המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי

המכללה האקדמית לחינוך על-שם קיי

מכללה
מוטו	"בשביל החינוך"
תקופת הפעילות	1954–הווה (כ־70 שנה)
מייסדים	אריה סימון
בעלי תפקידים
נשיא	פרופ' אריה רטנר (משנת 2022)
סגן נשיא	ד"ר אורלי קרן
מנכ"ל	משה שולץ
דקאן	ד"ר נעה ליבוביץ
סטודנטים
	3,500
מיקום
מיקום	באר שבע
מדינה
קואורדינטות	31°16′15″N 34°46′51″E
kaye.ac.il
מפת מיקום מפה דינמית (למפת באר שבע מוגדלת)   המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי (למפת באר שבע רגילה)   המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי (למפת צפון הנגב רגילה)   המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי (למפת צפון הנגב מוגדלת)   המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

סמלילה הקודם של המכללה

המכללה האקדמית לחינוך על-שם קיי, הידועה בעיקר בכינויה הפשוט "מכללת קיי", היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בבאר שבע.
בשמה היא מנציחה את זכרו ופועלו של ג'פרי קיי, שתרם את הכספים לבניית בניין המכללה הראשי בקמפוס.

היסטוריה

בשנת 1951 פנה שר החינוך פרופ' בן-ציון דינור לתלמידו בעבר אריה סימון, מורה ומחנך בכפר הנוער "בן שמן", בקריאה לרדת לנגב ולייסד בית מדרש למורים בבאר-שבע. במאי 1952 קיים דינור סימפוזיון, בהשתתפות מחנכים ואנשי ציבור והקדישו לשאלת הכשרת המורים בבתי הספר היסודיים. בקיץ 1953, נכנס לתוקפו חוק חינוך ממלכתי תשי"ג, ובעקבותיו חולק מינהל החינוך היסודי בין שישה מחוזות. האחריות על מחוז הדרום – מקריית מלאכי ועד אילת – הוטלה על כתפיו של אריה סימון. בשנת 1953, משרד החינוך אישר לשלושים מורים מבאר-שבע, מאשקלון ומרחבי הנגב להשתלם במשך שנה בתנאי פנימייה ובשכר, על מנת שיחזרו לכפריהם וימשיכו במלאכת החינוך. ראשיתה של מכללת קיי כ"מדרשה חד- שנתית למורי כפר בנגב", נוסדה בשנת תשט"ו (1955/1954), בשלהי תקופת העלייה ההמונית לישראל, נפתחה בשכונת משקֵי-עזר בבאר שבע מדרשה חד-שנתית למורי כפר בנגב. שנת הלימודים תשט"ו (1955/1954) נסגרה המדרשה ומִבניה נמסרו לבית הספר לחינוך מיוחד "שורשים", בהנהלת פרץ אוריאלי. המפעל האדיר של אריה סימון, שנפתח לאחר קשיים כה רבים, נסגר שנה אחת לאחר פתיחתו. בפרוס שנת הלימודים תשי"ח (1958/1957), שנתיים לאחר סגירתה של המדרשה החד שנתית למורי כפר, נפתחה בשכונה ה בבאר-שבע – המדרשה הממלכתית לחינוך בנגב. המדרשה נפתחה ביוזמתו של עמי אסף, סגנו של שר החינוך והתרבות זלמן ארן, בשיתוף עם הסוכנות היהודית. בשנת 1957, משרד החינוך החליט לפתוח מחדש את המדרשה להכשרת מורים בבאר שבע, כדי שתענה על צורכי האזור ותוכשר במיוחד לקליטת העלייה. הביצוע והמימוש הוטל על כתפיו של אריה סימון.

