כריסטופר פלאמר
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת הגהה. | ||
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת הגהה. | |
| כריסטופר פלאמר | |
| לידה |
13 בדצמבר 1929 טורונטו, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| פטירה |
5 בפברואר 2021 (בגיל 91) וסטון, ארצות הברית |
| שם לידה |
Arthur Christopher Orme Plummer |
| מדינה |
קנדה |
| מקום מגורים |
וסטון |
| כינוי |
Chris |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות | 1953–2021 (כ־68 שנים) |
| בנות זוג |
איליין רג'ינה טיילור (2 באוקטובר 1970 – 5 בפברואר 2021 (50 שנה)) |
| ילדים |
אמנדה פלומר |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
ארתור כריסטופר אורם פלאמר (באנגלית: Arthur Christopher Orme Plummer; 13 בדצמבר 1929 – 5 בפברואר 2021) היה שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה קנדי. פלאמר היה מועמד לאוסקר ב-2009 על תפקידו בסרט "התחנה האחרונה" ואף זכה בפרס אוסקר בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר לשנת 2011 על תפקידו בסרט "בגינרס". פלאמר, שהיה בן 82 בעת הזכייה, היה הזוכה המבוגר ביותר שזכה באוסקר. נוסף על כך, הוא זכה בשני פרסי אמי, בפרס גלובוס הזהב, בפרס גילדת שחקני המסך ובשני פרסי טוני, והיה מועמד פעמיים נוספות לפרס גלובוס הזהב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלאמר נולד בטורונטו שבקנדה לאיזבלה מרי וג'ון אורם פלאמר. פלאמר הוא נינו של ראש ממשלת קנדה השלישי ג'ון אבוט. הוריו התגרשו זמן קצר לאחר שנולד ופלאמר גדל כילד יחיד בכפר סנוויל שבקוויבק.
במטרה להפוך לפסנתרן מקצועי, לקח פלאמר מספר שיעורים, אך בעקבות חיבה לתחום התיאטרון, עזב את הקריירה המוזיקלית לטובת לימודי משחק בבית ספרו. כדי לרכוש ניסיון ולפתח את יכולות המשחק שלו, נסע פלאמר ללמוד במוסד תיאטרון מקומי באוטווה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום התיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הצלחתו הראשונה בברודוויי נחל פלאמר ב-1973 במחזה "Cyrano" של אנתוני ברג'ס בו גילם את דמותו של הסופר סיראנו דה ברז'ראק. הופעה זו זיכתה את פלאמר בפרס הטוני ובפרס דרמה דסק (Drama Desk Award). את פרס הטוני השני שלו קיבל פלאמר ב-1997 על הופעתו בהפקה הקנדית "בארימור".
מלבד שתי זכיות בפרס הטוני, פלאמר היה מועמד חמש פעמים נוספות לפרס על הופעותיו במחזות "J.B." של ארצ'יבלד מקליש, "שטח הפקר" של הרולד פינטר, "משפט הקופים" ובמחזות השייקספירים "אותלו" ו"המלך ליר" של ג'ונתן מילר.
קריירה קולנועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירת המשחק של פלאמר החלה בשנת 1958 כשלוהק לתפקיד משני בסרטו של סידני לומט "זרקורי במה". תפקידו המשמעותי הראשון היה בסרטו של ניקולאס ריי "רוח נושבת באברגליידס", שיצא ב-1959 על פי תסריט מאת באד שולברג. פלאמר התפרסם לראשונה בתחומי הוליווד ב-1964 בדרמה ההיסטורית "נפילתה של האימפריה הרומית" בדמותו של קיסר רומא קומודוס.
הופעה זו הביאה לתפקיד הפריצה שלו ב-1965, בדרמה המוזיקלית הקלאסית של רוברט וייז, "צלילי המוסיקה". פלאמר הופיע בתפקיד הראשי, קפטן ג'ורג' פון-טראפ, אב אלמן לשבעה ילדים, המתאהב בצעירה בשם מריה המיועדת להיות נזירה, ומבטל את אירוסיו לברונית שרדר כדי להינשא לה. עם סיפוח אוסטריה בידי הנאצים, המשפחה מצליחה להימלט לשווייץ.
