קטוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה, תעתיקים שגויים, עריכה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קטוביץ
Katowice
Katowice Herb.svg
סמל קטוביץ
Katowice Flaga.svg
דגל קטוביץ
Katowice Rynek.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה שלזיהשלזיה שלזיה
ראש העיר Piotr Uszok
תאריך ייסוד המאה ה-16
שטח 164.67 קמ"ר
גובה 357 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 297,197 (נכון ל־30 ביוני 2017)
 ‑ במטרופולין 3,500,000 (2007)
 ‑ צפיפות 1866 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 50°15′N 19°00′E / 50.25°N 19°E / 50.25; 19 
אזור זמן UTC +1
http://www.um.katowice.pl

קטוביץ (מן ההגייה הגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, קטוביצֶה להאזנה (מידע · עזרה)) היא עיר בפולין על גדות נהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין. היא בירת פרובינציית שלזיה מאז יצירתה ב-1999. אוכלוסיית העיר מנתה ב-2012 307,233 תושבים, ואילו המטרופולין והפרברים מונים כ-3,500,000 תושבים (על פי נתוני 2007). שטחה העירוני הוא כ-164 קמ"ר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ
אנדרטה לזכר קהילת יהודי קטוביץ, שהושמדה במלחמת העולם השנייה, במקום בו ניצב בית הכנסת הגדול

שלזיה עילית, בה שוכנת קטוביץ, יושבה על ידי שלזים כבר מהמאות המוקדמות. האזור נשלט לראשונה בידי שושלת פיאסט הפולנית-שלזית עד להכחדתה, אז נפל בידי בית האבסבורג. העיר עצמה נוסדה במאה ה-19, בשעה שהאזור היה תחת שלטון פרוסיה, ונהפכה לעיר ב-1865. העיר אוכלסה בעיקר על ידי שלזים, גרמנים, יהודים ופולנים. ב-1884 התכנסה בה ועידת קטוביץ, שבה נוסדה תנועת "חובבי ציון". ב-1912 התקיימה בעיר ועידה נוספת, בה נוסדה אגודת ישראל. חוזה ורסאי שנחתם בעקבות מלחמת העולם הראשונה קבע כי גורלו של חבל שלזיה עילית יוכרע במשאל עם, שבו יוכרע אם החבל יהיה בשליטת גרמניה או פולין. במשאל הוחלט על סיפוח החבל לגרמניה, אולם מהומות והתקוממויות שהיו לפני המשאל ואחריו הובילו לחלוקת החבל בין שתי המדינות, וקטוביץ נשארה בחלק הפולני.

העיר שגשגה בזכות קרבתה להרים עמוסי מחצבים (במיוחד פחם) וכתוצאה מכך גדלה והתרחבה, כאשר אנשים באו לעבוד במכרות הפחם ותעשיית הפלדה שלה. בשנים האחרונות, בעקבות רפורמות כלכליות, החל בקטוביץ מעבר מתעשייה כבדה לעסקים קטנים.

העיר הייתה תחת כיבוש צבא גרמניה הנאצית בין השנים 1945-1939.

בין השנים 1956-1953 שונה שמה לסטלינגרוד (Stalinogród - "עירו של סטלין") בידי הקומוניסטים הפולנים.

בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה נגרם נזק אקולוגי לסביבתה עקב השלטון הקומוניסטי, אך כיום חלק רב מהנזק שוקם עקב גישה פרו-סביבתית ותקנות חדשות בנוגע לאיכות הסביבה.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישים, בקטוביץ עוברים 14 כבישים בינלאומיים בין המפורסמים:

רכבות קלות -מערכת הרכבות הקלות של מחוז שלונסקיה עילית נחשבת לאחת הגדולות ביותר בעולם. המערכת מקיפה את המחוז כולו.

שדה התעופה - שטחה של קטוביץ מקבל שירות מנמל התעופה הבינלאומי של קטוביץ. הנמל מרוחק כ-30 ק"מ ממרכז קטוביצה. לנמל יש שני טרמינלים A ו B עד שנת 2007 היה רק הטרמינל A.

הנמל משמש בסיס לחברת ויז אייר.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידיעות ראשונות על יהודים שישבו בסביבות קאטוביצה מקורן במחצית הראשונה של המאה ה-18. בעיר עצמה גדלה האוכלוסייה היהודית בד בבד עם פיתוח התעשייה, מ-12 יהודים ב-1840 ל-624 ב-1867, קרוב ל-3,000 ב-1910 ו-9,000 ב-1932 (%6 מכלל האוכלוסיה).

בית הכנסת ראשון הוקם ב-1862 וקהילה עצמאית על מוסדותיה התארגנה כעבור ארבע שנים.

בנובמבר 1884 נערכה בקטוביץ הוועידה הראשונה של "חובבי ציון", בהשתתפות 22 צירים מרוסיה ו-10 צירים מארצות אחרות (צרפת, רומניה, בריטניה, גרמניה) ונודעה בשם "ועידת קטוביץ".

עיקר התנופה בחיי היהודים בקטוביץ חלה אחרי מלחמת העולם הראשונה, בראש הקהילה עמד אז ברונו אלטמן. ב-1937 נחנך מרכז חדש לפעולות תרבות וחברה, ובתחום החינוך בלטו בית הספר על שם ברק יוסלביץ ובית ספר עברי (משנת 1935).

בעקבות המשבר הכלכלי של שנות השלושים גברה ההסתה האנטישמית בעיר; ארגוני בעלי המלאכה הפולניים גזרו בתקנוניהם על אי-קבלת חברים יהודים, ומערכה עיקשת התנהלה נגד המסחר עם יהודים.

ערב מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939) ישבו בקטוביץ קרוב ל-6,000 יהודים.

ב-3 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את קאטוביצה. בשלושת החודשים הראשונים לכיבוש הגרמני גורשו היהודים מהעיר, רובם עקרו לעיר סוסנובייץ הסמוכה וגורלם היה כגורל יהודי המקום.

הקהילה היהודית אחרי המלחמה ובשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה התיישבו בעיר כ-1,500 יהודים (כמעט כולם יוצאי ערים אחרות שעברו את שנות המלחמה בברית המועצות). עד לגל ההסתה הרשמי ב-1967 (בעקבות מלחמת ששת הימים בישראל) פעל בקטוביץ סניף של "החברה היהודית" בהנהגת הקומוניסטים.

בשנת 1993 הוקמה הקהילה היהודית בעיר ובה בשנת 2016 יש 200 חברים. בראש הקהילה עומד ולודזימיש כץ והרב הראשי הוא יהושוע אליס מארה"ב.

ברשות הקהילה 3 בתי תפילה בקטוביץ, ביטום ובגליביצה.

הקהילה אחראית על בתי הקברות היהודים בקטוביץ, גליביצה, ביטום וערים אחרות באזור.

מקומות בילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספודק

מועדוני ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]