במשך שנתיים ניהל אריה סימון את המדרשה בשכונה ה והכשיר להוראה שני מחזורים של תלמידים (בחורים ובחורות בני 22–35, יוצאי ארבע עשרה גלויות, וכל אחד משני המחזורים נפתחו שתי כיתות: כיתה אחת לתלמידים מתקדמים וכיתה שנייה לעולים חדשים ובהם מאה וארבעים בוגרים. במהלך שנת הלימודים תשי"ט החליט משרד החינוך להפוך את המדרשה למורים בבאר-שבע למוסד של קבע בבירת הנגב, ואישר את בנייתם של שני בניינים מרווחים, שהוקמו על פי צרכיה: בניין למינהלה ולכיתות הלימוד (קומה אחת) ובניין לפנימייה (שתי קומות). הבניינים הוקמו בשכונה ג. בפרוס שנת הלימודים תש"ך (1960/1959), פתח דוד טוביהו, ראש העיר, את ישיבת מועצת העיר בברכה לעיר באר שבע על פתיחת קריית החינוך החדשה, שנבנתה בשכונה ג. זו כללה בית ספר תיכון ומדרשה למורים – מוסד להשכלה על-תיכונית. החל משנת הלימודים תש"ך עברה הכשרת עובדי ההוראה במדרשה בבאר-שבע שינוי משמעותי, שהתבטא בשלושה תחומים: הארכת ההכשרה משנה לשנתיים וקבלת תעודה של מורה מוסמך; הארכת העבודה המעשית מיום בשבוע ליומיים בשבוע, שינוי בהרכב התלמידים. בשנת 1961 החלה טובה פוביצר במילוי תפקידה כמנהלת הסמינר. בשנת 1961 מינה אבא אבן, שר החינוך והתרבות, ועדה ציבורית לבדיקת בעיות הכשרת מורים לחינוך היסודי, שכונתה "ועדת דושקין", על שמו של היו"ר פרופ' א"מ דושקין. בשנת הלימודים תשכ"ג, 1 בספטמבר 1962, נפתח בסמינר בבאר שבע, שתי מכינות פדגוגיות (כיתות י"א–י"ב). במסגרת מפעל זה נכלל גם פרויקט המחוננים מיישובי הפיתוח ומשיכוני העולים החדשים פרוייקט המחוננים מישובי הפיתוח ומשיכוני העולים החדשים. בשנת הלימודים תשכ"ד (1965/1964) הגיע מספרם של תלמידי הסמינר למאה. בשנים 1966–1968, התנהל במקביל לכיתת המורים-העולים שהוכשרו להוראה במדרשה למורים במרכז הקליטה בבאר-שבע, סמינר נוסף להכשרת מורים-עולים, בניהולה של שרה בץ. משרד החינוך החליט לאחר שנתיים בלבד, לסגור את הסמינר של שרה בץ ולאחדו עם הסמינר של טובה פוביצר, במגמה למנוע כפילויות ולאחד כוחות הוראה. החל משנת 1968 הוכשרו מורים-עולים בסמינר של טובה פוביצר בלבד. ב-31 באוגוסט 1970, המכינות הפדגוגיות, שהביאו מדי שנה עשרות בני נוער מכל רחבי הארץ, נסגרו בהוראת משרד החינוך, והפנימייה על שלוש קומותיה, התרוקנה ברובה. בשנת 1971 הוקמה "הוועדה לבדיקת הבעיות הפדגוגיות הקשורות בניהולם ובהפעלתם של המוסדות להכשרת מורים וגננות", בראשותו של עמנואל יפה. בעקבות "ועדת יפה" ואחרי דיונים שנערכו במועצה להשכלה גבוהה בישראל, אושרו העקרונות של "האקדמיזציה של הסמינרים" והוסכם על הענקת מעמד של מכללות לחינוך לסמינרים המובילים בארץ, שהלימודים בהן יימשכו שלוש שנים תוך כוונה להוסיף שנה רביעית של עבודה מודרכת (סטאז'). משרד החינוך הקים בשנת 1971 ועדה, שתפקידה היה לבחון את תפקודם של המוסדות להכשרת מורים. לאחר לימוד הנושא, הציעה הוועדה, שמוסדות אלה יעניקו לבוגריהן תואר אקדמי של "בוגר" (B.Ed.), שיאפשר להם להמשיך בלימודיהם לקראת התואר השני והשלישי באוניברסיטאות. בשנת הלימודים תשל"ב (1972/1971), החל ד"ר הלווינג במילוי תפקידו כמנהל. ד"ר הלווינג הצליח לקדם את הסמינר, ולהתאימו למגמות האקדמיות שנקבעו על ידי משרד החינוך. בשנת 1972 איישו את הפנימייה תשעים ואחד תלמידים, ושני מדריכים (במשרה אחת) היו אחראים עליהם ועל הפעילות החברתית-התרבותית שהתנהלה בין כתליה. בשנת 1974 הקים ד"ר הלווינג הנהלה אקדמית, שהייתה מורכבת מבעלי התפקידים הבאים: סגן מנהל, אחראי לענייני התלמידים (דיקן סטודנטים), מרכז