היינריך הראשון, נסיך אנהלט
_von_Anhalt.jpg) | |||||||
| לידה |
1170  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1252 (בגיל 82 בערך) | ||||||
| מדינה |
האימפריה הרומית הקדושה | ||||||
| בן או בת זוג |
אירמגרד מתורינגיה | ||||||
| שושלת House of Ascania in Anhalt | |||||||
| |||||||
  | |||||||
היינריך הראשון, נסיך אנהלט (בגרמנית: Heinrich I., Fürst von Anhalt; 1170 – 1252), חבר בית אסקניה, ורוזן אנהלט בין השנים 1212–1218, ולאחר מכן נסיך אנהלט עד מותו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היינריך נולד בשנת 1170, והיה הבן הבכור של ברנהרד, רוזן אנהלט ובריגיטה מדנמרק, בתו של קנוט החמישי, מלך דנמרק. אביו קיבל את דוכסות סקסוניה מהקיסר פרדריק ברברוסה אחרי הדחתו של הדוכס היינריך הארי מבית ולף בשנת 1180. לאחר מותו בשנת 1212, חילקו היינריך ואחיו את הנחלות: היינריך קיבל את נחלות המשפחה סביב באלנשטדט, שם הוא הקים את נסיכות אנהלט, בעוד אחיו הצעיר אלברכט ירש את דוכסות סקסוניה, שכללה את השטחים סביב ויטנברג ובלציג (מאוחר יותר דוכסות סקסוניה-ויטנברג), כמו גם את השטחים באזור לאוונבורג.
.svg)
בתחילה היה היינריך תומך נאמן של בית הוהנשטאופן יורש העצר פרידריך השני, אם כי מאוחר יותר הוא תמך באופן זמני בקיסר אוטו הרביעי מבית ולף, בעקבות סכסוך עם הארכיבישופים של מגדבורג. בשנת 1215, הוא נטל לעצמו את התואר "הנסיך", ולאחר מותו של אוטו בשנת 1218 הוא קיבל את התואר באופן רשמי. משנת 1220 שימש היינריך כאפוטרופוס לבניו של בן דודו אלברכט השני, מרקיז ברנדנבורג, יחד עם הארכיבישוף אלברכט הראשון מקאפרנבורג ואחיו, אלברכט הראשון, דוכס סקסוניה.
היינריך תמך בקיסר פרידריך השני, במהלך המרד של בנו היינריך השביעי, מלך סיציליה ומלך גרמניה בשנת 1234, כמו גם במערכותיו באיטליה נגד הליגה הלומברדית, השתתפות במצור על ברשיה בשנת 1238. עם שובו לגרמניה הוא היה מעורב בסכסוך בין ארכיבישוף מגדבורג ווילברנד פון קפרנברג עם בני דודיו האסקניים, מרקיזי ברנדנבורג, שבהם נהרסו אחוזות ניינבורג על ידי חיילי אוטו השלישי, מרקיז ברנדנבורג בשנת 1242. שני הצדדים התפייסו בשנת 1245, בתיווכו של אוטו הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג, שחיתן את בתו מטילדה, אחיינית של מרקיזי ברנדנבורג, עם בנו הבכור של היינריך, היינריך השני.
-es.svg)
לפני מותו, בשנת 1245 ציווה היינריך לחלק את נסיכות אנהלט בין בניו: היינריך השני, ירש את אשרסלבן, ברנהרד קיבל את ברנבורג, וזיגפריד ירש את צרבסט, בעוד בניו הצעירים הוסמכו לכמורה, ואכן לאחר מותו של היינריך ב-1252, חולקה הנסיכות בין בניו. צאצאיו שלטו בדוכסות אנהלט עד 1918.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1211 התחתן היינריך עם אירמגרד מתורינגיה, בתו של הרמן הראשון, רוזן תורינגיה, ממנה היו לו אחד עשר ילדים:
- היינריך השני, נסיך אנהלט-אשרסלבן (1215–1266)
- יודית (מתה ב-1277), התחתנה עם ניקולאוס הראשון, הלורד של ורלה
- סופיה (מתה ב-1272), התחתנה עם אוטו הראשון, דוכס מראניה, ולאחריו התחתנה עם זיגפריד, רוזן רגנשטיין, ולאחריו התחתנה עם אוטו, רוזן האמרסלבן
- ברנהרד הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג (1218–1287)
- אלברכט (מת ב-1245)
- הרמן (מת ב-1289)
- מגנוס (מת ב-1264)
- אוטו (מת ב-1246)
- זיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט (1230–1298)
- הדוויג (מתה ב-1259), התחתנה עם בולסלאב השני, דוכס שלזיה
- גרטרוד (מתה ב-1275)
