החברה לאסדות וספנות חופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חברת אסדות וספנות חופית ארצישראלית בע"מ נוסדה בשלהי 1919, והייתה חברת הספנות הראשונה שהקימו אנשי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. יוזמי הקמת החברה היו ד"ר מאיר גורביץ וחבריו לוועדת המים ביפו. החברה, שהקמתה אושרה על ידי השלטונות הבריטיים, שמה לה למטרה לייסד קו ספנות מסחרי בין א"י לנמלי מזרח הים התיכון, להפעיל אסדות (lighters) לפריקה ולטעינה של אוניות בחופי יפו וחיפה, ולקיים שירות ספינות חופיות לאורך חופי הארץ. בתחילת דרכה הפעילה החברה את הספינה "החלוץ", הנחשבת על כן לספינה העברית הראשונה. בפברואר 1921 טבעה "החלוץ" בסערה עזה בחוף יפו והחברה התפרקה.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ שנת 1920, בעקבות הגעתו מרוסיה של קצין הים היהודי הראשון בארץ ישראל קפיטן פרנקפורטר, החלה ועדת המים לחפש דרך לייסד צי עברי מסחרי. בהוראת הקפא"י הגישה הוועדה בקשה לרישום "החברה לאסדות וספנות חופית" ואמנם התקבל הרישיון, שנמסר לידי יו"ר ועדת המים הד"ר מאיר גורביץ, אישית מידיו של הגנרל בולם. הודפסו מניות לחברה, וגורביץ הורשה מטעמו של הקולונל אליעזר מרגולין לנאום בפני אנשי הגדודים העבריים במחנה סרפנד (צריפין). אלה קנו מיד מאות מניות במזומן.

החברה, שנוהלה בידי אברהם ריבוצקי, קנתה בתל אביב אסדת משא נגררת מסוחר בשם ליפשיץ. אסדה זו הוסבה לאוניית משא על ידי הוספת מנוע דיזל שהובא מדמשק, וניתן לה השם "החלוץ". האונייה נגררה במשך שעות בחבל ארוך על ידי פועלים ערבים מחולות חוף חיפה אל הים, והפליגה אל טקס השקתה בנמל יפו, בנוכחות נכבדי היישוב ובראשם מאיר דיזנגוף.

קברניט "החלוץ" היה מצרי, ובצוותה היו 3 מלחים עבריים - מכונאי ראשון קפלן, צבי יוספיה, וירמיהו הלפרן, בנו של השומר מיכאל הלפרן. החלוץ עסקה בהובלת מטענים בין חופי הארץ. התקופה הייתה תקופת לחימה של הצרפתים בכנופיות הצבא הערבי בצפון הארץ, ומתח רב שרר בינם לבין האנגלים. עקב חסימת הדרכים היבשתיות נשלחה החלוץ לייבא מטען מביירות לתל אביב ואנשיה ביצעו את המשימה בהתלהבות. בדרכה חזרה, חיבל רב החובל המצרי במדחף על ידי הנחת שרשרת ברזל עליו, ונעלם. אירוע זה הביא את היישוב למסקנה ברורה, שאין תקומה ללא פתח ימי. אחרי שהוחזרה לבעליה הראשונים, נטרפה "החלוץ" על סלע מול נמל יפו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובי כהן-הטב, המהפכה הימית - אחיזת היישוב היהודי בים ובחופי ארץ־ישראל, 1948-1917. ירושלים, יד בן צבי, 2019. עמ' 63-59.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובי כהן־הטב, המהפכה הימית, עמ' 63-59.