תנטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנטוס
Θάνατος
Euphronios krater side A MET L.2006.10.jpg
תרבות דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ארבוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ניקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Macaria עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lyncus עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תנטוס, התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית.

תָנָטוֹסיוונית: θάνατος, "מוות") היה התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. הוא שכן בעולם התחתון (אנ') ונחשב לישות מפחידה ביותר, המביאה איתה את צינת הלילה ואימת המוות. בקרב הרומאים הוא נודע כמוֹרְס (Mors).

מיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"איליאדה" מוזכר תנטוס כאחיו התאום של היפנוס, התגלמות השינה. הסיודוס מציין שתנטוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה ומציין שהוא (כמו אחיו) נולד ללא שניקס קיימה יחסי מין.

תנטוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית. בשלב מאוחר יותר, דמותו של האדס, אל השאול ושליט המתים, האפילה על דמותו של תנטוס ותפסה את מקומה. באמנות תואר תנטוס כגבר צעיר הנושא לפיד בידו האחת ופרפר בידו השנייה. לעיתים הוצג כבעל כנפיים, הנושא חרב על מותניו.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מודל הנפש הפרוידיאני, תנטוס הוא יצר המוות, אחד משני היצרים (לצד ארוס, יצר האהבה והתשוקה המינית), הקבועים בבסיס האיד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תנטוס בוויקישיתוף