אברהם ריבוצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

אברהם ריבוצקי (18861946) היה פוליטיקאי, עיתונאי וסופר. פרסם ספרים ומאמרים בעברית על ארץ ישראל, העם היהודי ובעיות השעה. אחד מספריו נקרא:"מהצהרת בלפור עד הצהרת סמואל" בהוצאת "עבודה" משנת 1921 [1] עד שנת 1917 הנהיג מפלגת העבודה הדמוקרטית היהודית חברתית (פועלי ציון).

ריבוצקי עלה לארץ ישראל במהלך העלייה השלישית. בשנת 1919 עמד בראש 'מפלגת פועלים סוציאליסטית עברית בארץ ישראל' (מפס"ע). בשנת 1920 מונה למנהל הראשון של חברת הספנות העברית הראשונה של היישוב, 'החברה לאסדות וספנות חופית בע"מ'.

מינויו של ריבוצקי למנהל החברה, נתמך על ידי נציגי ועד הצירים, הקפא"י, חברי ועדת המים כסניף הימים של 'תנועת העבודה המאוגדת', ובתמיכת אנשי תנועת פועלי ציון ותנועת החלוץ והפועל הצעיר. הוא ניהלה במשך כשנה, ובשנת 1921 סיים תפקידו שלא מרצונו. היה זה עקב הפסקת פעילות החברה מחוסר תקציב, שהיה אמור להגיע מוועד פועלי ציון, האחראי על מכירת מניות החברה בניו יורק. משלא הגיע ההון הדרוש, הביא הדבר לביטול חוזה החכירה. למרות ההשקעה הגדולה באונייה "החלוץ" וחיוניותה ליישוב, הוחזרת החלוץ לבעליה הקודמים, מר ליפשיץ ושות'.

לימים יצא ריבוצקי לארצות הברית וחי בעיר ניו יורק, שם עסק בכתיבה. בחודש נובמבר 1931, ביקשה הגברת ריבוצקי לרדת מאונייה בנמל יפו לבקר בארץ ישראל ו'סורבה כניסתה' בשל חשד שלטונות המנדט הבריטי בבעלה אברהם ריבוצקי. הוא נחשד עקב פעילותו הפוליטית במעורבות בפעילות נגד המנדט. חיים ארלוזורוב מראשי הסוכנות היהודית בארץ ישראל, התערב אצל הפקידות ביפו, ואף נאלץ להפגש עם ממלא מקומו של הנציב העליון, עד שלבסוף הסדיר זאת משנאלץ לערוב לה. משך ביקורה הוקצב לשלושה חודשים כחוק. ארלוזורוב רשם זאת ביומנו "יומן ירושלים", מיום ד', 4 נובמבר 1931, כתב המאיר מעט על מעמד משפחת אברהם ריבוצקי בעיני ראשי היישוב [2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]