הוראה ומרכז הדרכה. החל משנת הלימודים תשל"ד יושמה תוכנית לימודים של שלוש שנים לשם קבלת התואר מורה בכיר במסלולים: גיל רך, מורים כוללים, חינוך מיוחד, חטיבת ביניים, ציור ואמנות. בשנת הלימודים תשל"ו (1976/1975) הקים ד"ר הלווינג את המסלול הבדווי ובכך נוצרה לראשונה בתולדות מדינת ישראל מסגרת מסודרת להכשרת מורים בדווים למגזר הבדווי בנגב. פרופ' עארף אבו רביעה הקים את המסלול הבדווי ועמד בראשו מיומו הראשון עד שנת 1983, עת התמנה לעוזר מפקח במשרד החינוך. כתוצאה מפעילותו הנמרצת של ד"ר הלווינג נתקבלה בשנת הלימודים 1975/1974 הודעה מאלעד פלד, מנכ"ל משרד החינוך, כי בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות קיבל מעמד של "מכללה בדרך". מעתה הלימודים יימשכו שלוש שנים ובסיומם תוענק ללומדים תעודת מורה בכיר. ד"ר הלווינג סיים את תפקידו בסוף שנת הלימודים תשל"ו (אוגוסט 1976). בשנת הלימודים תשל"ז (1976) התמנה ד"ר בראון למ"מ מנהל הסמינר. במשך שנתיים שימש כממלא מקום. בשנת הלימודים תשל"ז, מסלולי הלימוד במכללה התחלקו לשני סוגים: האחד, מסלולים לתואר מורה מוסמך, הסטודנטים במסלולים אלה נדרשו ללמוד שנתיים לשם קבלת התואר מורה מוסמך. והשני, מסלולים לתואר מורה בכיר, הסטודנטים שלמדו במסלולים אלה נדרשו ללמוד שלוש שנים לשם קבלת התואר מורה בכיר. בשנת 1978, נפתחו לראשונה בבאר-שבע שני קורסים דו שנתיים: האחד למורים מוסמכים והשני לגננות מוסמכות. שניהם העניקו את התואר מורה בכיר / גננת בכירה. בשנת הלימודים תשל"ט (1979/1978) נתמנה ד"ר בראון למנהל בפועל, לאחר שנבחר על ידי ועדת מכרזים. בשנת 1979 נפתח קורס דו שנתי למורים מוסמכים בחינוך המיוחד, שהקנה תואר מורה בכיר, ועליו הייתה אחראית ציפי שכטר, מתוקף תפקידה כאחראית על ההשתלמויות בסמינר. החל משנת הלימודים תשל"ט, הקדישו יום בשבוע לפעילויות שונות: ביקורים בתיאטרון ובמוזיאונים, האזנה להרצאות בנושאים שונים, צפייה בסרטים וכן טיולים וסיורים לימודיים: סיורים פדגוגיים, סיורים מקצועיים וסיורים עם מדריכי החברה להגנת הטבע. בדצמבר 1981 נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה "ועדת קבע למסלולים אקדמיים במוסדות להכשרת עובדי הוראה", בראשותו של פרופ' יוסף דן, וזו ניסחה דגם-מנחה לתוכנית לימודים לתואר בוגר בהוראה, שהתפרסם בכסלו תשמ"ב. בשנת תשמ"ב עברה ה"מכללה בדרך", על כל עשרים ואחת כיתותיה, למשכנה החדש והמפואר בשכונה ד, בפאתיה הצפוניים של העיר באר-שבע, ושמה הוסב מ"בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות" ל"מכללה לחינוך ע"ש קיי". בשנת 1983 התמנתה גב' רבקה בן יעקב, לנהל את המכללה. בפברואר 1984, הקימה רבקה בן יעקב, מרכז להשתלמויות עובדי הוראה. בשנת 1984, החלה קבוצה של עשר בנות בדואיות ללמוד ולהתמחות בהוראה לגן הילדים בהדרכת המדריכה הפדגוגית גאולה ליבוביץ. בשנת 1985, התחילה הבנייה של מתקני הספורט בשטח מכללת קיי. לימודי התאוריה התקיימו בקיי ואילו הפעילות הספורטיבית נמשכה עדיין במוסד הישן. בשנת 1986 הועברה כל הפעילות, הלימודית והספורטיבית, למכללת קיי. תהליך האיחוד של בית המדרש לחינוך גופני עם מכללת קיי שהחל בשנת 1983 הסתיים סופית בשנת 1986, ובכך הפך בית המדרש למכון לחינוך גופני במכללת קיי. בשנת תשנ״ה הוקמה העמותה לקידום פרוייקטים בחינוך, תרבות וספורט שליד מכללת קיי. לאחר מותה של אלי פרידמן, בשנת 1988, הוחלט לקרוא למכון על שמה: "המכללה לחינוך ע"ש קיי באר-שבע המכון להכשרת מורים לחינוך גופני מיסודה של ד"ר