דיוויזיית האס אס השלישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוויזיית האס אס השלישית
3rd SS Division Logo.svg
גולגולת, סמל היחידה
"Meine Ehre heißt Treue
(הכבוד שלי הוא נאמנות)"
פרטים
כינוי Totenkopf ('ראש המוות')
מדינה גרמניה הנאציתFlag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית
שיוך אס אסFlag Schutzstaffel.svg  אס אס
סוג דיוויזיה
אירועים ותאריכים
הקמה אוקטובר 1939
פירוק היחידה 9 במאי 1945
מלחמות

מלחמת העולם השנייה

דיוויזיית האס אס השלישית טוטנקופףגרמנית: Totenkopf; 'גולגולת מת') הייתה דיוויזיית משוריינת של הוואפן אס אס, חלק מצבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. ראשיתה של הדיוויזיה ביחידות האס אס טוטנקופפפרבנדה, אשר הופקדה על השמירה במחנות הריכוז.

היסטורית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה נוסדה באוקטובר 1939, כחודש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. חייליה באו מקרב יחידות גולגולת המת ושם זה דבק ביחידה עד פירוקה בשנת 1945. מקור גיוס נוסף לחיילים היו היחידות להגנת המולדת של דנציג. רוב הקצינים היו ותיקי המערכה בפולין. הפיקוד העליון נמסר לאס אס אובר גרופן פיהרר תאודור אייקה (Theodor Eicke).

בראשית המערכה על צרפת הדיוויזיה הוצבה כעתודה, אך עברה תוך פרק זמן קצר לחזית והשתתפה בלוחמה בבלגיה, שם ביצעה פשע מלחמה: רצח שבויי מלחמה בריטים. לאחר הלחימה בבלגיה הדיוויזיה עברה שוב לעתודה ולא השתתפה באופן פעיל בלוחמה בחזית.

מבצע ברברוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1941 סופחה הדיוויזיה לקבוצת ארמיות צפון של גנרלפלדמרשל וילהלם פון לב. מטרת קבוצת ארמיות זו הייתה כיבוש לנינגרד תוך חבירה עם הכוחות הפינים. הלחימה נפתחה ב-22 ביוני והדיוויזיה השתתפה בקרבות בליטא ולטביה. ביולי השתתפה בפריצת קו סטלין ולאחר מכן במהלך אוגוסט בלחימה כבדה באזור דמיאנסק.

במבצע דמיאנסק, מתקפת הנגד הסובייטית שיצרה את כיס דמיאנסק בו כותרו חלקים גדולים מהצבא הנאצי, ספגה הדיוויזיה אבדות כבדות ביותר וכ-80% מכוח האדם המקורי שלה נמחק מהמצבה. באפריל 1942 הצליחה הדיוויזיה להחלץ וטבעת הכיתור נשברה. בשל האבדות הכבדות הועברה הדיוויזיה לצרפת, בה שהתה עד פברואר 1943 לצורכי ארגון מחדש. במהלך הארגון מחדש גויסו חיילים חדשים ורוענן ציוד שנהרס בקרבות. בזכות השתתפותה בקרבות אלו שודרגה מדיוויזיית חי"ר לדיווייזיית חרמ"ש וקיבלה רגימנט טנקים.

החזרה לברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פברואר 1943 קיבלה הדיוויזיה פקודה להצטרף לקבוצת ארמיות דון בפיקודו של אריך פון מאנשטיין שנועדה לחלץ את הארמייה השישית של הוורמאכט שהייתה מכותרת בסטלינגרד. פון מנשטיין לא הצליח לחלץ את הארמייה המכותרת, והדיוויזיה, שעדיין הייתה תחת פיקודו, עברה צפונה על מנת להשתתף במתקפת הקיץ הנאצית שהגיעה לשיאה בקרב קורסק ביולי 1943. הדיוויזיה נלחמה באגף הדרומי של המתקפה הגרמנית והתבלטה בקרב פרוחורובקה, אך נשחקה ונאלצה לעבור לעתודה.

לאחר קרב קורסק סופחה הדיוויזיה לארמייה השישית שהוקמה מחדש והוצבה בדרום אוקראינה, שם השתתפה בקרבות נגד ראש הגשר הסובייטי על נהר המיוס. זמן קצר לאחר מכן, נאלצה לשוב צפונה על מנת לתגבר את המגננה הנאצית במבצע רומיאנצב, בו ניסו הרוסים לכבוש את חרקוב. למרות הלחימה העקשנית של היחידות הנאציות, הסובייטים הצליחו לאגף את המגינים והנאצים נאלצו לסגת.

חיילי הדיוויזיה בדרכם ללנינגרד, 1941.

