קרלוש, מלך פורטוגל
 | |||||||||
| קרלוש, מלך פורטוגל | |||||||||
| לידה |
28 בספטמבר 1863 ליסבון, ממלכת פורטוגל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
1 בפברואר 1908 (בגיל 44) ליסבון, ממלכת פורטוגל | ||||||||
| מדינה |
 ממלכת פורטוגל | ||||||||
| מקום קבורה |
 פנתיאון בית ברגנסה (אנ'), ליסבון | ||||||||
| עיסוק |
צייר, דיפלומט  | ||||||||
| בת זוג | אמלי, נסיכת אורליאן | ||||||||
| שושלת בית סקסה-קובורג-גותה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
קרלוש מלך פורטוגל (בפורטוגזית: Carlos I de Portugal; 28 בספטמבר 1863 - 1 בפברואר 1908), היה מלך פורטוגל מ-1889 עד הירצחו ב-1908.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרלוש הראשון נולד בליסבון ב-28 בספטמבר 1863, ללואיש הראשון, מלך פורטוגל ולמריה פיה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה ואדלהייד מאוסטריה. קרלוש היה איש תרבות שהרבה בסיורים ובמסעות, שלט בשפות שונות והיה בקי באוקיינוגרפיה. בשנת 1889 מת אביו לואיש הראשון, מלך פורטוגל, וקרלוש עלה במקומו לשלטון.
בשנות ה-90 של המאה ה-19, עקב מאבק בין בריטניה לפורטוגל על שליטה באזורים בדרום יבשת אפריקה, שיגרה בריטניה אולטימטום לפורטוגל בדרישה שפורטוגל תבלום את הרחבת שליטתה באזורים אלה. פורטוגל נאלצה להיענות לאולטימטום, אך הדבר עורר התנגדות עזה במדינה למדיניותו של המלך. גם המצב הכלכלי במדינה התדרדר. בשנת 1907 השעה המלך את החוקה ומינה את אחד הסנטורים לעמוד בראש ממשלה בעלת סמכויות דיקטטוריות. הדבר הגביר את ההתנגדות למלך.
ב-1 בפברואר 1908 בזמן נסיעתם של המלך ושני בניו בככר מרכזית בליסבון, נורו לעברם יריות מתוך הקהל שהצטופף בצדי הדרך. המלך מת מיד, בנו הבכור לואיש פיליפה, נסיך הכתר של פורטוגל נפצע אנושות ומת זמן קצר לאחר מכן ובנו השני נפצע בזרועו והוא שירש את כס המלכות, כמלך מנואל השני.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 במאי 1886 התחתן קרלוש עם אמלי, נסיכת אורליאן, בתם של הנסיך פיליפ, רוזן פריז ומארי איזבל, נסיכת אורליאן, ממנה נולדו לו 3 ילדים:
- לואיש פיליפה, נסיך הכתר של פורטוגל (1887–1908)
- מריה, נסיכת פורטוגל (1887)
- מנואל השני, מלך פורטוגל (1889–1932)
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