אלי פרידמן ז"ל." בשנת 1992, לאחר תשע שנות ניהול, פרשה רבקה לגמלאות. בשנת הלימודים תשנ"א (1992/1991) נפתח מסלול גיל רך (גן וכיתות א–ב). בשנת הלימודים תשנ"ג (1993/1992) נתמנה ד"ר שלמה בק לתפקיד ראש המכללה. מיד עם בואו של ד"ר שלמה בק למכללה, החל שלמה בהאצת תהליך האקדמיזציה. בשנת 1993, מנתה המכללה כאלף סטודנטים, שלמדו במסלולי הכשרה עיוניים ומקצועיים ועוד כשמונה מאות סטודנטים שלמדו במרכז המחוזי להשתלמות ולהדרכה לעובדי הוראה ובמכינות הקדם אקדמיות, ולמעלה ממאתיים אנשי סגל. ב-6 במאי 1993 שלח דב אייזין, מנהל הגף להכשרת מורים, בקשה למכלול מכללת קיי למועצה להשכלה גבוהה. תהליך האקדמיזציה (להלן: מכלול) התבצע בשלושה שלבים: 1. בקשת היתר 2. תקופת ההיתר 3. תקופת ההכרה. ב-19 במאי 1993 שלח שלמה בק למועצה להשכלה גבוהה "בקשה לקבלת היתר לקיים מוסד להשכלה גבוהה והכרה להעניק תואר B.Ed.". בחודש מאי 1993 הוגשו התוכניות הראשונות לאישור המועצה להשכלה גבוהה. הן כללו את התוכניות המסלוליות של ההכשרה להוראת גננות (מלידה עד גיל 5), לגיל הרך (גן, א-ב), לבית הספר היסודי (ג–ו), לחטיבת הביניים בהתמחויות ביולוגיה-כימיה, מתמטיקה ואנגלית, לחינוך מיוחד ולחינוך הגופני. בחודש אוקטובר 1993 הוסיפה המכללה לבקשה לקבל היתר אקדמי גם לתוכנית לימודים הומניסטית לחטיבת ביניים, בהתמחויות גיאוגרפיה, לשון וספרות. בשנת 1993 מינה אמנון רובינשטיין, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, שתי ועדות בודקות: האחת כללית, בראשותו של פרופ' נחמיה לב ציון; והשנייה לחינוך הגופני, בראשותו של פרופ' הלל רסקין. על שתי הוועדות הוטל לבדוק את בקשת המכללה "לקבל היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה לקראת תואר בוגר בהוראה במסלולים: גננות והגיל הרך, בית הספר היסודי, חטיבת ביניים, החינוך המיוחד, והחינוך הגופני." בפברואר 1995, הגישה הוועדה הבודקת דו"ח מסכם למועצה להשכלה גבוהה, שבו המליצה "פה אחד על מתן היתר למכללה לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה." הוועדה המליצה למנות "ועדה מלווה", אשר תפקידה יהיה לעקוב אחר "איכות ההפעלה של תוכניות הלימודים בשנת תשנ"ו, המשך הפיתוח וההצטיידות של המעבדות, המשך שיפור רמת הסגל האקדמי על ידי עידודם של מורים בעלי תואר שני ללמוד לתואר שלישי." בפברואר 1995 המליצה הוועדה הבודקת של המסלול לחינוך גופני, על מתן היתר "לפתוח מוסד להשכלה גבוהה ולקיימו במסלול לחינוך גופני". בעקבות מתן ההיתר, פתחה המכללה בשנת תשנ"ו את לימודי שנה ד לתלמידיה הסדירים, ופורסם לראשונה ידיעון למכללה. בשנת 1995, הוועדה המלווה הגישה המלצותיה למועצה להשכלה גבוהה: "להעניק הכרה (הדגשה במקור) למכללת קיי ולהסמיכה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה" (B.Ed) במסלולים: גננות, מורים וגננות (גן כיתות א-ג), בית הספר היסודי (כיתות ג-ו), חטיבת ביניים (בהתמחויות כימיה, ביולוגיה, פיזיקה-מתמטיקה, מחשבים, לשון, ספרות, מקרא, גיאוגרפיה, יהדות) והחינוך המיוחד (בין מסלולי)." ב-18 בנובמבר 1996 התבשר ד"ר שלמה בק, על ידי זבולון המר, שר החינוך והתרבות, כי "ממשלת ישראל בישיבתה מיום ד' בכסלו התשנ"ז 15.11.1996, החליטה לאשר את החלטת המועצה להשכלה גבוהה מיום 16.07.1996, להעניק הכרה למכללת קיי ולהסמיכה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה". […] הממשלה החליטה איפוא, ע"פ סעיף 10 לחוק המועצה להשכלה גבוהה תשי"ח – 1958, להכיר במכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע