הלורליי (שיר)
הלורליי (Die Lore-Ley או Lied von der Loreley) הוא שיר מאת היינריך היינה משנת 1824, שהופץ בהרחבה בגרסת שיר מאת פרידריך זילכר (1837). השיר מספר על עלמה יפה היושבת על סלע לורליי מעל הריין. היינה כתב על אגדה (Lore Lay) שכתב קלמנס ברנטנו ב-1801. השיר נחשב לביטוי של הרומנטיקה של הריין.
טקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]
Ich weiß nicht, was soll es bedeuten,
Daß ich so traurig bin;
Ein Mährchen aus alten Zeiten,
Das kommt mir nicht aus dem Sinn.
Die Luft ist kühl und es dunkelt,
Und ruhig fließt der Rhein;
Der Gipfel des Berges funkelt
Im Abendsonnenschein.
Die schönste Jungfrau sitzet
Dort oben wunderbar[;]
Ihr gold’nes Geschmeide blitzet,
Sie kämmt ihr gold’nes Haar.
Sie kämmt es mit gold’nem Kamme,
Und singt ein Lied dabei;
Das hat eine wundersame,
Gewaltige Melodei.
Den Schiffer im kleinen Schiffe
Ergreift es mit wildem Weh;
Er schaut nicht die Felsenriffe,
Er schaut nur hinauf in die Höh’.
Ich glaube, die Wellen verschlingen
Am Ende Schiffer und Kahn;
Und das hat mit ihrem Singen
Die Lore-Ley gethan.[1]
פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוגע לנושא המרכזי של אהבה נכזבת, יש המבקשים להכיר במרכיב אוטוביוגרפי בשיר זה (חווית עמליה של היינה); הסירוק במסרק הזהב מתפרש בחלקו כמחווה נרקיסיסטית, אך בעיקר כהתייחסות לסצנות המפתח באגדה נערת האווזים מסיפורי הילדים והבית של האחים גרים [2] וב"גרמניה: אגדת חורף". אחרים רואים בשיר את עיסוקו של היינה ברומנטיקה או בשירה רומנטית, שמגולמת בדמותה של לורליי. הוא השתמש במוטיבים ובאמצעי ייצוג מהרומנטיקה ומשירי עם על מנת ליצור אירוניה באמצעות הצטברות והגזמה, גם דרך פאתוס מוגזם ובדרך זו להרחיק את עצמו מהחוויה המתוארת. הקשר בין ההבל, הפיתוי והארעיות מצביע על תחייתם של מוטיבים של ארעיות ופאר שטחי כפי שהם מתגלמים בתפיסה הרומנטית.
גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-19 נוצרו למעלה מארבעים גרסאות שירים לטקסט של היינה. פופולרי ביותר היה זה של פרידריך זילכר (1837). [3]
בשנת 1841, ובגרסה מתוקנת בשנת 1856, השיר הולחן על ידי פרנץ ליסט תחת הכותרת (The LoreleySearle 273) כקטע קולי בליווי פסנתר. ליסט ערך עיבודים נוספים לפסנתר סולו ב-1861 (Searle 532) ולקול ותזמורת ב-1860 (Searle 369). עם תיאור הטון שלו ותיאור הנוף המובחן שלו, הקשור למצב רוח, לא ניתן להשוות אותו לסגנון העממי הפשוט של זילכר. [4] קלרה שומאן הלחינה את הטקסט ב-1843 כשיר בליווי פסנתר. [5] פליקס מנדלסון תכנן אופרה על הנושא (אופ' 98, לא גמור). בשנת 1900, המלחין הברלינאי פול לינקה הוציא אופרטה בשם Fräulein Loreley .
