ההפגנות בירדן (2011)
ההפגנות בירדן (2011) הן סדרה של הפגנות ומחאות שהתרחשו בירדן ב-2011, כחלק מגל המחאות בארצות ערב של 2010–2011, כאשר הזרז המקומי בירדן היה אינפלציה במחירי המזון ושכר חודשי נמוך.
בעקבות ההפגנות במצרים בינואר 2011 החלו ההפגנות גם בירדן. בבירה עמאן התאספו אלפי בני אדם להפגנות הזדהות עם המפגינים במצרים, וקראו לסלק את מובארק מהשלטון. במקביל, נשמעו גם קריאות נגד ממשלת ירדן והעומד בראשה, שהואשם בעליית מחירי המזון והדלק ובהאטת הרפורמות הפוליטיות במדינה[1].
ב-1 בפברואר 2011 מלך ירדן עבדאללה השני פיטר את הממשלה בראשות סמיר זיד א-ריפאעי, בעקבות הפגנות במדינה, ומינה במקומו את מערוף אל-בח'ית, איש צבא לשעבר שכיהן כראש ממשלת ירדן ב-2007 ואף כשגריר בישראל[2]. בנוסף, החליט המלך עבדאללה השני להקציב 125 מיליון דולר כדי להגדיל את הסובסידיות על הדלק והודיע על העלאת השכר במגזר הציבורי[3].
הפגנה משמעותית התרחשה ב-25 במרץ 2011, במהלכה הושמעו קריאות נגד השלטון ודרישה לרפורמות והחלפת ראש הממשלה. ההפגנות גלשו לעימות עם תומכי המלך ויידוי אבנים, עם הרוג אחד וכמאה פצועים[4]. ההפגנות נמשכו גם במהלך אפריל 2011[5].
ב-4 ביולי 2011 11 שרים בממשלת ירדן התפטרו, בניסיון לשכך את זעם הציבור[6].
בספטמבר 2011 מאות הפגינו מול שגרירות ישראל בעמאן[7]. שפונתה כבר קודם, עקב חשש מהפגנות אלימות[8].
באוקטובר 2011 שוב פוזר הקבינט הממשלתי ובמקום מערוף אל בחית' מונה השופט המוערך עון שווכת אל-ח'סאונה.
בעקבות ההפגנות נערכו תיקונים בחוקת ירדן והוקם בית המשפט החוקתי של ירדן וההפגנות דעכו בניגוד ללוב, מצרים וסוריה[9]. ירדן אף הגבילה תחילה את כניסת הפליטים הסורים לתחומה מחשש לזליגת המהפכה הסורית לתחומה[10].
בסוף 2012 החל גל מחאה נוסף ברחבי ירדן[11], בעיקר בגלל ביטול סובסדיות על מחיר הדלק[12]. חלק מהמפגינים העלו דרישה להחליף את עבדאללה השני בנסיך חמזה בן חוסיין[13]. אולם השלטון בירדן הצליח לבלום את המחאה, שבמקביל התיר קיום הפגנות לא אלימות[14]. בנוסף, המלך עבדאללה השני פיזר שוב את הפרלמנט[15].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי יששכרוף, מדרום ירדן תיפתח הרעה של עבדאללה?, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2011
- צבי בראל, ההפגנות בירדן: מחאה או הפיכה?, באתר TheMarker, 16 בנובמבר 2012
- צבי בראל, למרות ההפגנות, ירדן תישאר נאמנה למלך, באתר הארץ, 22 בינואר 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אבי יששכרוף, בעקבות המהומות במצרים, מלך ירדן פיטר את ממשלתו, באתר הארץ, 1 בפברואר 2011
- ↑ אבי יששכרוף, המלך עבדאללה פיטר את ממשלת ירדן, באתר הארץ, 2 בפברואר 2011
- ↑ גלי צה"ל, מלך ירדן על פיטורי הממשלה: "רוצה לתקן שגיאות העבר", באתר גלובס, 1 בפברואר 2011
- ↑ אבי יששכרוף, ירדן: הרוג ראשון בהפגנות, 160 נפצעו בעימותים, באתר הארץ, 27 במרץ 2011
- ↑ עשרות פצועים בעימות בין איסלאמיסטים לאנשי מלך ירדן, באתר הארץ, 17 באפריל 2011
- ↑ צבי בראל, 11 שרים בממשלת ירדן התפטרו בניסיון לשכך את זעם הציבור, באתר הארץ, 4 ביולי 2011
- ↑ אתר חדשות ערוץ 2, מאות הפגינו מול שגרירות ישראל בירדן; פרצו עימותים, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2011
אהוד יערי, מאות מפגינים מול שגרירות ישראל בירדן, באתר מאקו, 15 בספטמבר 2011 - ↑ ברק רביד, שגרירות ישראל בירדן פונתה עקב חשש מהפגנות אלימות, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2011
- ↑ צבי בראל, האביב הערבי הגיע לירדן?, באתר הארץ, 14 במאי 2012
- ↑ הניו יורק טיימס, ירדן לא רוצה להידבק במהפכה הסורית, באתר הארץ, 26 ביולי 2012
- ↑ ג'קי חורי, סוף שבוע של הפגנות נגד המלך בירדן, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2012
סוכנויות הידיעות, 10,000 איש הפגינו בירדן במחאה הגדולה ביותר נגד עבדאללה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2012 - ↑ אי־פי, אלפים הפגינו ברחבי ירדן נגד העלאת מחירי הדלק, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
- ↑ דיוויד קירקפטריק, הניו יורק טיימס, הכוכב החדש של המחאה בירדן: הנסיך חמזה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
- ↑ אנשיל פפר, ירדן: המדינה שבלמה את גל ההפיכות, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2012
- ↑ אבי יששכרוף, מלך ירדן עבדאללה פיזר את הפרלמנט בניסיון לבלום מחאה, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2012
| האביב הערבי | ||
|---|---|---|
|
