הדוויג קוהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדוויג קוהן
Hedwig Kohn
Hedwig Kohn.jpg
לידה 5 באפריל 1887
ורוצלב, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1964 (בגיל 76)
דרהאם, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פיזיקאית, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורוצלב (1913) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Otto Lummer עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הדוויג קוהןאנגלית: Hedwig Kohn;‏ 5 באפריל 188726 בנובמבר 1964) הייתה פיזיקאית גרמנייה-אמריקאית ממוצא יהודי, אחת משלוש נשים בלבד שקיבלו קביעות ("הביליטציון") בהוראת פיזיקה באוניברסיטה בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. היא נאלצה לעזוב את גרמניה בתקופת השלטון הנאצי בגלל היותה יהודייה. היא המשיכה את הקריירה האקדמית שלה בארצות הברית, שם התגוררה עד סוף ימיה.

קריירה אקדמית בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוויג קוהן נולדה בעיר ברסלאו באימפריה הגרמנית (כיום ורוצלב חלק מפולין) לגאורג קוהן, סוחר בדים, והלן הנקה, בת למשפחה אמידה. הוריה היו יהודים גרמנים.

בשנת 1907 הייתה האישה השנייה שהתקבלה ללימודי פיזיקה באוניברסיטת ברסלאו (אוניברסיטת ורוצלב היום). היא למדה אצל אוטו לומר (אנ'), שהיה בין מנסחיו של חוק פלאנק. קוהן הייתה עוזרת מחקר של לומר וקיבלה תואר דוקטור בפיזיקה בשנת 1913. תחום המחקר העיקרי שלה היה רדיומטריה, קביעה כמותית של עוצמת אור, הן ממקורות רחבים, כמו "גוף שחור", והן מקווי פליטה נפרדים של אטומים ומולקולות. היא נשארה ללמד במחלקה לפיזיקה של האוניברסיטה גם במהלך התקופה הקשה של מלחמת העולם הראשונה, וקיבלה על כך מדליה. בשנת 1930 עברה "הביליטציון" וקיבלה משרה קבועה באוניברסיטה. היא הייתה האישה השלישית שקיבלה קביעות בהוראת פיזיקה באוניברסיטאות בגרמניה, לאחר ליזה מייטנר והרטה שפונר (אנ').

קוהן פוטרה מתפקידה באוניברסיטה בשנת 1933 בשל תקנות החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי בגרמניה הנאצית, שאסרו העסקת יהודים בקביעות בשרות הציבורי ובפרט כפרופסורים. היא קיבלה עבודה זמנית בת שלושה חודשים במצפה כוכבים בארוזה (שווייץ), שם עסקה במדידת עוצמת קרינה אולטרה-סגולה של השמש. לאחר מכן חזרה לאוניברסיטת ורוצלב ושבה לעסוק בחקר הרדיומטריה באמצעות הסכמים זמניים עד שנת 1938, אך לאחר ליל הבדולח התקשתה למצוא עבודה כלשהי בגרמניה.

ההגירה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי אקדמיה רבים ניסו לסייע לקוהן למצוא עבודה מחוץ לגרמניה, בהם הפיזיקאית האוסטרית ליזה מייטנר. היא קיבלה אשרה לבריטניה בשנת 1939, אך היא בוטלה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. ביולי 1940 קיבלה אשרה לשוודיה ומיד טסה לשם.

קוהן ניסתה לקבל אשרה לארצות הברית אך לא קיבלה אותה מפני שלא עבדה בקביעות מאז 1933. כמו כן היה קיים מחסור בתקנים באוניברסיטאות לאחר השפל הגדול, ועל פי חליפת מכתבים מאותה תקופה נראה כי גם מיזוגיניה ואנטישמיות מנעו ממנה לקבל אשרה זו. ארגון הנשים האקדמאיות בארצות הברית (אנ') והארגון הבינלאומי של נשים אקדמאיות (אנ') נרתמו למשימה והצליחו למצוא עבור קוהן שלוש משרות הוראה בארצות הברית, שזיכו אותה לבסוף באשרה המיוחלת. למעשה, ארגוני הנשים שסייעו להגירתה הצילו את חייה של קוהן. אחיה היחיד, השופט קורט קוהן (יליד 1885) גורש לגטו קובנה ומת שם.