כמוסד להשכלה גבוהה." המוסד להשכלה גבוהה העניק, ב-7 ביולי 1997, תואר "בוגר בהוראה" (B.Ed) במסלול לחינוך הגופני." ב-18 ביוני 1997 העניקה המועצה להשכלה גבוהה הסמכה גם להתמחות בהיסטוריה. ביום 28 באפריל 1998 חתם עזר וייצמן, נשיא המדינה, על תעודת ההכרה, ובזה הסתיים למעשה תהליך שנמשך כשלוש שנים, שבסיומו הוכרה המכללה כמוסד להשכלה גבוהה. בעקבות ההכרה נפתחו לימודי שנה ד גם לתלמידי המשך (מורים בפועל) והוקמה במכללה היחידה לתוכניות מיוחדות וללימודי המשך בניהולה של ד"ר טלי בן ישראל. היחידה ריכזה את הטיפול בהסבת אקדמאים להוראה ובהרחבת ההסמכה למורים בפועל. ב-9 ביוני 1998 התקיים הטקס הראשון של מקבלי תואר B.Ed. במרץ 1998 פנתה המכללה אל המועצה להשכלה גבוהה בבקשה לפתוח תוכנית לימודים אקדמית באמנות ולהסמיכה להעניק לבוגריה תואר אקדמי ראשון באמנות בכמה מן המסלולים: הכשרת מורים לאמנות בבתי הספר היסודיים (כיתות א–ו), בחטיבת הביניים (כיתות ז–ט) ובבתי ספר תיכוניים (כיתות י–י"ב). באוגוסט 1998 מונתה ועדה לבדיקת בקשות של מכללות להכשרת עובדי הוראה לפתוח תוכניות לימודים אקדמיות באמנות, ביניהן גם מכללת קיי. בכסלו תשנ"ט (נובמבר 1998), הגישה ד"ר שרה זיו, מנהלת האגף להכשרה ולהשתלמות עובדי הוראה, לעו"ד נפתלי ויטמן, מזכיר המועצה להשכלה גבוהה, את קווי היסוד ללימודי תואר שני אקדמי מקצועי (M.Ed) במכללות לחינוך. ביולי 1999, אימצה המועצה להשכלה גבוהה את המלצת הוועדה הבודקת בראשותו של פרופ' דורצ'ין והחליטה לאשר למכללה לפרסם את דבר תוכנית הלימודים האקדמית באמנות, על כל מסלוליה. בשנת 1999 הוקם המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות (מיח"ם), על מנת לסייע בפיתוח "ערכות למידה מתוקשבות" וללוות את תהליכי הלמידה המתוקשבת של מרצים וסטודנטים במכללה ושל אנשי חינוך ומורים בבתי הספר. בדצמבר 2000 מונתה ועדה, בראשותו של פרופ' אריה לוין מהאוניברסיטה העברית, לבדוק את הבקשה לפתוח מסלולים להכשרה להוראה במגזר הבדווי לקראת קבלת תואר "בוגר בהוראה". בינואר 2000 התקבלה הענקת תואר "בוגר בהוראה" בתוכנית הלימודים להוראת הערבית כשפה שנייה. בינואר 2000, המכללה החליטה לפתוח תוכנית לימודים אקדמית בהתמחות לחינוך מיוחד במסלולים לגיל הרך, לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים. ב-14 בפברואר 2001 הודיעה ריקי מנדלצויג, סגן מזכיר המועצה להשכלה גבוהה, כי המועצה להשכלה גבוהה מאשרת למכללה לחינוך ע"ש קיי לערוך תוספת מבנית לתוכניות לימודים, שבה הוסמכה המכללה להעניק תואר אקדמי "בוגר בהוראה" כך שתלמידי המסלולים לגיל הרך, בית הספר היסודי וחטיבת הביניים יוכלו לבחור 18–24 ש"ש מלימודי המסלול לחינוך המיוחד (על פי מאפיינים גיליים ודיסציפלינריים רלוונטים) כאחת מההתמחויות במסלול. בשנת 2001 הוקם המרכז להורות ולמשפחה. באפריל 2002 החליטה המועצה להשכלה גבוהה "להיענות לבקשת המכללה לחינוך ע"ש קיי ולאשר את פרסום דבר תוכנית הלימודים האקדמית להכשרת מורים בחינוך בלתי פורמלי לתואר אקדמי "בוגר בהוראה", לרשום אליה תלמידים ולהתחיל את הלימודים בה." בשנת הלימודים תשס"ג (2003/2002) קיבל המסלול להכשרת מורים בחינוך בלתי פורמלי את ההכרה. בשנת הלימודים תשס"ד (2004/2003) החלו מורים במסלול להכשרת מורים ללמוד לתואר B.Ed בחינוך. בשנת 2002, מכללת קיי הקימה ועדה לענייני התואר השני, בראשותה של ד"ר לאה קוזמינסקי, שדנה בנושא וגיבשה עקרונות כלליים לבניית התוכנית. נכתבה הצעת טיוטה לתוכנית לימודים