בראשית ספטמבר 1943 הגיעה הדיוויזיה לדנייפר ונלחמה נגד ארמיית המשמר המשוריינית ה-5 של הצבא האדום, בה נלחמה גם בקרב קורסק. באוקטובר זכתה הדיוויזיה לשינוי ייעוד נוסף, הפעם לדיוויזיית שריון. בנובמבר של אותה השנה, הסובייטים הצליחו לשבור את המגננה הגרמנית והדיוויזיה נסוגה לגבול הרומני.

הדיוויזיה הייתה מעורבת בקרבות סמוך לגבול הרומני כשקיבלה פקודה בינואר 1944 לעבור צפונה על מנת לחלץ כ-56,000 חיילים גרמנים שכותרו בכיס קורסון. הגרמנים הצליחו במאמץ רב לחבור לכוחות המכותרים ורובם נחלצו מהכיס. אחרי פעולה זו, הדיוויזיה שבה דרומה והייתה מעורבת בקרבות כבדים ליד הנהר בוג במרץ 1944. בתחילת אפריל הועברה הדיוויזיה לעתודה, חידשה את ציודה וקיבלה תגבורות. לאחר מכן השתתפה בקרב טרגו פרומוס ותרמה לניצחון הגרמני.

פולין והונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יולי עברה הדיוויזיה לאזור גרודנו בפולין והשתתפה בהגנה על ורשה. הדיוויזיה השתתפה בקרבות נגד קורפוס משוריין של הצבא האדום שחוסל כמעט לחלוטין. עקשנותם של יחידות האס אס אפשרה לוורמאכט לייצב את החזית לאורך נהר הוויסלה. בדצמבר 1944 השתתפה הדיוויזיה במבצע קונרד שנועד לחלץ את הכוחות הגרמנים המכותרים באזור בודפשט. למרות ההצלחה הראשונית, המבצע נכשל והכוחות לא חולצו. יתרה מכך, הסובייטים פתחו במבצע לכיבוש וינה. במרץ 1945 כותרה הדיוויזיה יחד עם דיוויזיית פאנצר אס אס החמישית (ויקינג) כמעט לחלוטין, ורק בעזרת דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית הצליחה להיחלץ מהשמדה. החלקים הנותרים של הדיוויזיה המשיכו להתנגד לצבא האדום בצ'כוסלובקיה ונכנעו לאמריקאים ב-9 במאי. על פי הסכם מוקדם, העבירו האמריקאים את השבויים לידיים סובייטיות וחיילים גרמנים רבים מצאו את עצמם בגולאגים בסיביר.

דרכה הקרבית של הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי הדיוויזיה ברוסיה, 1944.
חיילי הדיוויזיה לצד טנק T-34 הרוס, 1944.
תאריך קבוצת ארמיות אזור מפקד
דצמבר 1939 - שטוטגרט, גרמניה תיאודור אייקה
ינואר 1940 - מאי 1940 - אלצי-ברילון תאודור אייקה
יוני 1940 B בורדו וצפון צרפת תאודור אייקה
יולי 1940 - אוגוסט 1940 C בורדו, צרפת תאודור אייקה
ספטמבר 1940 - אוקטובר 1940 C בורדו תאודור אייקה
נובמבר 1940 - דצמבר 1940 D בורדו תאודור אייקה
ינואר 1941 - מאי 1941 D דאקס, מונט דה מרסן, צרפת תאודור אייקה
יוני 1941 צפון קובנו, ברית המועצות תאודור אייקה
יולי 1941 צפון פסקוב, ברית המועצות תאודור אייקה (עד 7.7),
מתיאס קליינהיישטרקמפ (עד 18.7),
גאורג קפלר
אוגוסט 1941 צפון לוגה, ולדאי, ברית המועצות גאורג קפלר
ספטמבר 1941 - אוקטובר 1942 צפון דמיאנסק, ברית המועצות גאורג קפלר (עד 19.9),
תאודור אייקה
נובמבר 1942 - פברואר 1943 D דרום צרפת תאודור אייקה
מרץ 1943 - אפריל 1943 דרום חרקוב, ברית המועצות הרמן פרייס
מאי 1943 דרום חרקוב היינץ למברדינג (27.4 - 15.5),
מקס סימון
יוני 1943 דרום חרקוב מקס סימון
יולי 1943 דרום בלגורוד, ברית המועצות מקס סימון
אוגוסט 1943 דרום סטלינו מקס סימון
ספטמבר 1943 - אוקטובר 1943 דרום דנייפר מקס סימון (עד 22.10),
הרמן פרייס
נובמבר 1943 - ינואר 1944 דרום קריבוי רוג, ברית המועצות הרמן פרייס
פברואר 1944 - מרץ 1944 דרום צ'רקסי, ברית המועצות הרמן פרייס

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Williamson, Gordon, The Waffen-SS (1): 1. to 5. Divisions, Oxford: Osprey Publishing, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]