גדעוני, שלמה גינזבורג נהרס.
"קפה גלינה" הוקם במסגרת היריד של שנת 1934 במבנה מעוגל בן שתי קומות. הוא פעל עד לשנת 1949, אז נסגר הנמל. כיום פועל במתחם "יריד המזרח" בית קפה הנושא שם זה, אך במבנה שונה ממבנה בית הקפה המקורי.[3]
PikiWiki Israel 29194 Events in Israel.jpg
גשר ארתור ווקופ 1937 שרד.
גשר להולכי רגל שהוקם בשנת 1937 מעל שפך הירקון כדי לחבר את תחנת הכוח עם הנמל.
PikiWiki Israel 1936 Geography of Israel תחנת הכח רידינג בצפון תל אביב.jpg
מגדלור שפך הירקון 1935 שרד ושופץ בשנת 2013.
מגדלור שהוקם בצמוד אל תל כודאדי בשפך הירקון עם פתיחת נמל תל אביב.
Reading Light 2013.jpg
אצטדיון המכביה 1932 ג'ניה אוורבוך נהרס.
האצטדיון נבנה לקראת משחקי המכביה הראשונה שנערכו במרץ 1932. האצטדיון הכיל כ-5,000 מקומות ישיבה (בטריבונות עץ) וכ-15,000 מקומות עמידה.
Tel Aviv 1920-1937 ירקון גמלים ופיתוח הצפון.jpg

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל "כנפי העיר" ביריד המזרח המתחדש בתל אביב
אפיתיאטרון "הטריבונה"

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יריד המזרח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפך הירקון
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת הכוח רדינג אצטדיון המכביה תיאטרון על הירקון נמל תל אביב יריד המזרח מסוף רדינג תל כודאדי רחוב דיזנגוף רחוב הירקון אולם אוסישקין מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות רחוב אבן גבירול גשר ווקופ שדרות רוקח פארק הירקון נחל הירקון חוף תל אביב הים התיכון מגדלור תל אביב רחוב הירקון רחוב דיזנגוף כיכר פלומר ע"ש הנציב העליון הרברט פלומר שבט צופי ים - תל אביב רחוב אוסישקין בית זבולון שביל ישראל מרכז הטניס מכבי רחוב אבן גבירול שדרות רוקח תחנת שירותי כיבוי והצלה בתל אביב גשר אוסישקין גלידה מונטנה גשר בן-אליעזר גשר בר-יהודהשפך הירקון.svg
אודות התמונה