שתי הופעות בולטות נוספות של פלאמר באותו עשור היו בדרמה "דייזי" (Inside Daisy Clover) העוסקת בתעשיית הסרטים של הוליווד ובסרט המלחמה של גאי המילטון "הקרב על בריטניה", בו הופיע בתור טייס קרב קנדי.
בשנות ה-70 התפרסם פלאמר בזכות הופעותיו כארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון בדרמת המלחמה הסובייטית-איטלקית "ווטרלו", בסרט השלישי בסדרת סרטי "הפנתר הוורוד" של בלייק אדוארדס, "שובו של הפנתר הוורוד" ובסרט ההרפתקאות של ג'ון יוסטון האיש שרצה להיות מלך. בנוסף הופיע בתור הנסיך היהודי הורדוס אנטיפס בסדרה "ישו מנצרת" ובתור הבלש הספרותי שרלוק הולמס בסרט "רצח לפי פקודה", הופעה אשר זיכתה את פלאמר בפרס הג'יני. את פרס אמי הראשון שלו קיבל פלאמר ב-1976 על תפקידו בהפקה "חלפני הכספים של ארתור היילי".
בשנות ה-80 בלט בעיקר בהופעה אחת בדרמה "היכן שהוא בזמן". פלאמר היה מועמד בשנית לפרס אמי ב-1983, על משחקו בסדרה "ציפורים מתות בסתר". לאחר מכן הופיע פלאמר במותחן הבדיוני של טרי גיליאם "12 קופים", בתור ד"ר גוינס מדען בעל מעבדה לפיתוח נגיפים ואביו של ג'פרי ג'וינס (בראד פיט) ששהה בבית החולים לחולי נפש בו נכלא גיבור הסרט ג'יימס קול (ברוס ויליס) ובדרמה הביוגרפית "המקור" בה גילם את מנחה הטלוויזיה המפורסם מייק וולאס. ב-1993 זכה פלאמר בפרס אמי שני על תפקידו כמספר בסדרת האנימציה "Madeline".
בשנות ה-2000 הופיע בסרטים "טרגדיה אמריקאית" ו"נפלאות התבונה" של רון הווארד, שם הופיע בתור ד"ר רוזן, הפסיכיאטר של ג'ון פורבס נאש (ראסל קרואו). לאחר מכן הופיע בתפקידים משניים בסרטים שוברי קופות כגון "אוצר לאומי", "אלכסנדר" של אוליבר סטון בו גילם את דמותו המיתולוגית של אריסטו ו"סוריאנה" בו הופיע כדין ווייטינג, פעיל ב"תנועה לשחרור אירן". כמו כן שיחק פלאמר בסרט הטלוויזיוני "Our Fathers", סרט שזיכה אותו במועמדות שלישית לפרס אמי.
בשנת 2006 שיחק בתפקיד סימון ויילר בדרמה הרומנטית "הבית באגם" של הבמאי אלחנדרו אגרסטי. בשנת 2010, שהיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, לפרס גלובוס הזהב, לפרס אינדפנדנט ספיריט על תפקידו הראשי בדרמה הביוגרפית "התחנה האחרונה". בסרט גילם פלאמר את דמותו של הסופר הרוסי הנודע לב טולסטוי, כותב הרומן, מהחשובים ביותר בספרות העולמית, "מלחמה ושלום". נוסף על כך, דיבב פלאמר את דמותו של צ'ארלס מונץ בסרט האנימציה המצליח "למעלה".
ב-2011 השתתף בסרט "ביגינרס" בתפקיד האל, אביו הגוסס והגאה של אוליבר (יואן מקגרגור). על תפקידו בסרט זכה בפרס גלובוס הזהב, בפרס גילדת שחקני המסך, בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד משנה, וכן בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.
ב-2017 היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו בסרט "כל הכסף שבעולם" לאחר שהחליף את קווין ספייסי.
