לדלג לתוכן

המבריח הקטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המבריח הקטןפולנית: Mały szmugler) הוא שיר של המשוררת הפולנייה הנריקה לזוברט (1909–1942). הוא נכתב בגטו ורשה במהלך השואה, ומספר את סיפורו של ילד קטן התומך במשפחתו הרעבה על ידי אספקת מזון מ"הצד הארי", ובכך מאפשר את הישרדות משפחתו בעודו מסכן את חייו. הבית האחרון בשיר מבטא את פחדו של הילד ההרואי – לא ממותו שלו אלא ממה שיקרה לאמו שבמקרה של אובדן בנה תישאר ללא מזון.

האנדרטה לילדים קורבנות השואה בוורשה, ועליה הטקסט של "המבריח הקטן" בשלוש שפות

רקע היסטורי לשיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 הוקצו על ידי הנאצים מנות המזון הרשמיות היומיות שהופצו על בסיס כרטיסי הקצבה לפי מוצא: לגרמנים הוקצו 2,613 קלוריות ליום, לפולנים – 669, וליהודים – רק 184 קלוריות ביום, כמות שאינה מספקת להישרדות.[1] כתוצאה מכך, לגטו ורשה היה צריך להבריח שמונים אחוז מכלל המזון שנצרך בפועל. רק אלה עם גישה למזון מוברח, והעשירים שיכלו להרשות לעצמם לקנות מוצרים בשוק השחור בגטו במחירים מופקעים, היו בעלי סיכוי משופר להישרדות. הילדים היו הדרך היעילה ביותר להביא אספקה מ"הצד הארי" מכיוון שהם יכלו לעבור בלא שיתגלו דרך פתחים קטנים בחומת הגטו ודרך תעלות ביוב בדרכם לגטו וממנו החוצה. ילדים אלה הצילו או האריכו את חייהם של מבוגרים רבים אבל רבים מהם נפלו בידי שוטרים גרמנים ונרצחו.[2]

כבר בתקופת השואה זכה השיר "המבריח הקטן" לפופולריות ותורגם מפולנית ליידיש, הולחן, בוצע על ידי דיאנה בלומנפלד וזכה לשבחים.[3] השיר – כפי שאמרה לזוברט עצמה באוגוסט 1941 – ריגש מאזינים בני התקופה עד כדי כך שעמנואל רינגלבלום דיווח שהיו בגטו שסברו שעם השחרור יש להקים אנדרטה המוקדשת למבריח האלמוני המתואר בשיר.

גטו ורשה חוסל על ידי הנאצים החל מיולי 1942 עד מאי 1943. מאות אלפי תושביו, אלה שלא מתו ברעב ומחלות, נרצחו, רובם בטרבלינקה, ואזור הגטו הושמד. מחברת השיר, הנריקה לזוברט, יחד עם אמה, בלומה לזוברט, נרצחו בטרבלינקה אף הן.[4]

קומפוזיציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שצוין על ידי חוקרי ספרות, דמותו של המבריח הקטן בשירה של לזוברט עברה אידיאליזציה.[5] הנושא טופל גם בכתביו של בוגדן וויידובסקי (1930–1994).

קטע בן שלושה בתים מהטקסט המקורי של השיר, יחד עם תרגומים באנגלית ובעברית, רשום על האנדרטה לזכר הילדים קורבנות השואה בוורשה, זכר ללמעלה ממיליון הילדים שנרצחו בשואה. כלשונה של ג'ני רוברטסון, אלפי אנשים מבקרים באנדרטה בכל שנה וקוראים את תמצית היצירה המפורסמת שנחקקה עליה, יצירה שכמו יצירות אחרות של לזוברט דיברו אל לב הקהל עוד במהלך קיומו של גטו ורשה.[6]

פרסום ראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר, שהולחן בתאריך לא ידוע, בערך ב-1941, קיבל את פרסומו הראשון באנתולוגיה של שירים על החוויה היהודית תחת הכיבוש הנאצי, אנתולוגיה שאסף המשורר הפולני מיכאי מקסימיליאן בורביץ' (1911–1987) והופיעה שנתיים לאחר המלחמה, בשנת 1947, תחת הכותרת השיר ישרוד בשלמותו (Pieśń ujdzie cało). בורביץ' היה ראש סניף קרקוב של הוועדה ההיסטורית היהודית שבחסותה פרסם את הספר. באותה שנה השתלטו הקומוניסטים על פולין והוא היגר לצרפת.[7]

טקסט ותרגום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

Przez mury, przez dziury, przez warty Przez druty, przez gruzy, przez płot Zgłodniały, zuchwały, uparty Przemykam, przebiegam jak kot.