ייחודית בתחום ייעוץ בחינוך: "שיח במערכת חינוך רב תרבותית". ביולי 2003 החליטה המועצה להשכלה גבוהה "להיענות לבקשת המכללה לחינוך ע"ש קיי ולאשר לה לפרסם את דבר פתיחתו של מסלול אקדמי נפרד להכשרת מורי הגיל הרך ובית הספר היסודי למגזר הבדווי לקראת תואר "בוגר בהוראה". בשנת הלימודים תשס"ג (2003/2002) קיבל המסלול הבדואי את ההכרה, ובשנת הלימודים תשס"ד (2004/2003) החלו מורים במסלול הבדווי ללמוד לתואר B.Ed בחינוך. בישיבת המועצה האקדמית של המכללה, מיום 21.01.2003, אושרה תוכנית לימודים ייחודית בתחום ייעוץ בחינוך: "שיח במערכת חינוך רב תרבותית" והועברה לאישור למועצה להשכלה גבוהה. בשנת תשס"ב יצא פרופ' בק לשנת שבתון וד"ר אסתר גוסרסקי מלאה את מקומו. בשנת הלימודים תשס"ג נפתח בית ספר ייחודי לגמלאים" ( תרשיש" – בית ספר לגמלאים), המבוסס על הרעיון של "גמלאים מלמדים גמלאים". במארס 2007 החלו לימודי התואר השני במכללה, בתוכנית ייעוץ חינוכי. בדצמבר 2010, סיים פרופ' שלמה בק את תפקידו כנשיא המכללה. בשנת הלימודים תש"ע, ינואר 2011, התמנתה פרופ' לאה קוזמינסקי לתפקיד נשיאת המכללה. בינואר 2011, יצא לאור הגיליון הראשון של מגזין "קולות" – המגזין עוסק בענייני חינוך וחברה. המגזין יוצא לאור פעמיים בשנה והוא סוקר את העשייה במכללה מזווית אקדמית המבוססת על שאלות לדיון. בשנת 2011, הוקם המרכז לחקר הוראת השפה הערבית ותרבותה ע״ש איברהים עדנאן. מטרת המרכז לשפר את הוראת השפה הערבית במסגרת ההכשרה להוראה לפתח מצוינות בשפה ובספרות הערבית אצל סטודנטים המתכשרים להוראה, לקדם התפתחות מקצועית של מורים כמומחים להוראת השפה הערבית ולעודד מחקר בהוראת השפה הערבית. במארס 2012 הוקמה "אכסניית לשון", זהו מרכז ידע על-מכללתי ללמידה, לייעוץ ולהכוונה בענייניי לשון בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. ביוני 2012, הוקם מרכז קורן לקירוב לבבות בין סטודנטים יהודים ובדואים. בשנת 2012, הוקמה המועצה הירוקה והמרכז לקיימות. באוקטובר 2013, נפתחה תוכנית תואר שני בחינוך גופני וספורט לקהילות בהדרה, 2013. בישיבתה ביום 23.7.2013 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את ההחלטה להעניק למכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הסמכה קבועה לתוכנית הלימודים לתואר שני (M.Ed) בייעוץ חינוכי. בישיבתה ביום 23.7.2013 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את ההחלטה להעניק למכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, הסמכה קבועה לתוכנית הלימודים לתואר שני (M.Ed) בלמידה והוראה. בשנת 2013, מכללת קיי בשותפות עם מוסדות אקדמיים בארץ ובעולם נענתה לקול קורא של האיחוד האירופי בנתיב (TEMPUS Trans-European Mobility Program for University Studies) להגשת הצעות לתקצוב מחקר. המכללה שיתפה פעולה עם מוסדות אחרים והוגשו שתי הצעות רב שנתיות (DOIT TEMPUS) ו-(IRIS TEMPUS). שתי ההצעות זכו לאישור תקצוב מטעם האיחוד האירופי והן התחילו פעילותן בתשע"ג. בינואר 2014, יצא לאור הגיליון הראשון של לקסי-קיי- אנשים חושבים חינוך: שיח על הוראה, חינוך וחברה. זהו כתב עת מקוון הבנוי כלקסיקון ומזמין את הכותבים לבחינה מעמיקה של מושגים שיישאו אופי של שיח פתוח על ערכים דיאלקטיים וחיבורם המיוחד לעולם החינוך והכשרת המורים. מרץ 2014, נפתחה תוכנית תואר שני בחינוך בעידן טכנולוגיות מידע. 2014, הוקם מרכז מקום – מרחב ללמידה משמעותית, ע"י ד"ר ארנון בן ישראל. מאי 2014, הושק הרחבת המרכז לאמנות ע״ש פירס, 2014.

