המזח (סדרת טלוויזיה)

המזח

סוגה	דרמת מלחמה
כותבים	ליאור חפץ
בימוי	ליאור חפץ
שחקנים	דניאל גד דניאל מורשת מיכאל אלוני אמיר טסלר אביב פנקס
ארץ מקור
שפות	עברית
מספר פרקים	5
הפקה
מפיק	חיליק מיכאלי אברהם פירחי
חברת הפקה	אפיקים מאוחדים
עורכים	דניאל אביצור (פרקים 3–5) עמית גינתון (פרק 1) נוי ברק (פרק 2)
צלמים	רם שוויקי
מוזיקה	אריאל בלומנטל
אורך פרק	45 דקות
שידור
רשת שידור	כאן 11
תקופת שידור מקורית	27 באפריל 2025 – הווה
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb

"המזח" הוא מיזם הפקה אומנותי המהווה סרט באורך מלא ומיני-סדרת דרמת מלחמה ישראלית בת חמישה פרקים, בבימוי ליאור חפץ.

סדרת הטלוויזיה הייתה אמורה לעלות לשידור בערוץ כאן 11 ב-9 באוקטובר 2023 אך בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל יומיים לפני שידור פרק הבכורה, נדחתה עליית הסדרה ל-3 בפברואר 2025, וכשבוע לפני המועד המתוכנן נדחתה שוב (בעקבות יישום עסקת החטופים השנייה). הפרק הראשון עלה לשידור ב-27 באפריל 2025 בכאן 11.

הסדרה מתארת את סיפורו של מוצב המזח במהלך מלחמת יום הכיפורים, ואת האירועים שהתרחשו לאחר כניעתו. התסריט נכתב על בסיס תחקיר בארכיון צה"ל, ניתוח יומני חמ"ל, הקלטות רשת הקשר וראיונות עם הלוחמים שלחמו בתוך המוצב ובסביבתו.

ההפקה נעשתה בשיתוף עם לוחמי המוצב ומשפחות החללים, שרבים מהם רואיינו לצורך התחקיר, ולכן הדמויות המוצגות בסדרה מבוססות על אנשים אמיתיים ונקראות בשמותיהם האמיתיים, למעט בודדות שביקשו לשמור על פרטיותן. משרד הביטחון וצה"ל עזרו להפקת הסדרה באישור צילום במוצב נטוש שנבנה בשנות השבעים סמוך לגבול ירדן, ובאישור השמשת טנק מגח מדויק לתקופה והשבתו למצב נסיעה.

כחודשיים לפני המועד המתוכנן המקורי של שידור הסדרה, הופץ בבתי הקולנוע בישראל סרט בשם זהה, שהוא נגזרת של הסדרה. הסדרה והסרט מומנו על ידי "כאן 11", "קרן יהושע רבינוביץ", "סרטי יונייטד קינג", "קרן גשר לקולנוע רב תרבותי", "קרן מיימונידיס", "קרן אבי חי" ומשקיעים פרטיים. הסדרה והסרט הופקו על ידי חברת ההפקה אפיקים מאוחדים סרטים.

עלילה

עלילת הסדרה מתרחשת במהלך מלחמת יום הכיפורים ומגוללת את סיפורו האמיתי של מוצב "המזח", מוצב מבודד על גדות תעלת סואץ. לאחר התקפת פתע מצרית, 42 חיילים בפיקודו של סגן צעיר נאבקים להדוף התקפות אויב שבמהלכן מחצית הלוחמים נפצעים או נהרגים. לפי במאי ותסריטאי הסדרה:

• פרק 1: מתקפת פתע. ללא התראה מודיעינית לוחמי המזח מופתעים מנחשול הקומנדו המצרי שעולה עליהם בכוחות עודפים, מצוידים בקלצ׳ניקובים ומטולי RPG, אך למרות זאת הלוחמים נלחמים בעוז רב. המ"פ ארדינסט זועק שעות ארוכות בקשר לתגבורת, אך היא לא מגיעה.
• פרק 2: האדם הוא הפלדה. הטנקיסטים של חטיבה 401, גדוד 52, לוחמים בעוז כנגד המצרים עם הצלחות ואבדות. לוחמי המזח שומעים ברשת הקשר את נפילת המעוז הסמוך: מילותיו האחרונות של הקשר: "בגדתם בנו, אלוהים ישלם לכם".
• פרק 3: האופציה של הדוקטור. חיילים חילונים, דתיים וחרדים לוחמים כתף אל כתף בחירוף נפש. במקביל בעורף בני המשפחות המודאגים מנסים לגלות מה עלה בגורל יקיריהם במרכז מידע למשפחות נעדרים.
• פרק 4: אני משנה את הפקודה. בפרק זה מתוארת ההתלבטות של המפקדים במוצב המזח לגבי הדרך הנכונה לפעול כדי לשמר את הכוח הלוחם. לאחר ניסיון של חיל הים להגיע למוצב הנצור, פורץ ויכוח במטכ”ל האם ראוי שלוחמי המזח ייכנעו באופן יזום, או שעליהם להחזיק מעמד בכל מחיר. במקביל, מוצג כיצד הדרג המדיני מתנער מאחריות לגורלם של חיילי המזח .
• פרק 5: רגע האמת. בפרק זה מתוארת ההחלטה של הלוחמים להיכנע לצבא המצרי, בעקבות מיצוי האפשרויות להחזיק מעמד והצעתו של רופא המוצב, ד"ר נחום ורבין. לאחר הכניעה מועברים הלוחמים לשבי בכלא בקהיר, שם הם חווים תנאים קשים, הכוללים רעב, השפלות ופחד מתמיד. עם זאת, מוצגת גם עמידותם הנפשית והרוחנית, והאופן שבו מצאו עוגן באמונה, בתפילה ובחברות. הפרק כולל ראיונות עם לוחמים, קטעי ארכיון, שחזורים דרמטיים ועדויות מוועדת אגרנט וחקירות מצ”ח, ומשלב בין תיעוד אישי להקשר ההיסטורי הרחב. סגן שלמה ארדינסט, מפקד הפלוגה, מסיים את עדותו בפני הוועדה, וד"ר ורבין מתמודד עם שאלות קשות בחקירתו.

דמויות ושחקנים

שחקן/ית	דמות	תיאור	הערות	הפניות
דניאל גד	סגן שלמה ארדינסט	מפקד פלוגת נח"ל יוצאי ישיבות הסדר
מיכאל אלוני	ד"ר נחום ורבין	רופא המעוז במילואים
דניאל מורשת	עמוס "שולטהייס" סגל	קשר המוצב
אורי בלופרב	סג"ם רמי דורון	מפקד מחלקת טנקים
בועז קונפורטי	האלוף אלברט מנדלר	מפקד אוגדה 252
תום אמסלם	דרור מנור	סמל המוצב
אמיר טסלר	אביחיל פלד	טוראי שנשלח על ידי הרבנות הצבאית לסייע בתפילות
נועם כרמלי	סגן דודו תורג'מן	מפקד המוצב
שמוליק בהלול	ארי גינוסר	לוחם נח"ל
הלל אהרן אטיה	הלל אונסדורפר
שלומי אפללו	אושיק	טבח המוצב
דניאל פרץ	אורי אהרנפלד	לוחם בגדוד 50
אביב פנקס	בתיה ורבין	אשתו של ד"ר נחום ורבין
שמואל וילוז'ני	פרופ' בן ציון ורבין	אביו של ד"ר נחום ורבין
שון אמסלם	אנדי "גוטי" גוטמן	לוחם נח"ל
איתן גימלמן	חיים	אפסנאי	דמות בדיונית שאינה מבוססת על אדם אמיתי
אמיר בנאי	משה דבורה	טנקיסט
לידור אדמוני	מקסים מלול
עופר גרינברג	משה יצחק טובל	לוחם נח"ל
יהודה בוחבוט	אלברט דהאן	טנקיסט
יגל דותן	יצחק מיליס
יגאל זקס	אברהם ברגר	חוקר
נתן רביץ	משה דיין	שר הביטחון
אוהד קנולר	דוד אלעזר	הרמטכ"ל

הפקה

כתיבה ופיתוח

ב-2013 נתקל ליאור חפץ, הבמאי שגם כתב את התסריט, בבלוג של ד"ר נחום ורבין, הרופא ששירת במוצב המזח ובתאג"ד במלחמת יום הכיפורים, ובו תיעד את זיכרונותיו מהתקופה. בעקבות הקריאה החליט חפץ לכתוב תסריט שיתאר את האירועים מנקודת מבטו של הרופא.