W południe, po nocy, o świcie W zawieje, szarugę i skwar Po stokroć narażam swe życie Nadstawiam dziecinny swój kark.

Pod pachą zgrzebny worek Na plecach zdarty łach I młode zwinne nogi A w sercu wieczny strach.

Lecz wszystko trzeba ścierpieć I wszystko trzeba znieść By Państwo mogli jutro Do syta chleba mieć.

Przez mury, przez dziury, przez cegły Po nocy, o świcie i w dzień Zuchwały, zgłodniały, przebiegły Przesuwam się cicho jak cień.

A jeśli dłoń losu znienacka Dosięgnie mnie kiedyś w tej grze, To zwykła jest życia zasadzka, Ty, Mamo, nie czekaj już mnie. Nie wrócę już do Ciebie Nie dotrze z dala głos Uliczny pył pogrzebie Stracony dziecka los.

I tylko jedną prośbą Na wargach grymas skrzepł Kto tobie, moja Mamo Przyniesie jutro chleb.[8]

בעברית:

בין גדרות התיל ועיי החורבות,
בין חומות וסדקים וחיל המשמר,
בעקשנות באומץ ורעב מאד
חומק אני כמו עכבר
 

ואם יד הגורל תפתיעני,
כמו במשחק מחבואים,
תהיה זו מלכודת אשר תלכדני,
אַת אמא אל תחכי.
 

לעולם לא אשוב עוד אליך,
קולי מרחוק לא ישיגך
עפר הרחוב יכסני
אבוד גורלו של בנך.
 

ורק דאגה אחת
תקפא לי על השפתיים.
מי יביא לך, אימי, מחר
פת לחם וכוס של מים.
 

[9]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Encyclopedia of the Holocaust, ed. I. Gutman, vol. 2, New York, Macmillan Publishing Company, 1995, p. 1163, col. 1. ISBN 0028960904.
  2. ^ Archiwum Ringelbluma: konspiracyjne Archiwum Getta Warszawy, vol. 2 (Dzieci–tajne nauczanie w getcie warszawskim), ed. R. Sakowska, Warsaw, Żydowski Instytut Historyczny IN-B [Instytut Naukowo-Badawczy], 2000, p. 26. ISBN 8385888462.
  3. ^ Samuel D. Kassow, Who will Write Our History?: Emanuel Ringelblum, the Warsaw Ghetto, and the Oyneg Shabes Archive, Bloomington (Indiana), Indiana University Press, 2007, p. 182. ISBN 9780253349088, ISBN 0253349087.
  4. ^ Encyclopedia of the Holocaust, ed. I. Gutman, vol. 4, New York, Macmillan Publishing Company, 1995, p. 884, col. 1. ISBN 0028960904. (See online.) Cf. The Ghetto Anthology: A Comprehensive Chronicle of the Extermination of Jewry in Nazi Death Camps and Ghettos in Poland, comp. & ed. R. Mogilanski, rev. & ed. B. Grey, Los Angeles, American Congress of Jews from Poland and Survivors of Concentration Camps, 1985, pp. 40 & 50. ISBN 978-0-9616450-0-7.
  5. ^ Contemporary Jewish Writing in Poland: An Anthology, ed. A. Polonsky & M. Adamczyk-Garbowska, Lincoln (Nebraska), University of Nebraska Press, 2001, p. xxviii. ISBN 0803237219, ISBN 0803287674.
  6. ^ Jenny Robertson, "Don't Go to Uncle's Wedding": Voices from the Warsaw Ghetto, London, Azure, 2000, p. 18. ISBN 1902694112.
  7. ^ See Michał Maksymilian Borwicz.
  8. ^ Pieśń ujdzie cało...: antologia wierszy o Żydach pod okupacją niemiecką, comp., ed., & introd. M. M. Borwicz, Warsaw, [n.p.], 1947, pp. 115–116.
  9. ^ מתוך: ישראל גוטמן ונעמה גליל, שואה וזיכרון, עמ' 58.