עומר (יישוב)

עומר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פיני בדש
גובה ממוצע[1] ‎331 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 7,764 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 201
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.9% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 426 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 191
תחום שיפוט[2] 18,230 דונם
    - דירוג ארצי 84
(למפת באר שבע רגילה)
 
עומר
עומר
31°16′06″N 34°51′01″E / 31.2682697496722°N 34.8501699579459°E / 31.2682697496722; 34.8501699579459
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
10 מתוך 10
    - דירוג ארצי 4
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4728
    - דירוג ארצי 22
לאום ודת[2]
יהודים: 95.6%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 4.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 5.0%
גילאי 5 - 9 7.9%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 8.8%
גילאי 20 - 29 11.8%
גילאי 30 - 44 13.7%
גילאי 45 - 59 18.1%
גילאי 60 - 64 4.5%
גילאי 65 ומעלה 20.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,693
 –  יסודי 769
 –  על-יסודי 924
מספר כיתות 56
ממוצע תלמידים לכיתה 28.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל עומר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.omer.muni.il

עומר (עֹמֶר) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, הגובלת בבאר שבע במערב, באום בטין במזרח ובתל שבע בדרום. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1974.

עומר נחשב לאחד היישובים האמידים והיקרים ביותר בישראל.[4][5][6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום מלחמת העצמאות הקימו קבוצה של חיילים מחטיבת הנגב את קיבוץ אילתה באתר שנקרא בידי הבדואים "אל עומרי". הקיבוץ התפרק תוך פחות משנה. בשנת 1949 הקימו חיילים משוחררים באתר מושב שיתופי. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להפוך למושב עובדים והצטרף לתנועת המושבים, אולם, לאחר זמן מה, החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי מפ"ם. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר.[7] בשנת 1960 נטלה על עצמה רסקו לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו,[8] נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מארגנטינה.[9] חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של משקי עזר שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור[10] ובנייתו החלה בשנת 1962.[11] בתחילה נקרא הכפר העירוני "מבוא ערד".[12]

באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב.[13] בעקבות זאת הייתה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע[14] ול"סביון" של האזור.[15] המושב השתייך לאיחוד החקלאי.[16] בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה.[17] בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות.[18] בשנת 1972 בנתה רסקו מאות בתים נוספים במקום.[19]

בספטמבר 1974 חתם שר הפנים שלמה הלל על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית.[20]

ראש המועצה הראשון של עומר היה בצלאל גבר. ב-1985 נבחר ז'ק ארז ומשנת 1990 מכהן בתפקיד ראש המועצה, פיני בדש.[21]

רבה של עומר הוא הרב יוסף שמחה גינזבורג המשמש גם כשליח הראשי של חב"ד במקום מאז שנת 1975, ביחד עם הרב מנחם פלמן מנהל הבית חב"ד ביישוב. בשנת 1972 הוקמה בעומר אחת הקהילות הקונסרבטיביות הראשונות בישראל, קהילת מגן אברהם.

באפריל 2003 החלה נטיעת יער במערב העיר,בין בית החולים הווטרינרי בעיר לבין פארק התעשייה העירוני.[22]

בינואר 2013 אושרה הגדלת פארק התעשייה בצפון העיר, על פי התכנון שטח הפארק יגדל בכ-3,300 דונם ויקומו במקום אגם מלאכותי, פארק גולף ואף מלון בן 200 חדרים. כמו כן יבנו גם גן אירועים ותחנות דלק.[23]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים בעומר 7,764 תושבים (מקום 201 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 92.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 15,974 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[24]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

פארק התעשייה בעומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק התעשייה בעומר שוכן צפונית-מערבית ליישוב, חוצץ בין היישוב לבין באר שבע. הפארק מנוהל על ידי מנהלה ומיועד לתעשיות עתירות ידע ונקיות, תוך שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. מכיוון שעומר מסווגת כאזור פיתוח תעשייה בדרג א', זכאים המשקיעים במקום למירב ההטבות המוענקות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במקום פועל גן תעשייה, מרכז תוכנה, מרכז הנדסי, מרכז קונגרסים, קריית חינוך, המוזיאון הפתוח עומר ומוזיאון ארכאולוגי. עם החברות הפועלות בפארק נמנות קבוצת ברן, מפעלי תובלה, נגב מינרלים תעשייתיים, לוצאטו את לוצאטו ועוד.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מתנהלים עסקים וחברות רבות. ביישוב מטות של 2 חברות בשמות קבוצת ברן וקבוצת לוצאטו. לוצאטו הוקמה בשנת 1869 במילאנו שבאיטליה, אותה ייסד ריקרדו לוצאטו. חייל משוחרר מצבאו של גריבלדי. קבוצת ברן היא חברת הנדסה, מהגדולות בישראל, שהוקמה ב-1979.

ביישוב ישנו שופרסל מקומי בשם "שופרסל עומר שלי", אמפיתיאטרון עומר (שנקרא גם אמפי עומר) שהוא האמפיתיאטרון המרכזי של היישוב, וישנו גם בית קולנוע מטעם רשת בתי הקולנוע לב הנקרא "לב עומר".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ היישובים המבוססים ביותר: עומר וסביון; העניים ביותר - יישובים חרדיים וערביים, באתר גלובס, 27 בינואר 2004
  5. ^ דותן לוי ועינת פז־פרנקל, יוקרה באמצע שום מקום, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2013
  6. ^ מוטי בסוק, היישובים הכי עשירים בישראל - סביון וכפר שמריהו; הכי עניים - רהט ושגב שלום, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2016
  7. ^ מושב נהרס בגלל פוליטיקה, מעריב, 26 באוקטובר 1954
  8. ^ סכנת נישול מהאדמות לוותיקי מושב עומר, על המשמר, 9 באוגוסט 1961
  9. ^ רסקו משפצת את מושב עומר, דבר, 11 ביולי 1960
    רסקו בבאר שבע, דבר, 15 בינואר 1960
  10. ^ כפר עירוני יוקם בנגב, דבר, 7 בפברואר 1962
  11. ^ רסקו, בתים בודדים, מעריב, 24 בספטמבר 1963
  12. ^ בניית מבוא ערד תתחיל בחודש הבא, על המשמר, 7 במרץ 1962
  13. ^ אבן פינה לשיקום מושב עומר, דבר, 9 באפריל 1964
  14. ^ קשיים בנוה נוי, דבר, 7 באפריל 1965
  15. ^ משולם עד, סביון ממזרח לבאר שבע, דבר, 23 בפברואר 1966
  16. ^ שלמה גבעון, רוח קרבית בבני שמעון, מעריב, 3 בינואר 1965
  17. ^ אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר, דבר, 2 ביוני 1969
  18. ^ שלמה גבעון, הועד נבחר פה אחד, מעריב, 21 ביולי 1970
  19. ^ עליית מחירים בבאר שבע, דבר, 7 במרץ 1972
  20. ^ בקיצור, שר הפנים, דבר, 19 בספטמבר 1974
  21. ^ אבני דרך 1980-2000, באתר מועצה מקומית עומר
  22. ^ יער בשטח 3,000 דונם ינטע ליד עומר, באתר גלובס, 20 באפריל 2003
  23. ^ דותן לוי, אושרה הגדלת פארק התעסוקה בעומר שבדרום, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2013
  24. ^ פרופיל עומר באתר הלמ"ס