חפץ, שבמהלך שירותו הצבאי היה מדריך בבית הספר לרפואה צבאית (ובהמשך בנו של רופא צבאי) וחובש קרבי בעצמו לשעבר, פנה תחילה לבתו של ורבין, העורכת הספרותית רנה ורבין, ובהמשך נפגש גם עם ד"ר ורבין עצמו, שקיבל את ברכתו להמשיך בפרויקט. חפץ סיפר מאוחר יותר שהרקע הרפואי שלו גרם לו להתעניין ולחפש אחר סיפור דומה, כך הגיע לבלוג.

ב-2015 החל חפץ בפיתוח סדרה וסרט על בסיס סיפורו של מוצב המזח. במקביל, כשהגיש את התסריט לקרנות הקולנוע, הספיק לכתוב ולביים את סרטו "הרפתקה בשחקים" (2019), המתאר את מסעם של נערה ונער שמגלים גרוטאה של מטוס קרב ישן, ובשיתוף פעולה עם טייס קרב לשעבר מנסים להשיב אותו למצב טיסה כנגד כל הסיכויים.

הפקה

ב-2020 הודיעה קרן רבינוביץ' לליאור חפץ על תמיכתה בהפקת הסרט "המזח". חפץ החל לערוך את התסריט כך שיתמקד במערכת היחסים בין רופא המוצב למפקדו, אך גילה כי רבות מהדמויות המשניות והסצנות נותרו מחוץ לעלילה. יחד עם המפיק חיליק מיכאלי, העלה חפץ את הרעיון להרחיב את הסיפור המורכב למיני-סדרה, אולם ניסיונותיהם למצוא גוף שידור שיתמוך ביוזמה עלו בתוהו. "פנינו ליס, הוט וקשת, אך כשקראו את תיאורי הקרבות, הם טענו שמדובר בחלומות על הנייר, בפרויקט שאי אפשר להפיק במציאות", מספר חפץ. הפתרון נמצא רק כאשר תאגיד השידור הציבורי פרסם קול קורא למיני-סדרות דרמה לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים.

במקביל עבד חפץ על הפקת סרט ועל הפקת סדרה, שהתבססו שתיהן על אותו חומר מצולם. במסגרת עבודת התחקיר, הוא ראיין לעומק את רוב חיילי המוצב ששרדו, קרא כמעט כל חומר כתוב על הקרבות, בילה ימים רבים בארכיון צה"ל, האזין להקלטות הקשר מהמוצבים, ועיין ביומני החמ"ל — הכול במטרה להציג תיאור מדויק ואותנטי ככל האפשר של האירועים.

עיצוב הפקה

במסגרת עיצוב הסדרה, התייעצה מחלקת האמנות עם הלוחמים בנוגע לעיצוב המוצב והסטים השונים על פי זיכרונותיהם. בנוסף, בוצע תחקיר על סגנון הדירות שאפיין את שנות ה-70, במטרה להשיג דיוק היסטורי מרבי.

בנוסף, עסקה ההפקה גם בבניית סטים תקופתיים לשנת 1973. באולפן קולנוע, נבנו בונקרים לפי תכנונם המקורי, חמ"ל אוגדה, חדר ישיבות מטכ"ל, בית כלא מצרי, בית חולים, חדרי חקירות, מחנה תל השומר ודירה תל אביבית.

מבנה המוצב עצמו שוחזר בהדמיה תלת־ממדית על בסיס תמונות ומידע מלוחמי עבר.

צילומים

צילומי הפנים התקיימו בגיאורגיה, בין היתר בשל עלויות הפקה נמוכות. לצורך כך עוצבה דירה מקומית ברוח תל אביבית משנות ה-70 באמצעות רהיטי וינטג', וילונות ושטיחים שנלקחו מאספנים, וכן הובאו מהארץ פריטים בעלי זיקה ישראלית, כמו חנוכיות וספרים בעברית.

בנוסף שוחזר חלל לזיהוי חללים, שהתבסס על קולנוע גת בתל אביב, שבו הוצגו למשפחות תמונות הנעדרים. השחזור צולם אף הוא בגיאורגיה.

המוצב "המזח", המעוז הדרומי בקו בר-לב, שלא שרד את הקרבות, שוחזר באמצעות אחד המוצבים הנטושים באזור עין יהב. קטעים המייצגים את תעלת סואץ צולמו בצפון ים המלח ושולבו בפוסט-פרודקשן. סצנת ההסתערות המצרית על המוצב צולמה בנמל יפו.

