הורטיקולטורה

עצי נוי ופרחים בגני בוצ'ארט.

הוֹרְטִיקוֹלְטוּרָה (מלטינית: hortus – גן, cultura – תרבות; על פי האקדמיה ללשון העברית: בֻּסְתְּנָאוּת) היא האמנות, המדע, הטכנולוגיה והכלכלה של גידול צמחי תועלת ונוי. זהו ענף בתחום החקלאות, מקביל לענף היערנות וענף גידולי שדה, העוסק בגידול צמחים בגנים ובבתי-גידול. ההורטיקולטורה עוסקת בצמחים מניבים כגון עצי-פרי, ירקות, אגוזים, זרעים ועשבי-תבלין, כמו-גם בצמחים המשמשים לרפואה, בשמים, צבעים ועוד שימושים שאינם למאכל, וכן בצמחי נוי כגון מדשאות, עצים וצמחי-גן.

בין היתר עוסקת ההורטיקולטורה בשתלנות (הרביית צמחים), מחקר גנטי וטיפוח זנים חדשים, אינטרודוקציה (אקלום צמחים), שימור הצומח ובתי הגידול הטבעיים, אתנובוטניקה, עיצוב גנים ונוף, הקמת גנים ואחזקתם, חינוך, גינון טיפולי, וייעוץ טכני.

לימודי הורטיקולטורה כוללים בעיקר מדעים מדויקים ומדעי הטבע כגון ביולוגיה, בוטניקה, כימיה, קרקע ומים, גנטיקה, פיזיולוגיה של הצמח, אנטומולוגיה ועוד. בעוד שבחקלאות קלאסית, השטח מחולק למספר מועט של חלקות גדולות, בהורטיקולטורה שטח מחולק להרבה חלקות קטנות עם זנים ואף גידולים שונים.

בעשורים הראשונים של המאה ה-21 הפכה ההורטיקולטורה לענף המשלב גם טכנולוגיות של חקלאות מדייקת, ובהן שימוש בחיישנים, GPS, רחפנים, רובוטיקה ובינה מלאכותית לניטור מצב הצמח, זיהוי מוקדם של מחלות ומזיקים, אופטימיזציה של השקיה ודישון ואוטומציה של תהליכי הגידול. שילוב טכנולוגיות אלו נועד לשפר את איכות היבול, להגביר את יעילות השימוש במשאבים ולהפחית את ההשפעה הסביבתית של הגידול.

בישראל נלמד תחום זה במסגרת החוג למדעי הצומח, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ברחובות, של האוניברסיטה העברית בירושלים.

במכון המחקר וולקני מתבצע המחקר בהורטיקולטורה בשתי מחלקות:

• מחלקת עצי פרי.
• מחלקת צמחי נוי – הורטיקולטורה אורנמנטלית.

ראו גם

• גינון
• תירבות צמחי בר
• ערוגה מוגבהת
• חקלאות מדייקת

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הורטיקולטורה בוויקישיתוף

• הורטיקולטורה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• גננות (צמחים), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.