באוקטובר 1940 נסעה קוהן ברכבת הטרנס-סיבירית מסטוקהולם לוולדיווסטוק, ומשם הפליגה לארצות הברית. בינואר 1941 הגיעה לקרוליינה הצפונית, אך היא חלתה במהלך ההפלגה, ורק לאחר שהחלימה התחילה ללמד פיזיקה במכללה לנשים בגרינסבורו. היא לימדה שם במשך כשנה וחצי. משנת 1942 עד 1952 לימדה במכללת ולסלי במסצ'וסטס, והקימה שם מעבדת מחקר לספקטרוסקופיה גרעינית.

עם פרישתה ממשרת פרופסור הוצעה לקוהן משרת מחקר באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה על ידי הפיזיקאית הרטה שפונר (אנ'). קוהן הקימה מעבדת מחקר, הדריכה סטודנטים לתארים מתקדמים וגייסה חוקרים בפוסט-דוקטורט לקידום חקר הרדיומטריה והספקטרוסקופיה הגרעינית. היא עבדה באוניברסיטת דיוק עד זמן קצר לפני מותה בשנת 1964.

מורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוהן למדה מאוטו לומר שיטות רדיומטריה (קביעה כמותית של עוצמת אור), הן ממקורות רחבים כמו "גוף שחור" והן מהרחבות ספקטרליות של אטומים ומולקולות. היא פיתחה שיטות מדידה נוספות ודרכים חדשניות לחילוץ מידע ממדידות אלה. היא כתבה חלקים משמעותיים בספרי פיזיקה גרמניים, רשמה פטנט אחד, וכתבה מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים, שחלקם רלוונטיים עד היום. שניים מתלמידיה הפכו לפרופסורים בגרמניה.

ב-5 באפריל 2019 צוין יום הולדתה ה-132 באמצעות שרבוט גוגל. החברה ציינה שקוהן הייתה אחת החלוצות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). באיור נראית קוהן במעבדה, מודדת הרחבות ספקטרליות, ולצידה מבנים אטומיים ומספר בקבוקי ארלנמייר.[1]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Müller-Pouillets Lehrbuch der Physik. (II. Auflage), unter Mitwirkung zahlreicher Gelehrter herausgegeben von A. Eucken, Otto Lummer (+), E. Wätzmann. In five volumes: I. Mechanik und Akustik; II. Lehre von der strahlenden Energie (Optik); III. Wärmelehre; IV. Elektizität und Magnetismus; V. Physik der Erde und des Kosmos (einschl. Relativitätstheorie). Braunschweig: 1925–1929. Band II, Zweite Hälfte, Erster Teil (Volume II, 2nd half, 1st part), volume editor Karl W. Meissner: 1929.
  • Kohn, Hedwig (1929). "Photometrie". Band II (בגרמנית) (22): 1104–1320. 
  • Kohn, Hedwig (1929). "Temperaturbestimmung auf Grund von Strahlungsmessungen". Band II (בגרמנית) (25): 1428–1469. 
  • Kohn, Hedwig (1929). "Ziele und Grenzen der Lichttechnik". Band II (בגרמנית) (26): 1470–1482. 
  • Kohn, Hedwig (1932). Umkehrmessungen an Spektrallinien zur Bestimmung der Gesamtabsorption und der Besetzungszahlen angeregter Atomzustände (בגרמנית) 33. Phys. Zeitschrift. עמ' 957–963. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדוויג קוהן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Google Doodle celebrates pioneering physicist Hedwig Kohn, באתר CNET, ‏25 באפריל 2019 (באנגלית).