הלמוט בקר
 | |
| הלמוט בקר ב1944 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1902 אלטרופפין פרובינציית ברנדנבורג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
28 בפברואר 1953 (בגיל 50) מחוז סברדלובסק, ברית המועצות  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
 רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1920–1945 (כ־25 שנים) |
| דרגה |
 בריגדפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיית האס אס ה-3 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
הלמוט בקר (בגרמנית: Hellmuth Becker, 12 באוגוסט 1902- 28 בפברואר 1953), היה פושע מלחמה, קצין בכיר בוואפן אס אס בדרגת בריגדפיהרר אשר פיקד בין היתר על דיוויזיית האס אס ה-3. נידון למוות והוצא להורג בברית המועצות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלוט בקר נולד בעיירה אלטרופפין בפרובינציית ברנדנבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1920 התגייס לרייכסווהר. שירת במשך 12 שנים והשתחרר בדרגת שטאבס-פלדוובל (מקבילה לרס"ר בצה"ל). בפברואר 1933 התגייס לאס אס והצטרף למפלגה הנאצית. הוא הוצב לשרת ביחידת אס.אס. בעיר גרייפסוואלד, שם שירת ביחד עם הרמן פרייס ווילהלם ביטריך. ביולי 1934 הועלה לדרגת אונטר-שטורמפיהרר - דרגת קצונה הזוטרה ביותר באס.אס. בשנת 1935 הוצב כמפקד פלוגה ביחידת אס.אס. במחנה הריכוז דכאו (עם הזמן תהפוך היחידה לדיוויזיית האס אס ה-3 "טוטנקופף"). בשנת 1938 כמפקד גדוד השתתף בסיפוח אוסטריה ובפלישה לחבל הסודטים.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המערכה בפולין פיקד בקר על גדוד אס.אס. שפעל בעורפה של הארמייה העשירית. באוקטובר 1939 הוקמה דיוויזיית האס אס ה-3 "טוטנקופף". בקר התמנה למפקד גדוד ברגימנט רגלים ה-1 של הדיוויזיה. השתתף במערכה על צרפת. על חלקו במערכה עוטר בשתי הדרגות של צלב הברזל.
בשלבים ראשונים של מבצע ברברוסה פיקד בקר על גדוד הסיור של הדיוויזיה. באוטובר של אותה שנה מונה למפקד הרגימנט ה-3 של הדיוויזיה. במהלך הקרבות על כיס דמיאנסק עלבסיס הרגימנט שלו ויחידות נוספות הקים "כוח בקר" - יחידה שהגנה על הפרוזדור הצר שחיבר בין הכוחות המכותרים לכוח הגרמני העיקרי מחוץ לכיתור. על חלקו בקרבות אלו קיבל את עיטור הצלב הגרמני בזהב. הועלה לדרגת שטנדרטנפיהרר ומונה למפקד הרגימנט ה-6 הממונע של הדיוויזיה. השתתף בקרב חרקוב השלישי ובקרב קורסק. בספטמבר 1943 עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל. באוקטובר 1943 נשלח לאיטליה, שם השתתף בהקמת דיוויזיית הפאנצרגרנדיר אס אס ה-16.
ב-13 ביולי 1944 מונה בקר למפקד דיוויזיית האס אס ה-3, ופיקד עליה עד סוף המלחמה. באוקטובר 1944 הועלה לדרגת בריגדפיהרר. בקר קיבל על פעולותיו תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. יחד עם הדיוויזיה השתתף בקרבות הבלימה בפולין, בקרב אגם בלטון ובקרבות באוסטריה. לאחר כיבוש וינה על ידי הצבא האדום נסוג עם שרידי הדיוויזיה לאוסטריה תחתית. במאי 1945 נכנע לכוחות צבא ארצות הברית. ביום הכניעה היו בשורות הדיוויזיה קצת פחות מ־1000 חיילים ורק שני טנקים שמישים.
אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקר נמסר על ידי האמריקאים לברית המועצות. הוא הוחזק בכלא צבאי בעיר פולטבה. בנובמבר 1947, ביחד עם קצינים נוספים של דיוויזיית אס.אס. השלישית נשפט על פשעי מלחמה שביצעו חייליו בשטח ברית המועצות. נמצא אשם ונידון ל־25 שנות מאסר. את עונשו ריצה במחנה עבודה במחוז סברדלובסק. במהלך המאסר ניסה מספר פעמים לארגן שביתות אסירים. לאחר אחד הניסיונות נשפט על ידי בית הדין הצבאי ונמצא אשם בניסיון המרדה. ב-9 בספטמבר 1952 נידון לעונש מוות. גזר הדין בוצע ב־28 בפברואר 1953.
