גן (נוי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גן נוי בסביבה טבעית
גן פרחים

גן נוי הוא שטח פתוח, פרטי או ציבורי, המשמש את האדם לצורכי פנאי וליפוי סביבת מגוריו.

בעברית, המושג "גן" מתייחס למגוון סוגים של שטחים פתוחים פרטיים או ציבוריים וחופף באופן חלקי כמה מושגים נוספים:

  • פארק - בהתייחסות לרוב לגן גדול מאוד ואף לשמורת טבע גדולה.
  • גינה - מתייחסת לרוב לגן פרטי וקטן יותר. בשפות אחרות לדוגמה אין הבחנה בין "גן" ו"גינה".
  • חצר - שטח פתוח בעל קונוטציה שימושית יותר, לעומת נוי ופנאי בלבד. חצר היא לרוב חלק הצמוד לבינוי, ואינה בהכרח שטח ירוק. לחצר גם משמעויות נוספות, לדוגמה בהקשר של "חצר מלוכה".
  • בוסתן - גן פרטי הצמוד לבית ובו עצי-פרי. אין הגדרה חד משמעית המבדילה בין בוסתן לבין "פרדס".

גן הוא שטח פתוח הקרוב לשטחים בנויים, או צמוד אליהם, ואשר הקמתו או הגדרתו ותיחומו הם מעשי ידי אדם להבדיל משטח טבעי פתוח. בהיסטוריה הרחוקה, הגן אף צמח והתפתח כ"טבע" בתוך העיר או היישוב; כלומר להבדיל בין שטח טבעי לגמרי, בו האדם לא נגע, לבין שטח פתוח שנותר בתוך מקום מיושב - בין אם הוקם באופן מלאכותי ובין אם נותר כשריד טבעי אשר נעטף על ידי ציוויליזציה אשר בחרה להשאירו ככזה. למעשה, רוב מוחלט של הגנים בעולם הם שטחים שנותרו טבעיים לאחר שצמחה סביבם עיר והם טופלו או עוצבו מחדש במשך הזמן. לעומת זאת נדירים מאוד הם המקרים בהם שטחי גינון החליפו שטחים בנויים.

כמו כן, המילה "גן", היא חלק משמות של סוגי שימושים בגנים כגון גן שעשועים, גן חיות, גן בוטני, גן פסלים, גן אירועים וגן ילדים (- שמתייחס אף למבנה).

הטיפול בגנים נקרא גינון (או גננות) והוא מקצוע בו עוסקים גננים וכמו כן הוא גם תחביב ופעילות פנאי של אנשים רבים. מקצוע עיצוב ותכנון הגן נקרא אדריכלות נוף, והוא תחום התמחות בפני עצמו.

גן נוי פרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן נוי פרטי מהווה חלק מהבית המודרני. בדרך כלל, יהיה נוח להקימו כאשר הבית צמוד לקרקע. אפשר עם זאת להקים אותו גם בקומותיו ומרפסותיו של הבניין. קיימת עדיפות לבניית גינה בקומת הגג. השטח הדרוש לגינה אינו חייב להיות גדול, אך חשוב שיהיה די מרחק בין שטח הגן לבין בית המגורים על מנת שלא יגיעו לבית מזיקים העשויים לגדול בגינה.

בגינה הפרטית מצוי מגוון רב של צמחים. הגיוון הוא חלק מהיופי שלה. לרוב היא תכלול פרטים מסוגי הצמחים הבאים: שיחים, בני שיח, מטפסים, צמחים ריחניים, צמחי צל, ורדים, קקטוסים ומעט עצים - תלוי בשטח המוקצב לגינה.

הטיפול השוטף בגינה כולל: תכנון הגינה - כולל החלק המוקצב לצמחים ואופן הצבתם בשטח, הכנת השטח לנטיעת השתילים, השקיה - בדרך כלל עם מיכשור אוטומטי, זיבול, גיזום ואיסוף פסולת - כולל זו הנזרקת על ידי העוברים ושבים.

הקשר של הגנן עם משתלה הוא קשר בסיסי. ממנה הוא רוכש שתילים, מתעדכן בשתילים חדשים, קונה את צרכי הגן ונענה בשאלות השוטפות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור ציורי מאוחר של הגנים התלויים בבבל

גני נוי קיימים מקדמת דנא. הגנים הראשונים שהוקמו וטופלו לצורכי פנאי ונוי, בניגוד לגנים שהצמיחו תוצר חקלאי (גם אם לצרכים ביתיים), התפתחו כבר בערים הראשונות של מסופוטמיה העתיקה. ידועים במיוחד הגנים התלויים בבבל שאף שולבו בארמונו של נבוכדנצר השני. גם בבבל וגם מאוחר יותר באימפריה הפרסית שולבו בגנים גם גופי מים שמטרתם הייתה מתן תחושה של "גן עדן עלי אדמות".

במשך כל העת העתיקה היו גני נוי נחלתם של מלכים ושליטים בעיקר. מאוחר יותר, התפתחה מורשת טיפול וטיפוח גנים גם בקרב מנזרים. מנזרים נוצריים טיפחו גני נוי בקלויסטרים וביפן התפתחה המסורת של גן זן ועוד תרבות שלמה בנוגע לטיפול בגנים המכונים "גנים יפנים". בימי הביניים גני נוי פיארו גם ארמונות ומבני ציבור בארצות האסלאם כדוגמת הגנים בארמון אלהמברה בספרד ומיידאן-אה אמאם בפרס.

מאוחר יותר היו גנים נחלתם של משפחות אצולה, בעיקר אצולה כפרית, אשר דאגו לטפח גינות נוי סביב ביתם. שני סגנונות גני נוי שהיו מקובלים בקרב האצולה האירופאית היו הגן האיטלקי וגן צרפתי שפיארו ארמונות ואחוזות. למעט גינות פרטיות קטנות בכפרים, רק לקראת סוף המאה ה-18 והמאה ה-19 החלו להופיע גנים ציבוריים לרווחת הציבור גם בתוך הערים במקביל להתפתחות תרבות של גינות נוי פרטיות הצמודות לבתים עירוניים.

בסוף המאה ה-19, לאחר שערים רבות התפתחו בקצב מהיר בעקבות המהפכה התעשייתית ונוצרו מרחבים עירוניים גדולים מאוד ללא שטחי ציבור ירוקים, התפתחה הגישה של "עיר גנים" אשר החלה מיושמת במקומות שונים בעולם בתכנון הערים המודרני. גני נוי ציבוריים ומקומות לביסוס גני נוי פרטיים הם אחד מאבני הייסוד בתכנון הסביבתי של ימינו.

טיפוח גינות לצורכי פנאי ונוי הוא כיום תחביב נפוץ בקרב אנשים רבים. גנים מוקמים הן לצרכים שימושיים בהם יכולים לבלות אנשים והן כאלמנטים נופיים בלבד, שכמעט אין גישה אליהם, בצידי דרכים בין-עירוניות, בכניסות לערים ובסביבות נוספות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן (נוי) בוויקישיתוף


ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן (נוי) בוויקישיתוף
  • עמוס רון, הגן כסמל. פורסם במקור ב"גן ונוף", מס' 12, עמ' 29-31