בשנים 2019–2021 שיחק בשתי עונותיה הראשונות של סדרת המסתורין הקנדית "Departure" בערוץ גלובל טלוויז'ן נטוורק (אנ') את דמותו של הווארד לוסון.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלאמר היה נשוי שלוש פעמים. נישואיו הראשונים היו ב-1956 לשחקנית התיאטרון תמי גריימס, נישואים שנמשכו ארבע שנים. לזוג נולדה בת אחת בשם אמנדה פלאמר, שגדלה להיות שחקנית מצליחה זוכת שלושה פרסי אמי ופרס טוני, אולם כפי שכתב פלאמר באוטוביוגרפיה שלו ("In Spite of Myself"), השניים לא היו בקשר כלל כאשר הייתה ילדה. נישואיו השניים היו לעיתונאית פטרישה לואיס בשנת 1962 ונמשכו חמש שנים. אשתו השלישית משנת 1970 עד מותו הייתה הרקדנית והשחקנית הבריטית איליין רג'ינה טיילור.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במה מוכה (1958) - בתפקיד: ג'ו שארידן
- נפילתה של האימפריה הרומית (1964) - בתפקיד: קומודוס
- צלילי המוסיקה (1965) - בתפקיד: קפטן גאורג פון טראפ
- דייזי (1965) - בתפקיד: ריימונד סוון
- ליל הגנרלים (1967) - בתפקיד: פילדמרשל רומל
- הקרב על בריטניה (1969) - בתפקיד: מפקד הפלוגה קולין הארווי
- ווטרלו (1970) - בתפקיד: ארתור וולסלי, הדוכס של וולינגטון
- מדרגות מפותלות (1978) - בתפקיד: ג'והן סיטון
- שובו של הפנתר הוורוד (1975) - בתפקיד: סיר צ'ארלס ליטון
- האיש שרצה להיות מלך (1975) - בתפקיד: רודיארד קיפלינג
- נולדה לתהילה (1978) - בתפקיד: רייקל
- רצח לפי פקודה (1979) - בתפקיד: שרלוק הולמס
- רחוב אחד אהבה אחת (1979) - בתפקיד: פול סלינגר
- התרסקות כוכבים (1979)- בתפקיד: ראש הממשלה ג'והן א. מקדונלד
- היכן שהוא בזמן (1980) - בתפקיד: וו אף רובינסון
- עד ראייה (1981) - בתפקיד: ג'וזף
- גלוריה הקטנה... סוף סוף מאושרת (1982) – סרט טלוויזיה - בתפקיד: רג'י ונדרבילט
- הארגמן והשחור (1983) - בתפקיד: קולונל הרברט קאפלר
- נופי חלום" (1984) - בתפקיד: ליאו ארגיל, בוב קליר
- פייבל והחלום האמריקאי (1986) - בתפקיד: מיסטר רובאלבנג
- ערפד בוונציה (1986) - בתפקיד: פרופ' פאריס קאטאלאנו
- השוטר מלוס-אנג'לס (1987) - בתפקיד: ג'ונתן לורנס
- איפה שהלב (1990) - בתפקיד: שיטי
- מסע בין כוכבים 6: הארץ הלא נודעת (1991) - בתפקיד: צ'אנג
- מלקום אקס (1992) - בתפקיד: צ'אפלין ג'יל
- זאב (1994) - בתפקיד: ריימונד אלדן
- Crackerjack (1994) - בתפקיד: אייבן גץ
- חשדות מהעבר (1995) - בתפקיד : וייקמן
- 12 קופים (1995) - בתפקיד: דוקטור גוינס
- ניסוי וטעייה (1997) - בתפקיד: ג'ורג' היס
- תינוקות בטוילנד (1997) – בתפקיד : דיבוב קולו של בארנבי קרוקדמן
- גברים בשחור (1997) - בתפקיד: הולמס
- ללא הגיון (1998) - בתפקיד: אולריך שטיינר
- המקור (1999) - בתפקיד: מייק וולאס
- אחוז דיבוק (2000) - בתפקיד: ארכיבישוף יום
- דרקולה 2000 (2000) - בתפקיד: אברהם ואן הלסינג
- Full Disclosure (2001) - בתפקיד: רוברט לקר
- לאקי ברייק (2001) - בתפקיד: גרהאם מורטימר
- נפלאות התבונה (2001) - בתפקיד: דוקטור רוזן
- אררט (2002) - בתפקיד: דייוויד
- ניקולס ניקלבי (2002) - בתפקיד : ראלף ניקלבי
- המפתח לפחד (2003) - בתפקיד: מיסטר מאסי
- אוצר לאומי (2004) - בתפקיד: ג'והן אדמס גריטס
