היה היה בעתיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היה היה בעתיד
Adventures in tomorrow
מאת קנדל פוסטר קרוסן
שפת המקור אנגלית
הוצאה
שנת הוצאה 1951
הוצאה בעברית קרני
תרגום לעברית יונתן רטוש בשמו אוריאל שלח
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001835052

היה היה בעתיד היא אנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני קצרים שיצאה לאור ב-1952 בישראל, בהוצאת קרני. האנתולוגיה היא תרגום לעברית של אנתולוגיה דומה שיצאה לאור בארצות הברית ב-1951 בעריכת סופר המדע הבדיוני קנדל פוסטר קרוסן (אנ') בכותרת "Adventures in tomorrow" (מילולית - "הרפתקאות במחר"). התרגום נעשה בידי יונתן רטוש, שלא השתמש בשם העט "רטוש" שבו נודע, אלא בשמו - אוריאל שלח.

האנתולוגיה היא בין הספרים החלוציים שיצאו לאור בעברית בתחום המדע הבדיוני. בעת צאתה טרם נטבע עוד המושג "מדע בדיוני" ולכן כלל הספר הקדמה קצרה המספרת על סוגה חדשה זו, וסוקרת את תולדותיה. קרוסן, מחבר ההקדמה כתב כי "תוך השנתיים האחרונות צץ משהו חדש בשדה הספרות באמריקה. היילוד רב האונים נודע בכינויים שונים, ספרות מדע, פנטסיה מדעית, "מידוע", פנטסיה, אין שני מבקרים שהסכימו על הגדרה אחת או כינוי אחד, ואף אחד מן המוצעים אינו מניח את הדעת כל הצורך". לפיסקה זו באה הערתו של רטוש כי "ההגדרה הטובה ביותר: "סיור דמיוני של איזו עובדה או תאוריה שבתחום הדעת". מיטב הכינויים היה אפס כל כינוי, אבל לשם ציון יצוינו כאן כל הסיפורים מסוג זה כספרות מדע". ואמנם, כותרת המשנה של הספר היא "קובץ נבחר של סיפורי מדע".

הספר מחלק את העתיד למספר תקופות:

  • התקופה האטומית שבין 1960 ל-2100, העומדת בצילה של פצצת האטום שהייתה אז חידוש מדעי מטיל אימה. שער זה כלל סיפורים מאת וורד מור, ריי ברדבורי וולטר ו. ט. קלרק. סיפורים אלו חזו את תוצאותיה של המלחמה האטומית, שרבים אז חששו מפניה. סיפורים אלו הם סיפורים קודרים, המציגים מציאות של השמדה הדדית מובטחת, ואת קיצו של המין האנושי. כדברי העורך "הסיפורים הללו הם בבואת הספק והפחד שעוררה בתקופתנו הפרוכת האדומה על פני הירושימה."
  • התקופה הגלקטית שבין 2100 ל-3000, בה נראה כי "אם אך נשכיל לעבור את הסכנה הנוכחית של הפצצה האטומית יצלח האדם וילך, אולם העתידות שהם חוזים לאדם רבות פנים הן כאדם עצמו". שער זה כולל שני סיפורים, האחד "אוטומט" מאת א. א. ואן ווגט, שעניינו רובוטיקה, ואילו השני "ציבור מצומצם", תרומתו של העורך קרוסן לאנתולוגיה, עוסק באוליגרכיה עתידנית וחורבנה.
  • תקופת הכוכבים, שבין 3000 ל-10,000. שער זה עוסק במסע בחלל, וכולל סיפורים מאת סם מרוין וליי בראקט.
  • התקופה הדלפית שבין 10,000 ל-1,000,000. שער זה כולל שני סיפורים העוסקים בקיצה של ההתפתחות האנושית, וממוקמים עשרות אלפי שנים עד מיליון שנה בעתיד. בסיפורו של רוברט ארתור "קץ ההתפתחות", מוצג שינוי אבולוציוני שיוצר גזע של "אדם על", המשעבד את יתר האנושות, אך משמיד את עצמו, ומותיר אך את "אדם" ו"חווה" להתחיל הכול מהתחלה. סיפורו של אנתוני באוצ'ר "נקודת המהפך", מתאר פלישה עתידית של "רצועות צהובות" מן החלל החיצון, המשמידות את האנושות. במטרה להמלט מפניהן משתמש הגיבור במכונת זמן, ויוצר לולאת זמן אינסופית.

רוב הסיפורים בספר הינם קודרים, ומציגים את העתיד כמקום מפחיד וקודר. ההתפתחות המדעית, לדעתם, לא תשנה את דרכו של האדם. כך, כמעט ולא נתקלים גיבורי הספר במסעם בין הכוכבים בגזעים זרים, או באתגרים מדעיים מסובכים (פרט למסע הכוכבי עצמו, שמנגנונו כמעט ואינו מוסבר), אלא באופי האנושי ובחברה האנושית המוכרים לנו היטב מזמננו אנו.

הספר הוא פרי תקופתו, תקופת המלחמה הקרה. החשש מפני המלחמה האטומית משמידת הכול, ומפני האויב בברית המועצות היוצר את החברה הטוטאליטרית הנתפסת כשיעבוד הרוח האנושית, המובא בגלוי בחלקו הראשון של הספר, ובמשתמע ביתר חלקיו. הקידמה האנושית מוצגת כאיום, ובחלקו האחרון של הספר מוצגת הקידמה כתנועת מטוטלת מחזורית, המביאה את המין האנושי באופן בלתי נמנע בדיוק אל נקודת ההתחלה ממנה יצא.

הספר משקף היטב את התקופה בה יצא, תקופת המדע הבדיוני "הקשה", של תחילת שנות ה-50. זרמים מאוחרים יותר, ואף מתוחכמים יותר כמדע הבדיוני ה"פסיכולוגיסטי", או ספרות הפנטזיה אינם משתקפים בו.

זוהי אחת האנתולוגיות הראשונות של מדע בדיוני שיצאו לאור בעברית, וניתן לומר שספר זה היה בבחינת כיוון דרך של ממש בהחדרת סוגה זו אל המו"לות העברית. העובדה כי משורר נחשב כרטוש השקיע מזמנו בתרגום האנתולוגיה, העניקה לה לגיטימציה.

ראוי לציין כי התרגום העברי אינו כולל את כל הסיפורים שנכללו במקור האנגלי, אלא רק תשעה מבין חמישה עשר סיפורים שהופיעו במקור. עובדה זאת לא הוזכרה בספר העברי ולא נאמר מי קיבל את ההחלטה איזה סיפורים לתרגם ואיזה לא. מהשוואת המקור עם התרגום נראה כי הושמטו כמה סיפורים בעלי גוון הומוריסטי, כגון סיפור של Henry Kuttner המתאר את עלילותיו והרפתקאותיו של נוכל ורמאי בין-כוכבי. השמטת סיפורים אלה העניקה לנוסח העברי גוון כללי רציני וקודר יותר מזה של המקור האנגלי. כמו כן הושמט בתרגום העברי סיפור נועז לזמנו מאת C. L. Moore אשר תיאר מערכת יחסים מעוותת והרסנית בין אסטרונאוט לבין חייזר המסוגל ללבוש דמות אשה.