נשיאי המכללה

שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
אריה סימון	1954	1959
יוסף לוי	1959	1961
טובה פוביצר	1961	1974
ד"ר יצחק הלווינג	1971	1974
ד"ר אפרים בראון	1976	1983
רבקה בן-יעקב	1983	1992
פרופ' שלמה בק	1992	2010
פרופ' לאה קוזמינסקי	2010	2020
פרופ' אריה רטנר	2022	הווה

תוכניות הנלמדות במכללה

תואר ראשון (B.Ed)

• תוכנית הכשרה לגן
• תוכנית ההכשרה לבית-הספר היסודי (א-ו)
• תוכנית ההכשרה לבית-הספר היסודי (א-ו) במגזר הבדואי
• תוכנית ההכשרה לבית-הספר העל-יסודי (ז-י)
• תוכנית ההכשרה לחינוך המיוחד (גילאי 6–21)
• תוכנית ההכשרה לחינוך הגופני (כיתות א-יב)
• תוכנית ההכשרה לאומנות ומדיה דיגיטלית (כיתות א–יב)
• תוכנית שבילים – לחינוך, חברה וסביבה
• תוכנית נתיבים مسارات – למנהיגות חינוכית–סביבתית בנגב
• תוכנית המצוינים: רג"ב – ראש גדול בהוראה

תואר שני (M.Ed)

• תוכנית מגוון ושוויון חינוכי
• התוכנית לחינוך בעידן טכנולוגיות מידע
• תוכנית חינוך גופני וספורט לאוכלוסיות בהדרה ובסיכון
• תוכנית תואר שני בחינוך לגיל הרך
• תוכנית תואר שני בייעוץ חינוכי
• תוכנית תואר שני הוראה ולמידה: פיתוח מנהיגות חינוכית
• הוראת STEM בגישה אינטגרטיבית

מכינה קדם-אקדמית

המכינה הקדם אקדמית הוקמה בשנת 1989 והיא מיועדת לתלמידים המעוניינים להמשיך ללימודי הוראה במכללת קיי, אשר אינם עומדים בתנאי הקבלה לתוכנית האקדמית. המכינה מונה כ-600 סטודנטים בשנה אשר לומדים בכל המסלולים השונים. המכינה נפתחת ב-1 בספטמבר (בגרויות מועד חורף) וב-1 בפברואר (בגרויות מועד קיץ) מדי שנה. תנאי הקבלה למכינה הקדם-אקדמית הם מבחן פסיכומטרי או מבחן מימד.

