סופר סת"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סופר סת"ם תימני בעבודה בירושלים. שנת 1950 לערך.
סופר סת"ם בעבודתו.

סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילותראשי תיבות: סת"ם). סופר סת"ם כותב בכתב סת"ם ומשתמש בקולמוס העשוי קנה או נוצה, ובדיו מיוחד - דיו סת"ם. כמו כן, ישנם סופרים הכותבים גם ספרי נביאים וכתובים וכן את פרשת "פיטום הקטורת".

בעבר, ובמידה חלקית עדיין בימינו, הקנה לסוגיו שימש חומר הגלם העיקרי להכנת כלי הכתיבה - הקולמוס, ששמו מעיד על מוצאו. עם כניסת השימוש בנוצה התרחב השימוש במונח זה, וכלל גם כאלה העשויים נוצה.

סופרי סת"ם כפופים לדינים המפורטים בספרי הלכה כגון "קסת הסופר" מאת הרב שלמה גאנצפריד, "משנת סופרים" של החפץ חיים וכדומה.

ישנם הלכות שקשורות לאופן הכתיבה ולאופן התיקון, וא"א לדעת אם הסופר כתב ותיקן לפי ההלכה כי זה בינו לבין בוראו, לכן על הסופר סת"ם להיות ישר וירא שמים.

לאחר שבתקופות האחרונות נמצאו סופרים רבים שלא למדו את ההלכות כלל או שלא ידעו אותן די טוב, חייבו רבנים ובראשם ה"חתם סופר" את הסופרים לקבל כתב אישור מבית הדין הרבני. כתוצאה מכך הוקם בווארשא בשנת ה'תרצ"ה גוף בשם "שומרי סת"ם", אשר היה הגוף היחיד שהיה מוסמך לתת אישור לעבוד כסופר סת"ם בפולין ובסביבתה. אמנם הארגון לא התקיים זמן רב - בשנת ה'תרצ"ט השואה הגיעה לפולין. היום קיים בארץ ובארצות הברית ארגון "משמרת סת"ם", שהוא ממשיך דרכם של שומרי הסת"ם בפולין.

על סופר סת"ם לכתוב על קלף או גוויל העשוי מעור של בהמה טהורה ובדיו מיוחדת הנעשית לפי "מתכון" עתיק-יומין. מזוזה ותפילין חייבים להיכתב לפי הסדר בלבד "כסדרן" , ולפיכך נדרשת מהסופר זהירות שבעתיים.

הסופר צריך לכתוב ולתקן ביד ימין, ואם כתב או תיקן ביד שמאל פסול. ואם הוא איטר יד יכתוב ויתקן בשמאל[1].

סופר ששומע שירים וכדומה בשעת הכתיבה, יש למחות בידו[2].

הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה), ועדיף שימלאו לו ח"י שנה ושיהיה נשוי.

על פי ההלכה, מגילת אסתר שנכתבה בידי אישה או קטן תהיה כשרה לקריאה בציבור, אם אין מגילה אחרת[3]. אך ספר תורה שנכתב בידי אישה – ייפסל.

טבילה נאה לסופר.

כתיבה "לשמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקשר הסופר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים.

הלכות:

  • בתחילת הכתיבה יאמר: "אני כותב – לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילת אסתר"
  • מלבד זה, בכל פעם שכותב אזכרה (=שם ה') צריך לומר בפירוש שכותב האזכרה לשם קדושת השם.
  • ישנם סופרים המקפידים לטבול במקווה לפני כתיבת השם המפורש.

רמת השכר של סופרי סת"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות וכתיבת סת"ם הנה אומנות של ממש, שכרם של סופרי הסת"ם הנו בהתאם והוא עומד בממוצע של סך של 15,000 ש"ח ואף יותר.

לדוגמה, על כתיבת ספר תורה מקבל סופר הסת"ם סך הנע בין 80,000 ש" ל- 120,000 ש"ח, כתיבתו של ספר תורה נע בין חצי שנה לשמונה חודשים. מנגד ישנם סופרי סת"ם, אשר מעדיפים לכתוב תפילין ומזוזות. עלות התפילין הנו בין 2000 ל- 4000 ש"ח ואילו עלותה של מזוזה נעה בין 90 ש"ח ל180 ש"ח תלוי באיכות הכתב של הסופר. הזמן המושקע על כתיבת מזוזה נעה בין חצי שעה לשעה תלוי בזריזותו של הסופר ובמיומנותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכות א' ב'.
  2. ^ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכה י"ד.
  3. ^ יריעות שלמה חלק א', פרק ד' הלכה ט"ז*

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.