לצורך שמירה על דיוק היסטורי, הושמשו מחדש טנקים מתקופת מלחמת יום כיפור, בתיאום מול צה"ל, משרד הביטחון ורשויות אמריקאיות, שכן מדובר בטנקים מדגם אמריקאי. טנק אחד הושמש באופן מלא, והשני שוקם חלקית. בשלב העריכה שוכפלו הטנקים דיגיטלית ליצירת מראה של כוח גדול. כמו כן הושכרו כלי נשק מקוריים, והושאלו מכשירי קשר תקופתיים ממוזיאון חיל הקשר.

לדברי ההפקה, לוחמים מהקרב שביקרו בסט התרשמו מרמת האותנטיות, ודיווחו כי היא הצליחה לשחזר באופן מדויק את זירת הלחימה.

הפצה

הסדרה "המזח" הייתה מתוכננת לעלות לשידור ב-9 באוקטובר 2023 בערוץ כאן 11, אך בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל יומיים לפני שידור פרק הבכורה, נדחתה עלייתה למועד חדש ב-3 בפברואר 2025. שבוע לפני המועד החדש, נדחתה שוב בשל יישום עסקת החטופים השנייה.

ליאור חפץ, במאי ותסריטאי הסדרה "המזח", שיתף את תחושותיו בעקבות דחיית הקרנת הפרק הראשון של הסדרה. הוא מציין כי למרות העבודה הרבה על הסדרה, לא היה לו זמן להרגיש את הדחייה, שכן הוא נתון בכאב ובדאגה על רקע האירועים הקשים של 7.10. חפץ הדגיש כי הסדרה נועדה להציג את הסיפור ההיסטורי של מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים עם מסר אזהרה חשוב. עם זאת, הוא מציין כי בעקבות המחדל של 2023, המסר שלה הפך להיות פחות רלוונטי, ויותר מקורי לעומת מה שקרה בעבר. בסוף דבריו, הוא ציטט את הציטוט הידוע: "מי שלא לומד מההיסטוריה נידון לחיות אותה שוב".

בסופו של דבר, הפרק הראשון שודר ב-27 באפריל 2025.

בתכנון המקורי, "המזח" הייתה אמורה להיות גולת הכותרת בפרויקט של תאגיד השידור הישראלי לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, לצד הפקת הענק "האחת" התיעודית, שהייתה אמורה לשדר על המסך רגע לפני שהמציאות עצמה השתנתה בעקבות המלחמה.

ביקורות

עם עלייתה לשידור זכתה הסדרה לביקורות חיוביות, ששמו דגש על הנאמנות לסיפור המקורי ועוצמת השחזור המוקפד. מרבית הביקורות משוות בין הסדרה, שעלילתה מתרחשת בימי מלחמת יום הכיפורים, לבין התקופה (בה היא משודרת) לאחר מלחמת חרבות ברזל, ומצביעות על המאפיינים הדומים בין אז לבין היום.

ביקורות

סמדר שילוני מ"ווינט" מציגה את "המזח" כדרמה עוצמתית, קשה ומצמררת, שלאור אירועי 7 באוקטובר הפכה מתזכורת היסטורית לטריגר טראומטי עכשווי. שילוני מדגישה את סצנות הלחימה הריאליסטיות, המשחק המרשים ועוצמת הריאליזם שבסדרה, את הדילמות המוסריות המרכזיות (כניעה או מוות למען אידיאל), ואת הרלוונטיות של סיפור הגבורה והפיצול החברתי גם לימינו. ”המזח הייתה עשויה לתפקד על תקן חיטוט בריא בפצע והסקת מסקנות, אלמלא הגיע 7 באוקטובר שהפך אותה מדרמה תיעודית מרשימה לטריגר אחד ארוך”. לטענתה, בניגוד להקשבה ההדדית בין חיילי המזח אז, היום ישראל מפולגת הרבה יותר. "המזח" היא עבורה תזכורת כואבת לכך ש"למדנו מעט מאוד", אם בכלל, מהעבר.