במכינה נלמדים המקצועות הבאים:

מקצועות חובה	יח"ל	מקצועות הגברה	יח"ל
הבעה עברית	2	מתמטיקה	4-5
אזרחות	2	פיזיקה	5
תנ"ך	2	אנגלית	4-5
ספרות	2	ספרות	5
היסטוריה	2	היסטוריה	5
אנגלית	3	תנ"ך	5
מתמטיקה	3	גיאוגרפיה	5

מקצועות לימוד במגזר הבדואי:

מקצועות חובה	יח"ל	מקצועות הגברה	יח"ל
עברית	2	עברית	5
מתמטיקה	3	מתמטיקה	4-5
אנגלית	3	אנגלית	4-5
היסטוריה	2	היסטוריה	5
ערבית	3	גיאוגרפיה	5
אזרחות	2

המשרד לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים

המשרד לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים היא יחידה מנהלית, הממונה על פיתוח שותפויות וגיוס משאבים כספיים לקידום חזון מכללת קיי. המשרד ממלא תפקיד חשוב וקריטי בהבטחת המשך התפתחות המכללה, על כל פעילויותיה הענפות, למימוש חזונה ולהשגת יעדיה. רוח הנתינה וההתנדבות למען האחר והקהילה היא חלק בלתי נפרד מהשליחות של מכללת קיי. המשרד לקשרי חוץ ולפיתוח משאבים כפוף ישירות לנשיא המכללה והוא אחראי על יישום מדיניות הנהלת המכללה בתחומים של פיתוח שותפויות ומשאבים.

אגודת הסטודנטים של מכללת קיי

אגודת הסטודנטים של מכללת קיי היא עמותה מטרתה הרשמית היא ייצוג חברי האגודה בכל העניינים אשר נוגעים לחבריה בפני הנהלת המכללה, האגודה תפעל לקידום חבריה בתחומים האקדמיים, החברתיים, תרבותיים ובתחום הרווחה בתוככי הקמפוס ומחוצה לו.

פעילות האגודה כוללת מתן שירותים בתחומים השונים:

בתחום החברתי: ארגון פעילויות חברתיות, אירועי פתיחת שנה, חלוקת מתנות לפתיחת שנה לחברי אגודה, מופעי סטנדאפ ועוד!

בתחום הכלכלי: הנחות בקפיטריה לחברי אגודה, כרטיסים מוזלים לאירועים סטודנטיאליים ארציים, פינוקים במחירים מוזלים במשרד האגודה, כרטיס הנחה לדתלוק בתחנות הדלק של "דלק" ועוד!

בתחום האקדמי: סיוע וטיפול בעניינים ובנושאים שונים הקשורים בתחום האקדמי כגון שמירה על זכויות הסטודנט מול רשויות המכללה וייצוג סטודנטים בוועדות משמעת.

האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית ופועלת יחד עמה לשמירת האינטרסים של כלל ציבור הסטודנטים בארץ ולמתן הטבות ומלגות לסטודנטים החברים בהתאחדות.

לקסי-קיי

לקסי-קיי הוא כתב עת מקוון ושפיט כתוב עברית. זהו לקסיקון בהתהוות המזמין את הכותבים לשיח פתוח ולבחינה מעמיקה של מושגים של ערכים דיאלקטיים וחיבורם המיוחד לעולם החינוך והכשרת המורים. מטרת כתב העת להביא לידי ביטוי חדשנות פדגוגית ולהאיר על המרחב שבין למידה והוראה.

חברי המערכת:

יו"ר המערכת: פרופ' אריה רטנר

המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים / רקטור והאחראי על רשות המחקר: פרופ' שמיר יונה

העורכת הראשית: ד”ר ערגה הלר

חברי המערכת הפעילה: ד”ר דיתה פישל, ד”ר מירב אסף, פרופ' אמנון גלסנר

חברי המערכת הרחבה: פרופ' לאה קוזמינסקי, פרופ' שלמה בק, פרופ' סמדר בן אשר, פרופ' מארק אפלבאום

רכזת המערכת: גילה אביטל, רשות המחקר במכללת קיי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
• כל הגיליונות לקסי-קיי, באתר מכללת קיי
• ציפי שחורי-רובין, 50 שנות הכשרת מורים בנגב, 1954–2004: אלה תולדות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, באר שבע: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, תשע"א 2011
• המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באתר "גיידסטאר ישראל"