קרלוש, מלך פורטוגל

קרלוש, מלך פורטוגל
Carlos I de Portugal
	קרלוש, מלך פורטוגל
לידה	28 בספטמבר 1863; ליסבון, ממלכת פורטוגל
נרצח	1 בפברואר 1908 (בגיל 44); ליסבון, ממלכת פורטוגל
מדינה	ממלכת פורטוגל
מקום קבורה	פנתיאון בית ברגנסה (אנ'), ליסבון
עיסוק	צייר, דיפלומט
בת זוג	אמלי, נסיכת אורליאן
שושלת בית סקסה-קובורג-גותה
תואר	מלך פורטוגל
אב	לואיש הראשון, מלך פורטוגל
אם	מריה פיה, נסיכת סבויה
צאצאים	ראו בהמשך
	19 באוקטובר 1889–1 בפברואר 1908; (18 שנים)
	→ לואיש הראשון, מלך פורטוגל מנואל השני, מלך פורטוגל ←
פרסים והוקרה
	אביר במסדר גיזת הזהב; אביר הצלב הגדול של מסדר הקבר הקדוש; עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה; אות מסדר העיט הלבן; מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1; אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש; עיטור אנדריי הקדוש; השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1902); אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי; Grand Master of the Order of the Immaculate Conception of Vila Viçosa; אביר הצלב הגדול במסדר העיבור ללא חטא של וילה ויצ'וזה; הצלב הגדול של האבנט של שלושת המסדרים ;
חתימה

קרלוש מלך פורטוגל (בפורטוגזית: Carlos I de Portugal; ‏28 בספטמבר 1863 - 1 בפברואר 1908), היה מלך פורטוגל מ-1889 עד הירצחו ב-1908.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלוש הראשון נולד בליסבון ב-28 בספטמבר 1863, ללואיש הראשון, מלך פורטוגל ולמריה פיה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה ואדלהייד מאוסטריה. קרלוש היה איש תרבות שהרבה בסיורים ובמסעות, שלט בשפות שונות והיה בקי באוקיינוגרפיה. בשנת 1889 מת אביו לואיש הראשון, מלך פורטוגל, וקרלוש עלה במקומו לשלטון.

בשנות ה-90 של המאה ה-19, עקב מאבק בין בריטניה לפורטוגל על שליטה באזורים בדרום יבשת אפריקה, שיגרה בריטניה אולטימטום לפורטוגל בדרישה שפורטוגל תבלום את הרחבת שליטתה באזורים אלה. פורטוגל נאלצה להיענות לאולטימטום, אך הדבר עורר התנגדות עזה במדינה למדיניותו של המלך. גם המצב הכלכלי במדינה התדרדר. בשנת 1907 השעה המלך את החוקה ומינה את אחד הסנטורים לעמוד בראש ממשלה בעלת סמכויות דיקטטוריות. הדבר הגביר את ההתנגדות למלך.

ב-1 בפברואר 1908 בזמן נסיעתם של המלך ושני בניו בככר מרכזית בליסבון, נורו לעברם יריות מתוך הקהל שהצטופף בצדי הדרך. המלך מת מיד, בנו הבכור לואיש פיליפה, נסיך הכתר של פורטוגל נפצע אנושות ומת זמן קצר לאחר מכן ובנו השני נפצע בזרועו והוא שירש את כס המלכות, כמלך מנואל השני.