ניר וולף מ"ישראל היום" מציין שהסדרה מהפנטת, נאמנה לסיפור המקורי ומעוררת מחשבות. הוא מותח ביקורת על הסדרה שמציגה אמנם שחזור תקופתי מרשים, אך לעיתים גולשת לקלישאות ופוגעת בדיוק ההיסטורי, בעיקר בנושאים רגישים של זיכרון לאומי. גם הוא מציין את הדמיון בעת הצפייה בסדרה, בין מלחמת יום כיפור לבין לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

רועי אבן מ"מאקו" קובע ש"המזח" הרוויחה ביושר את כל הפאתוס שלה. הוא מציין שאחד המהלכים הכי מעניינים של חפץ: בניגוד למקובל בסרטי מלחמה, במקרה הזה הצופים מוצאים את עצמם מחולקים לשני מחנות הפוכים: או לעמוד איתנים מול המצרים, או להיכנע. ו"המזח" לא נותנת העדפה מובהקת לאף צד, מה שמעניק לסדרה דינמיקה קצבית ולא מובנת מאליה. הוא מתאר את "המזח" כסדרה שעורכת מאמצים גדולים להציג את מלחמת יום כיפור בצורה אמינה, כולל שחזור מרשים, מחניק ועתיר משאבים של האירועים עצמם, אך היא אינה מצליחה להימנע מכמה בעיות. המשחק של השחקנים דניאל גד ומיכאל אלוני מבוצע היטב, אך השחזור הוויזואלי של הסדרה לעיתים פוגע במאמץ להישאר אותנטי, במיוחד בסצנות קרב בתעלה שנדמות כלא טבעיות. התסריט מגביר את הדרמטיות יותר מדי, בעיקר דרך דמויות צדדיות כמו משפחתו של ד"ר ורבין, ובכך מפספס את המטרה של שמירה על פשטות ואותנטיות. בנוסף, חסרונה של דמות נשית משמעותית בסיפור מהווה בעיה שמקשה על העברת המסר בצורה מאוזנת. בסך הכול, הסדרה אמנם הצליחה להעביר את הפאתוס וההקרבה של מלחמת יום כיפור, אך לא בהכרח בצורה הראויה והמדויקת ביותר. גם ביקורת זו מקשרת את הסדרה למלחמת חרבות ברזל, כשרועי אבן מציין כיצד הסדרה משקפת את גבורת החיילים והקרב המורכב, תוך השוואה בין שתי המלחמות במובן של מתח וזעזוע.

עינת אוליבייר מ"מעריב" רואה ב"המזח" סדרת חובה, לא רק בשל עוצמת השחזור והאפקטים המרשימים, אלא בעיקר בשל הדילמה האנושית שהיא מציפה – הבחירה בין חיים לבין הקרבת עצמך עבור המולדת. היא מדגישה את האופן שבו הסדרה, שצולמה לפני "חרבות ברזל", מהדהדת בעוצמה את הדילמות שמלוות גם את החברה הישראלית כיום. לדבריה, "המזח" מעוררת שאלות נוקבות על גבורה, ערבות הדדית והמשמעות של קדושת החיים. ”האם אנחנו אותה המדינה והאם האתוס של הגבורה הוא אותו האתוס?”.

נדב מנוחין מ"וואלה" מדגיש עד כמה קשה לצפות בסדרה בעידן שאחרי 7 באוקטובר 2023: הטריגרים דומים מדי, המציאות העכשווית ממשיכה להדהד את הטראומות מהעבר, וההקבלות בין מחדלי יום כיפור להתרחשויות העכשוויות צורמות מאוד. הוא כותב: "המזח" מוצגת כסדרה חריגה ונאמנה באופן מרשים לסיפור האמיתי של מוצב המזח, כשהיא מצליחה להעביר היטב את תחושת הייאוש, הקריסה של המערכת והמתח בין אידיאלים לבין מציאות אכזרית". הוא מציין לחיוב את השחזור שעשוי לתפארת והאווירה מטלטלת: הייאוש, חוסר התוחלת שבמצב, הסיסמאות הריקות של הפיקוד העליון שמעוצבים היטב. מצד שני, היא סובלת מדי פעם מדיאלוגים מגושמים ומהסחות דעת מיותרות בעלילה שמתרחשת בעורף. בסופו של דבר, הצפייה ב"המזח" היום נתפסת פחות כאירוע תרבותי ויותר כטראומה חיה ומכאיבה: ”זו הרי לא באמת סדרת טלוויזיה, כי אם טריגר אחד ארוך, והטריגר הגרוע מכל הוא הנזיפה של העבר: לא למדנו כלום”.

אבישי סלע מ"טיים אאוט" רואה ב"המזח" "אפוס מופק היטב על מלחמת יום כיפור", מגדיר את המשחק של מיכאל אלוני ודניאל גד כמצוין, ומסכם שמדובר בסדרה טובה מאוד, סיפור מיוחד עם קאסט שחקנים טוב, גם אם ברובו אלמוני, ויש לו חשיבות היסטורית.