יוזף נצר הטירולי יצר גרסה להרכב טנור, בס, קלרינט (או קרן) ופסנתר. חיבור זה נחשב לאחת מיצירותיו החשובות ביותר.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לורה-ליי של היינה שימש במשך זמן רב, במיוחד במאה ה-19, כשיר עם סנטימנטלי. ולטר א' ברנדזון טען שהשיר כל כך פופולרי, שאפילו הנאציונל-סוציאליסטים ברייך השלישי לא העזו להסיר אותו מאנתולוגיות השירה, למרות שהיינריך היינה, כיהודי, היה מהמשוררים שיצירותיהם נאסרו ונשרפו. עם זאת, מחברו הועלם, ובמקום זאת, לשם ציון זהות המשורר נאמר בעיקר "משורר גרמני לא ידוע" או נוסח דומה לכך. עם זאת, טרם נמצאו ראיות לטענה זו.
עיבודים עכשוויים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירו של היינה עובר עריכה אמנותית עד היום ומעובד ליצירות עכשוויות. הנס-ירגן בוכנר, ראש להקת היינדלינג, השתמש בשיר זה בתוך השיר Waltz מתוך האלבום Spinn I מ-1985. בנוסף, גרסה קומית ל-Lore-Ley של היינה מאת קוליה וילצקה (Kolja Wilcke) פורסמה בשנת 2010 בסצנת הקומיקס הברלינאית המתפתחת. [6] [7] הלהקה מדיסלדורף "קאלחון" (Callejon) עשתה וריאציה על החומרים של היינה באלבומה "Eternia" משנת 2022 בשיר "Loreley X2p1".
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Helga Arend: Die Loreley – Entwicklung einer literarischen Gestalt zu einem internationalen Mythos. In: Liesel Hermes, Andrea Hirschen, Iris Meißner (Hrsg.): Gender und Interkulturalität. Ausgewählte Beiträge der 3. Fachtagung Frauen-/Gender-Forschung in Rheinland-Pfalz (= Frauen- und Gender-Forschung in Rheinland-Pfalz. Bd. 4). Stauffenburg-Verlag, Tübingen 2002, [[:de:Special:BookSources/3860577948|ISBN 3-86057-794-8]], S. 19–28.
- Rotraud Ehrenzeller-Favre: Loreley, Entstehung und Wandlung einer Sage. Hoops, Zürich 1948.
- Elisabeth Frenzel: Stoffe der Weltliteratur. Ein Lexikon dichtungsgeschichtlicher Längsschnitte (= Kröners Taschenausgabe. Band 300). 9., überarbeitete und erweiterte Auflage. Kröner, Stuttgart 1998, [[:de:Special:BookSources/3520300095|ISBN 3-520-30009-5]].
- Jürgen Kolbe (Hrsg.): „Ich weiß nicht was soll es bedeuten“. Heinrich Heines Loreley. Bilder und Gedichte. Hanser, München u. a. 1976, [[:de:Special:BookSources/3446123024|ISBN 3-446-12302-4]].
- Peter Lentwojt: Die Loreley in ihrer Landschaft. Romantische Dichtungsallegorie und Klischee. Ein literarisches Sujet bei Brentano, Eichendorff, Heine und anderen. Lang, Frankfurt am Main u. a. 1998, [[:de:Special:BookSources/3631320760|ISBN 3-631-32076-0]]. (= Europäische Hochschulschriften. Reihe 1: Deutsche Sprache und Literatur. Bd. 1664). (Zugleich: Stuttgart, Universität, Dissertation, 1996).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Druckfassung 1827
- ^ Johannes Wilkes, „Der Einfluss von Märchen auf Leben und Werk Heinrich Heines“, in: Märchenspiegel 1997, S. 9–12.
- ^ Étienne François, Hagen Schulze (Hrsg.): Deutsche Erinnerungsorte. Band 3. C. H. Beck, München 2001, ISBN 3-406-47224-9, S. 490.
- ^ Hans Christoph Worbs: Booklet der CD von Margaret Price und Cyprien Katsaris: Franz Liszt – Lieder und 3 Petrarca-Sonette, Teldec Schallplatten GmbH, 1986, auf CD von Teldec Classics International GmbH, Hamburg, 1999, Seite 5
- ^ Œuvre van Clara Schumann-Wieck.
- ^ Tagesspiegel, Berlins Comicszene wird immer internationaler
- ^ Kolja Wilcke, Tödliche Schönheit
.jpg){kind=link}