הגרלת המגרשים לאחוזת בית
 | |
| טקס הגרלת המגרשים שצילם אברהם סוסקין | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
לוטו, ייסוד עיר  |
| מיקום |
אחוזת בית |
| תאריך |
11 באפריל 1909 |
  | |
אירוע הגרלת המגרשים לאחוזת בית (מוכר גם כהגרלת הצדפים) הוא אירוע מכונן בתולדות העיר תל אביב המציין את יום היווסדה.
בכ' בניסן תרס"ט, 11 באפריל 1909, התכנסו כל חברי אגודת "אחוזת בית" בחולות שמצפון ליפו, על אדמות כרם ג'יבאלי שקנו, במטרה מוצהרת להקים את העיר העברית הראשונה. הקרקע שנקנתה חולקה באופן פשוט לחלקות משני צידי רחוב אחד מרכזי, רחוב הרצל, וארבעה רחובות קטנים החוצים אותו. כדי לחלק באופן שוויוני את החלקות בין 66 המשפחות המייסדות, הוחלט לערוך הטלת גורל. את ההגרלה אִרגן עקיבא אריה וייס, מי שעמד בראש האגודה. ההגרלה נערכה בעזרת שיטה מקורית שהגה: צדפים כהים וצדפים לבנים עליהם מספרי החלקות ושמות המשפחות ואלו נבחרו באקראי על ידי ילד. שתי קבוצות הצדפים הוכנסו לשתי קופסאות ובכל פעם שלף הילד צדף אחד מכל קופסה. על פי עדותו של הסופר קדיש יהודה-ליב סילמן, הילד היה משה פוגל, בנם של אברהם ורבקה פוגל, אז בן שמונה.[1]
המיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר התרחשותו של אירוע הגרלת המגרשים הפך לאחד המקומות הסמליים ביותר בעיר ואף בישראל. ההגרלה נערכה כאמור בחולות, במרכז השטח שקנתה האגודה. המקום שבו עמדו האנשים היה לימים חלק משדרות רוטשילד, אשר הוקמו כחלק מעבודת יישור הדיונות. במקום זה הוקם מכון המים הראשון של אחוזת בית, אשר בחדר קטן תחתיו פעל בית הוועד, שהפך לאחר מכן למשכנה של עיריית תל אביב.
מטרים ספורים מול נקודה זו הוקם ביתו של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון. מקומו של בית זה, כמו שאר הבתים, הוגרל, אך היה לאתר חשוב בימי תל אביב הצעירה. לאחר מותו הפך הבית למוזיאון תל אביב ובו נערכה כ-39 שנים לאחר מכן הכרזת העצמאות מפי דוד בן-גוריון. ברחבת השדרה שמול הבית, במקום שבו עמד מגדל המים, התכנס הקהל הגדול ביום הכרזת העצמאות. שנה לאחר הקמת המדינה הוקמה במקום האנדרטה למייסדי העיר תל אביב, הניצבת בו עד היום.
תיעוד האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]את האירוע צילם[2] אברהם סוסקין והתצלום הוא אחד המפורסמים בתולדות תל אביב. בצילום נראות כל המשפחות המייסדות מתגודדות סביב ההגרלה על רקע אזור שומם לגמרי.
תל אביב הוקמה על גבעות חול. כרם ג'יבאלי, השטח שקנו חברי אחוזת בית, היא תל אביב, היה אזור של חולות, גפנים ועצי שקמה. במרחק של כמה מאות מטרים מן המקום היו כבר בתקופה זו בתיה של השכונות היהודיות שבזי,נוה צדק ונוה שלום, אך כדי להגיע מהן ומיפו לאחוזת בית היה צריך לבוסס בחולות והדרך באותם ימים הייתה מסוכנת. על גבול אחוזת בית הייתה מסילת הרכבת מיפו לירושלים. ממזרח היו פרדסים ושטחים חקלאיים. בשנים האחרונות התעורר ספק אם אכן צילומו המפורסם של סוסקין מתעד את הגרלת המגרשים. יש הטוענים כי התצלום צולם כשנה קודם לכן ונראית בו אחת ההתאספויות של קבוצת המייסדים לפני העלייה על הקרקע. הנימוקים שהועלו הם בגדר השערות בלבד ואינם מתבססים על הוכחות מוצקות. כן יש הטוענים כי הדמות העומדת במרחק מה מהקבוצה היא שלמה פיינגולד, המשכנע את החברים שלא לעלות על הקרקע בטענה "משוגעים – אין שם מים!"[3][4] לטענה זו אין כל הוכחה; להפך, פיינגולד יזם התיישבות באזור, ומשקמה העיר היה בין בוניה.
שחזור האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־17 באפריל 2009 שוחזר האירוע במעמד צאצאי 66 המשפחות המייסדות (כ־3,300 צאצאים), כחלק מחגיגות המאה לעיר. התמונה שוחזרה במתחם התחנה במנשייה (תחנת הרכבת יפו), בנוכחותם של ראש העיר רון חולדאי ושלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר השמיני. נכדו של אברהם סוסקין השתתף בצילום האירוע.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגרלת המגרשים בעיתון חבצלת 16 באפריל 1909
- הגרלת המגרשים באתר עיריית תל אביב
- מפת חלוקת הקרקעות באחוזת בית
- מרדכי נאור ועמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, באתר מט"ח
- ערן אלדר, התמונה המלאה: מיהם האישה והתינוק בצילום של הגרלת הצדפים?, באתר nrg
- עקיבא אריה ויס, ראשיתה של תל אביב, תל אביב תשי"ז, עמ' 123–125
- עדנה יקותיאלי כהן, עיר מראשיתה, 2009, עמ' 49–52
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דליה קרפל, מי רצח את אברהם פוגל לפני 70 שנה? מסע בעקבות הרצח שהסעיר את תל אביב, באתר הארץ, 9 ביולי 2009
- ^ זו הגרסה ההיסטורית הרגילה. אולם יש המפקפקים בכך. ראו חיים פיירברג הגרלת המגרשים של 'אחוזת בית': היווצרותה של מיתולוגיה עירונית ישראל 4
- ^ הגרלת המגרשים לחברי אחוזת בית אתר עיריית תל אביב
- ^ תל אביב מזדקנת, בחזרה לעבר אתר "מסע אחר"