היד המלוקקת (אגדה אורבנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היד המלוקקתאנגלית: The Licked Hand) הידועה גם בשמות "ליקוק מכלב" או "גם בני אדם יכולים ללקק"[1] היא אגדה אורבנית בעלת מספר גרסאות. האגדה הופיעה לראשונה על גבי דפוס בפברואר 1982.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדה צעירה נשארת בבית לבדה בפעם הראשונה, כאשר רק הכלב שלה מארח לה לחברה. הילדה מקשיבה לחדשות ושומעת על רוצח שמסתובב חופשי בשכונה בה היא מתגוררת. הילדה נבהלת, נועלת את הדלתות והחלונות בביתה, אך שוכחת לנעול את החלון במרתף הבית. הילדה נכנסת למיטתה ביחד עם כלבה ונותנת לו לישון למרגלות המיטה. במהלך הלילה, הילדה מתעוררת למשמע רעשי טפטוף שמגיעים מחדר הרחצה בבית. הרעשים מפחידים את הילדה, אבל היא מפחדת לצאת מהמיטה ולגלות את מקור הרעש. במטרה להרגיע את פחדיה, הילדה שולחת את ידה לתחתית המיטה לכיוון כלבה ומרגישה ליקוק על כף ידה. בבוקר למחרת, הילדה מתעוררת והולכת לחדר הרחצה במטרה לשתות מים ומגלה באמבטיה את גופת כלבה שהושחטה ואת דמו מטפטף על האריחים. על קיר החדר נכתב "גם בני אדם יכולים ללקק" בעזרת דמו של הכלב.

גרסאות אחרות לאגדה מציגות אישה זקנה במקום ילדה צעירה. גורלו של הכלב גם הוא משתנה, החל מהיותו תלוי בחדר האמבטיה בפשטות ועד לגופת כלב מרוטשת. לעתים, המשפט נכתב על רצפת האמבטיה או על המראה מאשר על הקיר. חלק מהגרסאות כוללות את הורי הילדה שחוזרים לבית ומוצאים את הרוצח שמסתתר במרתף הבית, בארון בחדר השינה של הילדה או מתחת למיטתה. גרסאות אחרות כוללות את הורי הילדה שחוזרים לבית בבוקר ושואלים אותה אם הלילה עבר בשלום, כאשר היא מספרת להם שהכלב הרגיע אותה, הם מופתעים ומסבירים לה שהכלב סגור בתוך מרתף הבית או קשור בחצר. בחלק מהגרסאות הסיפור מסתיים כאשר הרוצח מעולם לא נמצא או כאשר הילדה מתה.

במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1919 פורסם סיפור בשם "יומנה של גברת פוינטר" מאת הסופר אם. אר ג'יימס (אנ') ובו איש צעיר מלטף את כלבו (או כך לפחות הוא חושב) בזמן שהוא קורא ידיעה על מותו של תלמיד. בסיפור זה, הדמות אותה האיש מלטף היא אינה כלב.
  • האגדה האורבנית סופרה על ידי דמויות הסרט "Death Screams (אנ')" בזמן ישיבה מסביב למדורה.
  • האגדה הוצגה בסרט "Campfire Tales (אנ').
  • אחת מגרסאות הסיפור מוצגת בסרט "אגדה עירונית 2".
  • הפרק "Family Remains" בסדרת הטלוויזיה "על טבעי" מציגה גרסה נוספת לאגדה לפיה ילד פרא מלקק את ידה של נערה מתבגרת. הנערה הופכת להיסטרית לאחר שהיא מבחינה בכלבה עומד במסדרון ומבינה שלא הוא מלקק אותה. בגרסה זו, הכלב נרצח בזמן שגיבורי הסדרה, סאם ודין עוזרים לבני המשפחה לברוח מהבית.
  • בסרט "אגדה עירונית 3", אחת הדמויות נרצחת בדרך הדומה לרצח הילדה בסיפור.
  • בסרט "ג'ון מת בסוף (אנ')" גיבור הסרט נכנס למיטה (במטרה להוביל אליה רוח רפאים) ומתעורר לאחר שהוא מרגיש ליקוקים בכף ידו, אך במהרה מתברר שכלבו של הגיבור שותה מים מקערה בחדר אחר.
  • אחת מגרסאות הסיפור מסופרת בסדרה "The Enfield Haunting (אנ')".
  • הסיפור שומש כסיפור מקור לדמות בשם "ראימי" במאנגה ובסדרת האנימה "ההרפתקה המוזרה של ג'וג'ו".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jan Harold Brunvand, Encyclopedia of urban legends, Santa Barbara, Calif. : ABC-CLIO, 2001, ISBN 978-1-57607-532-6