הוועדה ההיסטורית היהודית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוועדה ההיסטורית היהודיתפולנית: Centralna Żydowska Komisja Historyczna) הייתה ועדה ראשונה מסוגה שהוקמה בפולין עוד בעיצומה של השואה, לשם המחקר ההיסטורי של קורות היהודים בפולין, לפני השואה ובמהלכה. הוועדה הוקמה ב-1944 וב-1947 הוחלפה על ידי המכון ההיסטורי היהודי.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה ההיסטורית היהודית הוקמה באוגוסט 1944 על ידי הוועד המרכזי של יהודי פולין בלובלין ששוחררה כחודש לפני כן על ידי הצבא האדום. בכינוס היסוד של הוועדה הורכב שאלון שנועד לגביית עדויות מהניצולים. בנובמבר 1944 מונה פיליפ פרידמן לראש הוועדה. בין חברי הוועדה המדעית היו פרידמן, יוסף קרמיש ורחל אוירבך, לימים ממייסדי וממנהלי ארכיון יד ושם ומבכירי יד ושם.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה ביקשה לחקור את תולדות יהודי פולין בתקופת הכיבוש הגרמני של פולין (אנ'), לפרסם חומר, לכתוב מחקרים מדעיים על השואה ויהודי פולין, וכך ללמד בקרב יהודים ופולנים את תולדות הכיבוש הגרמני ואת שואת יהודי פולין. הוועדה ביקשה לערוך מפגשי מחקר, הרצאות ודיונים של אנשי מקצוע וכן של הציבור הרחב. עוד ביקשה הוועדה לקיים תערוכות ולהתקשר עם מוסדות העוסקות בנושא.

השראה והמשך פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרס 1945 עברה הוועדה ללודז'.[1] בתחילת 1945, בהמשך לפעילות הוועדה, הוקמו ועדות היסטוריות אזוריות בקרקוב, ורשה, ביאליסטוק, קטוביץ ויישובים נוספים בהם נאספו יהודים ששרדו את השואה או ששבו מברית המועצות. הוועדות אספו חומר על המדיניות הגרמנית כלפי היהודים, הגטאות ומחנות הריכוז וההשמדה, גורלם של יהודים במסתור, בזהות שאולה ובשורות הפרטיזנים ועוד.

פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותה של הוועדה ההיסטורית הובילה להקמתו של המכון ההיסטורי היהודי בוורשה באוקטובר 1947. עם הקמת המכון פורקה הוועדה וחומריה נמסרו אליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על יוסף קרמיש (באנגלית)