היפנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היפנוס
Ύπνος
Waterhouse-sleep and his half-brother death-1874.jpg
תרבות דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים Somnus
אב ארבוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ניקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Pasithea
צאצאים מורפיאוס, אונאירוי, Phantasos, Phobetor
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
התאומים היפנוס ותנטוס.

היפנוס (יוונית עתיקה: Ύπνος, "שינה") היה התגלמות השינה במיתולוגיה היוונית. בקרב הרומאים הוא נודע כסומנוס (Somnus).

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היפנוס שכן במערה אפלה בעולם התחתון, הרחק מאור השמש. למערה לא היה פתח ולא הייתה כניסה. מי שכן מעז להגיע אל המערה נתקל במרבד פרחי פרג בעלי ריח משכר ונרדם. כך נשמרת הדממה על מנת שאיש לא יוכל להיכנס ולהפריע לתנומתו של היפנוס השקוע בתרדמה.

ב"איליאדה" היפנוס מוזכר כאחיו התאום של תנטוס, התגלמות המוות. הסיודוסתיאוגוניה) מציין שהיפנוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה, אך הוא לא נוקב בשמו של האב.

היפנוס היה אביו של מורפיאוס, אל החלומות, וכן היה אחד מבני לווייתו של האדס, אל השאול ושליט המתים. הוא העניק לאנדימיון את היכולת לישון עם עיניו פקוחות, כדי שגם בשנתו יוכל להשגיח על אהובתו סלנה, אלת הירח. אולם, מעבר לסיפורים אלו היפנוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמנות היפנוס תואר כגבר צעיר ערום בעל כנפיים הבוקעות מרקותיו. לעיתים הוא הוצג כבעל זקן וכנפיים המחוברות לכתפיו.

משמו של האל היפנוס נגזר המושג היפנוזה שנטבע ב-1841 על ידי הרופא המנתח הסקוטי ג'יימס ברייד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפנוס בוויקישיתוף