הדיקטטורה הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה הפורטוגזית
República Portuguesa
Flag of Portugal.svgCoat of arms of Portugal.svg
Portuguese Empire 20th century.png
ממשל
משטר רפובליקה
שפה נפוצה פורטוגזית
עיר בירה ליסבון 38°42′N 9°11′W / 38.700°N 9.183°W / 38.700; -9.183
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה הפיכה צבאית
תאריך 5 באוקטובר 1926
פירוק בחירת סלזר לנשיא
תאריך 19 במרץ 1933
ישות קודמת פורטוגלפורטוגל הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה
ישות יורשת פורטוגלפורטוגל המדינה החדשה
שטח בעבר 92,391 קמ"ר (נכון ל-1930)
אוכלוסייה בעבר 6,825,883 (נכון ל-1930)

הדיקטטורה הלאומיתפורטוגזית: Ditadura Nacional) הוא שמה של הדיקטטורה הצבאית ששלטה בפורטוגל בין השנים 19261933, ואשר הוחלפה לאחר מכן בשלטונו של סלזר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1908 נורו למוות המלך קרלוש הראשון ובנו לואיש פיליפה, נסיך הכתר של פורטוגל בידי מתנקשים בכיכר המסחר (Praça do Comércio) שבליסבון. המלך החדש, מנואל השני, מינה את ראש הממשלה של אביו, ז'ואאו פרנקו, בין המשתתפים באשמה בהתנקשות. ז'ואאו פרנקו הודח, אך המלך לא הצליח לשקם את דימוי המונרכיה בעיני העם. בשנת 1910 הוכרזה פורטוגל כרפובליקה, והמלך יצא לגלות בבריטניה.

לאחר ההפיכה בליסבון, בא הקץ למונרכיה והוקמה רפובליקה פרלמנטרית - הרפובליקה הפורטוגזית הראשונה, ששרדה בין השנים 19101926. הרפובליקה סבלה מאי יציבות מתמשכת ונדרשה להתמודד עם בעיות חברתיות לא מעטות וכן עם התקוממויות וניסיונות הפיכה. ב-1926 ביצעו אנשי צבא הפיכה וכפו על פורטוגל דיקטטורה צבאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ההפיכה הצבאית שהתרחשה בשנת 1926, בא הקץ לרפובליקה הפורטוגזית הראשונה והחלה תקופה של משטר צבאי דיקטטורי בהנהגתו של הגנרל אנטוניו קרמונה. ההפיכה הצבאית של 28 במאי תפסה את השלטון בקלות. זמן קצר אחר כך פירקה הדיקטטורה את הפרלמנט ואסרה על כל המפלגות והנהיגה צנזורה. תהליך זה נגרם מחוסר יציבות, כאשר קציני הצבא הקיצוני טיהרו את הליברלים והדמוקרטים ממוסדות הרפובליקה. בתקופה זו לא הופיע מנהיג ברור אחד, שכן הדיקטטורה הובלה על ידי קואליציה של קציני צבא זוטרים, שחלקם היו אינטגרליסטים. ב-1928, החל המצב הפיננסי במדינה להדאיג מאוד את הממשלה. בשנה זו מינה קרמונה את אנטוניו דה אוליביירה סלזר, פרופסור מוערך לכלכלה, שנודע כפעיל במפלגה קתולית, לתפקיד שר האוצר. בהדרגה, צברה השפעתו של סלזר בממשלה משקל, וב-1932 הוא מונה כראש הממשלה. החל מאותה עת, פעל למסד במדינה את משטרו, שכונה "המדינה החדשה" (Estado Novo), ונודע גם בכינוי "סלזריזם". במחשבתו הפוליטית של סלזר בלט הניגוד לקומוניזם ולמסורות של ליברליזם פוליטי וכלכלי. הוא היה שמרן ולאומן מובהק, והתמקד בפעילותו הפוליטית באזורים כפריים, סביבה שראה כאידיאלית לשם כך.

ב-1932 נטש סלזר את תפקידו כשר האוצר והתמנה לתפקיד ראש הממשלה. בכך החלו להתגבש אושיות המשטר החדש, שתחתיו הותרה פעילותה של מפלגה יחידה, היא מפלגת האיחוד הלאומי (União Nacional). ב-1933 נכנסה לתוקף חוקה חדשה, בעלת מאפיינים התואמים חוקה במשטר נשיאותי, אשר אפשרה את קיומה של מועצה לאומית והתירה את פעילותם של תאגידי עובדים, המזוהים עם בעלי מקצועות. למעשה, עוממה דמות הנשיא ובמועצה הלאומית לקחו חלק נאמני המשטר. הסמכות והשררה רוכזו תחת דמותו של ראש הממשלה סלזר, ובכך החלה למעשה תקופת המדינה החדשה בפורטוגל.