גיא לייבה מ"ידיעות אחרונות" מציין שהדבר הראשון שטוב ב""המזח"" הוא שיש לה פתיח עוצמתי, כזה שמזכיר מאוד את זה של הסדרה האגדית ""אחים לנשק"". הוא כותב: "הפקה כל כך מוקפדת עד הפרט האחרון.,, סדרה מרתקת ועשירה. סצנות הקרבות פשוט מצוינות, וההשקעה ניכרת בכל פריים. אחת החולשות הקלאסיות של סדרות ישראליות מהסוג הזה היא שלפעמים מרגישים שחסכו על הצופים. ב"המזח" זה לא מורגש. הבימוי מדויק, הצילום מוקפד, השחזורים נראים אותנטיים, והמשחק אמין מאוד (קריטי כשיש פיצוצים ובלגן מסביב). גם כשמדי פעם הסדרה גולשת לקלישאות של סרטי מלחמה, אפשר לסלוח לה. "המזח" מדגישה שנעשה כאן תחקיר מעמיק ושיש מאמץ אמיתי להיצמד למציאות. זה לא אתגר פשוט: כל חריגה הכי קטנה מהאמת עלולה הייתה להתפוצץ להם בפרצוף."

תהילה שינובר מחדשות "כיפה" כותבת: "המזח היא סדרה נפלאה, זה ברור כבר בדקות הראשונות של הפרק הראשון, אבל לא באתי לדבר על האיכות הקולנועית של הסדרה. למרות הקצב הגבוה, תצוגת המשחק המצוינת וההפקה האיכותית, הרגעים המשמעותיים ביותר מגיעים דווקא בכל סוף פרק... יוצרי הסדרה החליטו להנציח את חללי הקרבות".

דיוקים

הסדרה מבוססת על בסיס תחקיר בארכיון צה"ל, ניתוח יומני חמ"ל, הקלטות רשת הקשר וראיונות עם הלוחמים שלחמו בתוך המוצב ובסביבתו.

בעניין קבלת החלטה להיכנע ישנן שתי גרסאות סותרות. הראשונה, כפי שד"ר ורבין טוען בבלוג "האופציה של הדוקטור", שרעיון הכניעה נולד בתוך המוצב ושודר למפקדה מאחורי גבו של המפקד. הגרסה השנייה טוענת שהפעם הראשונה שבה עלה רעיון הכניעה הייתה לאחר כישלון חילוץ השייטת מהים, בלילה שבין חמישי 11.10.1973 ושישי 12.10.1973. בשיחה בין שלמה ארדינסט המ"פ ובין המפקדה, נאמר לארדינסט שאם הוא אינו מסוגל להחזיק מעמד אז שייכנע. עמוס "שולטהייס" סגל (המקורי) טוען: "ההצעה הראשונה להיכנע הגיעה מהפיקוד, ולא מאיתנו, ואני חושב שזה קריטי להבנת הסיפור. הציעו לנו להיכנע, לא נתנו לנו פקודה. בסרט ובסדרה זה מוצג הפוך".

גרסת סרט קולנוע

ב-3 באוגוסט 2023 עלה בבתי הקולנוע בישראל סרט קולנוע בשם זהה. זוהי דרמת מלחמה באורך של 110 דקות, לעומת הסדרה שאורכה הכולל הוא 225 דקות. הסרט נערך מתוך החומרים שצולמו לסדרה, ולכן כל השחקנים בו זהים לאלו המשחקים בסדרה. הסרט מתמקד בעיקר בלחימה ואינו כולל עלילות משנה ופיתוח דמויות המופיעות בסדרה. כמו כן עלילת הסדרה ממשיכה לאחר שעלילת הסרט מסתיימת.

קישורים חיצוניים

• "המזח", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "המזח" באתר כאן 11
• המזח, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• נירית אנדרמן, יוצר "המזח", ליאור חפץ: "מלחמה זה צעירים שאמרו להם לרצוח אחד את השני", באתר הארץ, 27 באפריל 2025
• מאיה בניטה, כך שחזרו את מוצב המזח מלפני 50 שנה לסדרה: "הלוחמים הגיעו לסט והתרגשו מהאותנטיות", באתר ynet, 27 באפריל 2025