- אלכסנדר (2004) - בתפקיד: אריסטוטל
- חייב לאהוב כלבים (2005) - בתפקיד: ביל
- סוריאנה (2005) - בתפקיד: דין וייטינג
- העולם החדש (2005) - בתפקיד: קפטן ניופורט
- האיש שבפנים (2006) - בתפקיד: ארתור קייס
- הבית באגם (2006) - בתפקיד: סימון ויילר
- לסגור מעגל (2007) - בתפקיד: ג'אק
- האיש בכיסא (2007) - בתפקיד: פלאש מאדן
- למעלה (2009) - בתפקיד: דיבוב קולו של צ'ארלס מרנץ
- 9 (2009) - בתפקיד: דיבוב קולו של מספר 1
- הכלב שלי טוליפ (2009) – בתפקיד: דיבוב קולו של ג'י . אר . הקרלי
- מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס (2009) - בתפקיד: דוקטור פרנסוס
- התחנה האחרונה (2009) - בתפקיד: ליאו טולסטוי
- בגינרס (2011) - בתפקיד: האל
- נערה עם קעקוע דרקון (2011) - בתפקיד: הנריק ואנגר
- אגדת שלג (2013) - בתפקיד: דיבוב קולו של סנובול
- הקטור והחיפוש אחר האושר (2014) - בתפקיד: פרופסור קורמן
- אלסה ופרד (2014) - בתפקיד: פרד
- דני קולינס (2015) - בתפקיד: פרנק קולינס
- אני זוכר (2015) - בתפקיד: זאב גוטמן
- הנשיקה האחרונה של הקיסר (2016) - בתפקיד: קייזר וילהלם השני
- כל הכסף שבעולם (2017) - בתפקיד: ג'יי פול גטי
- צוקי החופש (2019) - בתפקיד: טאנאסי
- רצח כתוב היטב (2019) - בתפקיד: הרלן טרומבלי
- The Last Full Measure (2019) - בתפקיד: פרנק פיצנבארגר
- Heroes of the Golden Mask (2023) - בתפקיד: דיבוב קולו של ריזו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריסטופר פלאמר, ברשת החברתית Goodreads
כריסטופר פלאמר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
כריסטופר פלאמר, באתר AllMovie (באנגלית)
כריסטופר פלאמר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- כריסטופר פלאמר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- כריסטופר פלאמר, באתר Metacritic (באנגלית)
כריסטופר פלאמר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
כריסטופר פלאמר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
כריסטופר פלאמר, באתר Discogs (באנגלית)
כריסטופר פלאמר, באתר Songkick (באנגלית)- כריסטופר פלאמר, באתר SecondHandSongs
- כריסטופר פלאמר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כריסטופר פלאמר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ כריסטופר פלאמר הלך לעולמו בגיל 91, באתר ynet, 5 בפברואר 2021
- זוכי אוסקר: שחקן המשנה הטוב
- זוכי פרס באפט"א לשחקן המשנה הטוב ביותר
- שחקני קולנוע וטלוויזיה קנדים
- שחקני תיאטרון קנדים
- שדרת התהילה של קנדה
- זוכי פרס טוני: שחקנים
- זוכי פרס ג'יני
- זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים
- כותבי אוטוביוגרפיה קנדים
- זוכי אמי בפריים טיים: שחקן ראשי במיני-סדרה או בסרט
- זוכי אמי בפריים טיים: קריינות
- זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן משנה
- אישים זוכי פרס דרמה דסק
- קנדים ממוצא סקוטי
- אישים זוכי פרסי איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס
- זוכי פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקן המשנה הטוב ביותר
- קנדים שנולדו ב-1929
- קנדים שנפטרו ב-2021