הזמנה לחתונה
הזמנה לחתונה היא מסר, שבאמצעותו בני זוג העומדים להתחתן, כמו גם הוריהם של בני זוג אלה, מזמינים את קרוביהם וידידיהם להשתתף בטקס החתונה. הדרך המקובלת להזמנה זו היא באמצעות מכתב מודפס, שאליו נלווים אמצעים תקשורת נוספים, כגון שיחת טלפון, דואר אלקטרוני וכדומה.
ההזמנה לחתונה כוללת את שמות בני הזוג הנישאים, את מקום עריכת החתונה ומועדה. אל פרטים בסיסיים אלה נלווים פרטים נוספים, כרצון מנסחי ההזמנה ומעצביה. בישראל מקובל להוסיף למשל את שמות הוריהם של בני הזוג. בציבור החרדי מקובל בדרך כלל שהוריי הנישאים חתומים על ההזמנה, ולא בני הזוג. במגזרים מסוימים שמרניים יותר, ייתכן גם ששם האישה יושמט וההזמנה תישלח רק בשם אבות החתן והכלה או בשם פלוני ורעייתו, ללא אזכור שמה של האישה.
הזמנות לחתונה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפתחות תעשיית ההזמנות לחתונה משיקה פחות או יותר להתפתחות הדפוס ותעשיית הנייר וככל שאלה האחרונים ידעו להעמיד לרשות המזמינים כלים טובים יותר כן חלו שנויים במראה, בצורה, ובתכנים של ההזמנות לחתונה.
טרם התפתחות הדפוס ההכרזה על הנישואין הייתה נמסרת לציבור בפי הגבאי בבית הכנסת כחלק מן ההודעות האחרות אותן היה מוסר לציבור על אירועים שונים בחיי הקהילה, ובכרזות מעוטרות בסמלים ובפסוקים יהודיים שנכתבו בכתב ידם של המזמינים או הוזמנו על ידם אצל סופר סת"ם והיו נתלים במקומות ציבוריים בשכונה היהודית ובאמצעותם אף נמסרו פרטים על ייחוסם של החתן והכלה, זמן ומקום האירוע.
עם התפתחות הדפוס והופעתן של מכונות הבלט הראשונות בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 החל הייצור הסדרתי של ההזמנות שהטקסט בהן היה יצוק באותיות עופרת שהיו מטביעות את הטקסטים על גבי הנייר ובהמשך עם הופעת הצינקוגרפיה אף החלו לשלב בטקסט ציורים ואיורים, בעלי אופי דתי בדרך כלל.
בשלהי המאה ה-20 ועם התפתחותו של דפוס האופסט החלו ההזמנות לחתונה לזכות לעדנה גוברת והולכת. תחילה כיכבו בישראל ההזמנות עם המרכבה המפוארת הרתומה לשני סוסים בווריאציות שונות שלכולן מכנה משותף אחד: הפרש/רכב המהולל הניצב בחזית והאוחז בשוט ומאחור ניבטות דמויותיהן של החתן והכלה, זה (החתן) לבוש בהידור ופניו מקרינות ארשת מרצינה ורוב דעת ללמדך כי הוא בן טיפוחיה של האם היהודייה, עורך דין, מהנדס או רופא, ולידו הכלה החסודה, תמה ורבת חסד וחמלה, לבושה בשמלה משתפלת ובידה זר הפרחים.
מלחמת ששת הימים והניצחון הגדול על צבאות ערב, ובעקבותיו האופוריה ששטפה את הארץ, מצאו את ביטוים בקטלוגים חדשים שבהם יכול היה הזוג לבחור הזמנות לחתונה גדולות מעוטרות בהטבעות זהב וכסף וכן הזמנות על רקע ירושלים המשוחררת.
בשנות התשעים החלו להופיע הזמנות עם ציורים צבעוניים, קריקטורות וקומיקס, וטקסט החורג מן המקובל וכתוב ביד חופשית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חן מלול, הספריה הלאומית, גלגולה של הזמנה, באתר ynet